לשבת

../images/Emo32.gifלשבת

"גשם עז ניתך ממעל, עמוד כנגד הגשם, הנח לסילוני הברזל לפלח את גופך, החלק בתוך המים המבקשים לגרוף אותך עימם, אך עם זאת הישאר איתן וצפה, זקוף קומה לשמש, אשר תופיע בנהורתה האינסופית". (פרנץ קפקא) שבת שלוה ורגועה, שבת שלום
 

Sapientia

New member
נשבר לי../images/Emo7.gif

אני שומעת אנשים מהמרכז מספרים על הטיול בקניון, על ההופעה הזו, על הדיסק ההוא... ואני? אני עוד מתאוששת מהפצצות ממש מפחידות היום, יותר קרוב אליי מאי פעם. ארדנו היום את כל הפסלונים בבית, אמא שלי ואני מאוד אוהבות- אז יש המון- ארזנו הכל כדי שלא יעופו עלינו במקרה של הדף בגלל טיל. חלק כיסיתי בניילון, ואת החלון בחדר ציפיתי במסקינג-טייפ, גם כדי למנוע פגיעה במקרה של הדף. החדר שלי נראה כמו חמ"ל, ולארוז הכל היה כ"כ עצוב, כאילו השארנו מאחור את החיים. ההורים השתכנעו לשקול לברוח מחיפה לדודים ביהוד או בגן יבנה. בטכניון רוצים לחזור לעבוד בשבוע הבא, וזה מפחיד אותי- כי זה לא שהמצב השתפר או השתנה. זה חוסר אחריות משווע. יש מרחבים מוגנים בטכניון, שיהיה ברור, אבל השבוע האחרון הוכיח שזה לא משנה- יש פחות מדקה בין אזעקה לנפילה. ומה יהיה בדרך? הרי אני צריכה ללכת לתחנת האוטובוס הרחוקה מהבית שלי, ולנסוע באוטובוס. ואם באמצע תהיה הפצצה? אני פוחדת
זה מפחיד וקשה ועצוב, ונשבר לי
שתהיה שבת שקטה.
 
Sapientia טבעי שבמצב שנוצר

את מבואסת לאללה. אצטט לך שוב את קפקא " אך עם זאת הישאר איתן וצפה זקוף קומה לשמש, אשר תופיע בנהורתה האינסופית". והיא תופיע! סופשבוע טוב ורגוע.
 

sashkashurik

New member
../images/Emo24.gif

אל תתנצלי, אני באמת לא מבינה איך אפשר לחיות כמו שחיים עכשיו בחיפה. יש לנו מכרים וחברים שכבר עזבו למרכז. אולי זה לא הפתרון, אבל לפחות לעת עתה, לפחות לנוח קצת מההפגזות... ולגבי חזרה לעבודה, נו, מתישהו זה צריך היה לקרות, הרי אי אפשר להשבית את הכל כל הזמן. עדיין, אם זה מפחיד כל-כך לא הייתי נוסעת (לעבודה), אלא נוסעת למרכז הארץ. יש בכלל תחבורה ציבורית מחיפה? אני שמעתי כאלה שמועות כאילו שאין רכבות (טוב, זה ידוע), אבל גם אגד לא נוסעת ומוניות עולות משהו כמו 1000 שקל למרכז? יש דברים בגו? אנחנו פשוט פה, בארה"ב, מרגישים מאוד רע עם עצמינו, אני לפחות מרגישה מאוד רע שאנשים כל-כך סובלים בארץ ואנחנו כאן נהנים... למרות שהמשפחה שלי בנתניה, ובינתיים, טפו טפו טפו, שקט שם (יחסי), אבל עדיין...
 
sashkashurik כשנמצאים רחוק השמועות

מתנפחות. בצפון רועש ומסוכן, רוב משפחתי נמצאת שם, בחיפה ובקריות, ואני מאוד דואגת. יחד עם זאת הם ממשיכים בחייהם לא כרגיל, אבל כן עובדים, כן - המסחר הבנקים, הדואר קופות החולים, תחבורה ציבורית - הכל עובד. והבומים מפחידים, רצים למצוא מחסה כשהסירנות זועקות, ומאוד כדאי לדעתי לצאת למקום שקט יותר ורגוע. אבל יחד עם זאת גם עם נשארים שם המצב לא כל כך חמור אם כי מפחיד כך שאני מזדהה עם הצפוניים החיים שם, דואגת, אבל מפעילה את הרציונל האומר שהסיכוי לפגיעה הוא נמוך.
 

little light

New member
השמועות הספציפיות הללו

דווקא לא כל כך מנופחות. הרבה מקומות הפסיקו לעבוד, בקניון הגדול בקריות נפתחו אתמול רק 2 חנויות, הדואר המרכזי בחיפה הופגז, התחבורה הציבורית מצומצמת ונהגי המוניות דרומה אכן מנפחים מחירים (בחלקם!). ובקריות אל קיבלנו דואר כבר שבוע.
 

