../images/Emo223.gifפעם ראשונה שאני מפרסמת פה משהו.
אבל פתאום מתחשק לי,יכול להיות שאני אתחרט על זה. היא עוברת כברת דרך ארוכה ומייגעת סופרת כל צעד,מתאמצת בהליכה מלאת קשיים. רוקדת בסופו של קושי,דומעת עם כל מכשול. היא עוצמת עיניים כשהשחור מראה את רשעותו ומביטה ברעבתנות באופטימיות הזוהרת בוחנת כל אהבה חומקת אל כל צללית ומידמה לאושר הזהוב,המקסים בתמימותו. היא עוזבת אל מקום אחר בו כל הפרחים ורודים, עליהם מבריקים ואינם נושרים לעולם. היא משתרעת על רצפה חלקה עשויה שמים מתוקים ומעצימי נפש ושוקעת אל תוך ענן התום, מתערבלת בסערת חושים משונה,ובוקעת מחדש. היא נולדת אל עולם חדש שאין בו יותר עתיק ומסתורי. היא שונה,היא עצמה.