בחרתי לא למות.../images/Emo7.gif
לא יודעת אם זה מתאים לכאן. אבל אני לא אגיד שאצלי הכל בסדר. אצלי לא ממש בסדר. כבר יצא לי לא פעם לחשוב מחשבות אובדניות בקשר לחיים שלי. המוות היה קרוב, אפילו מאוד. אבל הצלחתי להדהים גם את עצמי.. הגעתי למסקנה שאני נשארת בשביל המוזיקה, רק בשביל זה אני לא מוותרת. הגעתי למסקנה שאם קיים עולם מקביל, לא תהיה שם מוזיקה כמו כאן. אם בכלל תיהיה. אני אפספס הרבה. הרבה מידי. הרבה דברים שאני לא רוצה עוד להפסיד. החלטתי להמשיך רק בגלל שהנשמה שלי לא תצליח להסתדר אי שם בלי הסם הזה. נוגע בי איפה שרק צריך. מחזק או במצבים גרועים אפילו טוב כדי להרדים. אם מוזיקה זה באמת היה סם, הייתי בולעת, מסניפה, מזריקה ומה לא. אני פשוט לא קיימת בלי זה. בלי מוזיקה העולם נראה שטחי. ורדוד. מאוד. זהו. הייתי חייבת ממש להוציא את זה.