little light

New member
המצב אצלי

ראשית, חנה מתוקה, אני מבינה אותך לגמרי. אני תושבת חיפה, חזרתי לגור אצל ההורים בשבוע האחרון והם גרים בקריות כך שההבדל היחידי הוא שלא אחזור לבית ריק. אבל האזעקות זהות וקולות הנפילות גם כן. אני ממשיכה לעבודה כרגיל - וזה מזל. אני עובדת בצפון הקריות ויש לנו מקלט והכל אבל כמו שחנה אמרה - הנסיעה לשם וחזרה היא המפחידה. אני מרגישה בטוחה בעבודה (למרות שהבומים קרובים מהרגיל) אבל בזמן הנסיעה אני פשוט מפחדת. ואז לחזור לבית אחה"צ ובגלל שאין מרחב מוגן ואין ממש חדר פנימי אז אנחנו ישנים במקלט. ולישון במקלט ציבורי זה דבר מאוד לא קל!! אין פרטיות נקודה. אין פרטיות לעזאזל!!! וצריך להתמודד עם עוד עשרים איש שלא מכירים, ולהתמודד עם עוד עשרים ילדים!!! ולא תאמינו אבל יש הרבה הורים שמשאירים את הילדים במקלט והולכים להם. כאילו שאנחנו ביבי סיטרים שלהם. כך שיש צעקות בין השכנים במקלט ובנוסף כמובן יש כל הזמן אזעקות ובומים. וזה ממש נמאס. אבל מצד שני אני בעד להילחם עכשיו כדי שאחר כך לא יהיה יותר גרוע. אבל זה ממש שוחק ונמאס. מכיוון שאני ממשיכה לעבוד ואני יודעת לזהות סימני שבירה מוקדמים אצלי החלטתי לעשות סופש במרכז אצל חברים. אז מסתבר שלא הצלחתי בכלל להירגע. אני דבוקה לחדשות ומתקשרת למשפחה ולחברים אחרי כל אזעקה (ויש כל כך הרבה בסופש הזה!) וכשכבר הוציאו אותי חברי אתמול בערב למסעדה קיבלנו טלפונים בהולים מההורים שיש מחבלת בתל אביב. בקיצור - לאכול ברוגע לא יצא לי, ישנתי בקושי ואני חוזרת עוד שעתיים לאזעקות של הצפון. אז - חיבוק גדול לכל חברי תושבי הצפון. אנחנו חייבים להמשיך ולא להישבר. אבל לבכות כל כמה זמן מותר. ואני יודעת שכתבתי עכשיו הרבה בלי לקחת אויר אבל אני בטוחה שתתמודדו.
 

Fairywitch

New member
../images/Emo24.gifהיי, זאת אני-מהכינוי השני../images/Emo9.gif

מתעצלת להחליף כינוי
כל מה שאמרת כ"כ כ"כ נכון, כולל החלק של "בעד להילחם עכשיו כדי שאחר כך לא יהיה יותר גרוע"
אנחנו לא ישנים במקלט, למרות שסופסוף פתחו את המקלט בבניין, אבל הוא טחוב ומסריח. שכנה מבניין ממול הזמינה אותנו למקלט שם, שהוא הרבה יותר מסודר ונעים, וגם כמעט לא נשארו שכנים בבניין (רק משפחה או שתיים), אז אולי תהיה יותר פרטיות. בלילות עד עכשיו היה שקט, אז דווקא אז אני הכי רגועה, אם כי באופן כללי נרדמת הרבה יותר מאוחר (בסביבות 3 לפנות בוקר). אני פשוט רוצה להנות מכל דקה של שקט, אז אני נשארת ערה. לגבי השכנים שלך, אין לי מילים חוץ מ"גררררר
" גם במצב כזה חייבים להיות הישראלי המכוער
ולגבי העבודה שלי: המנהלת הפתיעה אותי לחלוטין היום בשיחת טלפון. זה היה כ"כ אכפתי שאני עדיין בהלם. היא בעצמה לא מבינה למה פותחים את המקום מחר- הרי זה לא שירות חירום
צריך גם להמשיך לעקוב באתר לראות אם השקופית משתנה... כל הסטודנטיות האחרות שעובדות איתי נמצאות מחוץ לחיפה, רק אני ועוד סטודנט נמצאים בחיפה כרגע. היא אמרה שאני ממש לא צריכה לבוא במצב הזה, ויותר מזה- אם אני ממש רוצה לבוא- ליצור איתה קשר קודם. פשוט אישיות
זה די הגיוני, למען האמת- זה לא שיהיה הרבה קהל לשרת
אני חייבת להגיד מכל הלב- שאני מתגעגעת לעבודה. עד שמצאתי מקום שאני אוהבת כ"כ, והוסיפו לי שעות, ואני באמת ובתמים אוהבת את המקום ואוהבת לעבוד בו- כל זה קורה ואני ממש מתגעגעת. כן, מתגעגעת לעבודה, לא פחות
מקווה לימים שקטים ושגרתיים במהרה בימינו, אמן
 

little light

New member
אותך מזהים ../images/Emo13.gif

עבודה עכשיו באמת עוזרת לי. אבל רק כשאני שם. למרות שהתחילו להרגיז אותי אותם אלה שאומרים "נו אז מה אם יש אזעקה אני נשארת כאן - יש לי עבודה" - הם ממש ממש מכעיסים אותי!!
הרגע חזרתי לביתי בקריות ובדרך הנה קיבלו את פני 2 אזעקות....
אני חייבת לציין שבת"א ה-
היו נחמדים במסעדה אליה נלקחתי (כן - נלקחתי) ונתנו לנו 30% הנחה בגלל שאנחנו תושבי הצפון. זה שלא היה להם שומר בכניסה בעת התראה על מחבלת זה כבר משהו אחר... שמעתי שהספריות הציבוריות חוזרות לעבוד מחר. את זה הודיעו ביום חמישי. מעניין אם זה באמת יקרה. הרי יום חמישי היה רגוע יחסית ומאז הסופ"ש היה שונה לחלוטין... אני מקווה שהלילה יהיה לנו שקט. מגיע לנו לילה שקט. מגיע לנו הרבה יותר מזה, אבל כרגע אני אסתפק בלילה שקט. ובלי השקמה.
ולסיום, רצף סמיילים וסימנים להרגעה אישית:
 

little light

New member
כמעט שכחתי

הבוסית שלך נשמעת ממש מקסימה ומבינה! כל הכבוד לה
ברגעים הקריטיים הללו - אז באמת רואים מי בעדינו ולמי פשוט לא אכפת. 2 הבוסיות שלי גם ממש בסדר ואמרו לי כבר שאם אני מרגישה שבא לי להישאר בבית קצת אז להישאר ואם אני צריכה חדר לישון בו, או חולצה (במשך יומיים באתי לעבודה באותם הבגדים כי הייתי במקלט ולא היה לי בו ציוד בסיסי...) . בקיצור - עברתי לעבוד במקום טוב. מה לעשות שהתחילה מלחמה מיד אחרי...
 
עבודה

אני דווקא החלטתי לחזור מחר לעבודה, למרות שעקרונית אף אחד לא עומד לי על הראש ואני מחליט מתי ואיפה לעבוד (גם בימים רגועים אני הרבה פעמים עובד מהבית). אולי זה איזשהו נסיון לחזור קצת לשגרה שהשתבשה ולעבודה שהשארתי במשרד ולא לקחתי הביתה, ואולי רחוק מהאזעקות והקטיושות לא מבינים כל-כך את המשמעות (האנשים שעובדים איתי סיפרו לי שפיספסתי את המראה של הקטיושות הנופלות מהמשרד שנמצא בקומה העליונה של הפקולטה לרפואה). אני רק מקווה שהאוטובוסים פועלים בצורה סדירה פחות או יותר - בד"כ אני נוסע ברכבת.
 

little light

New member
בהצלחה

יש אוטובוסים אבל פחות. אז רצוי לבדוק. אתה בטכניון, נכון? אני היום גם נוסעת לעבודה. רק שלא יקרה כלום בהסעה לשם ובחזרה.... יום שקט לכולנו!!
 
תודה...

הייתי, חוויתי את האזעקה הכניסה למרחב המוגן (שאצלנו הוא ממש מקלט, אבל קלסטרופובי באופן מיוחד) והנפילות. ואז מישהי שעובדת איתי שמעה שהיתה גם אזעקה בזכרון-יעקב, נתקפה בהיסטריה קלה ורצתה לחזור מהר הביתה לילדים שם. היא ביקשה שאבוא איתה כי היא לא רוצה לנהוג לבד במצב הזה. בקיצור, הספקתי לקחת קצת עבודה הביתה וחזרתי איתה. כן, אני רוב הזמן בטכניון בפקולטה לרפואה (ליד רמב"ם) וקצת באוניברסיטה. מקווה שגם אצלך ושאר החיפאים (וצפונה) הכל בסדר. בכל אופן, אני לא מתכוון לתת לחזבאללה לנצח ולשבש את החיים לחלוטין. אם אצטרך עוד פעם להגיע למשרד לצורך עבודה אעשה את זה, בלי לקחת סיכונים מיותרים כמובן.
 

Sapientia

New member
רגע, רגע- פקולטה לרפואה?

כי עברה אלינו עכשיו לודמילה שעבדה קודם אצלכם
היא מתוקה לחלוטין
 
לא מכיר

אני לא הרבה זמן שם ולא מכיר כל-כך טוב את צוות הספריה. בכל אופן במעט הפעמים שנזקקתי לשירותי הספריה זכיתי תמיד לתגובה מהירה, מקצועית ויחס מעולה.
 

חייםלוי

Member
מנהל
הלכת היום לעבודה או שהחלטת שהחיים

חשובים יותר? יש לך באמת מנהלת מקסימה.
 
למעלה