(רבי משה חיים לוצאטו):
הקב``ה הוא טוב (טוב נצחי אין- סופי. ``הטוב המוחלט``), שנאמר: ``טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו`` (תהלים קלה`, ט`). מדרך הטוב להיטיב. כדי להיטיב צריכים שיהיו מקבלי הטבה. לכן ברא הקב``ה ברואים כדי שיקבלו את ההטבה. אנו כנבראים בעלי שכל אנושי מוגבל נוטים שלא להבין את המושג של מציאות הטוב ומגדירים אותו דרך מושג ארצי של העדר מציאות הרע. אנו מגדירים את הרע ואת כל עושי הרעות בהגדרת ``הרצון לקבל``, פירושו, שמתוך הלהיטות אחרי קבלת טובה להשלמת עצמו יוצא זה להרע לזולתו, מתוך שוב ``הרצון לקבל`` את השלמת עצמו. (אגב, גם בריה המזיקה לזולתה ללא רצון לקבל הנאה מכך לעצמה, אינה עושה זאת כי אם מתוך הרגל קדום שהגיע לה מתחילה מתוך הרצון לקבל, אשר ההרגל פוטר אותה עתה מכל סיבה חדשה). אלא, שאנו צרכים להבין שמעצם היות הקב``ה שלם מעצמו ואינו נצרך למישהו שיעזור לו להשלמתו, ברור הוא שאין לו שום ``רצון לקבל``. רצון לקבל לעצמו אין להשם יתברך כי אין לו ממי לקבל. וממילא אין לו שום בסיס להרע למישהו ולגרום לו צער כלשהו. רצון השם הוא רק ``הרצון להשפיע`` טוב אל זולתו (לנבראיו), שזה מוכח לנו מכל הבריאה הגדולה שברא וערך לעינינו... ולשאלת המפתח: מי מרגיש טובה? תשובה: מי שחסר אותה... אם ניתן לאדם שבע לאכול, אנחנו לא עושים לו טובה כי הוא אינו חסר אותה. אם ניתן לאדם רעב לאכול, אנחנו עושים לו טובה כי הוא חסר אותה. לכן ברא הקב``ה את כולנו בעלי חסרונות! וכל הזמן אנו מבקשים להשלים את חסרונותינו. האפשרויות בהן אנחנו יכולים לקבל את הטובה: 1. קבלה בחסד. 2. קבלה בזכות. 1. קבלת טובה בחסד: קבצן שאיבד את כל רכושו בין- לילה מחזר על הפתחים ומבקש לאכול. נותנים לו לאכול. אבל זה בחסד! זוהי לא טובה גמורה, כי הקבצן (הטרי) מתבייש. הוא צריך לעמוד ולבקש- אולי יתנו ואולי לא יתנו. וגם שנותנים הוא מתבייש- קיבל בחינם ולא עשה כלום בשביל שיתנו לו. זוהי טובה שאינה גמורה! 2. קבלת טובה בזכות: אדם בא למסעדה ומבקש לאכול. נותנים לו לאכול. בסוף הארוחה הוא מוציא ארנק ומשלם בעבור האוכל (הוא משלם על הטובה). זאת טובה גמורה, כי הוא אינו מתבייש בשעה שהוא אוכל! נו, אז מה עדיף, שאדם יקבל טובה בחסד או בזכות? כמובן שבזכות! רצה הקב``ה לזכות את בני ישראל- שיהיה להם זכויות (וגם מלשון: להיות זך- שיהיו זכים), לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. הקב``ה- שהוא טוב גמור, רוצה לתת לברואים שלו טובה גמורה ונצחית. איזו טובה? שהם יקבלו את הטובה מבלי להתבייש. שלא יהיו `אוכלי חינם`. בזכות ולא בחסד! בשביל זה הרבה להם תורה ומצוות, כדי שככל שיעשו יותר מצוות יקבלו עליהן יותר זכויות ועליהן יקבלו טובה בלי בושה. בשביל שהאדם יזכה ויעשה את המצוות בזכות ויקבל את הטובה הגמורה, איפשר לנו הקב``ה את הבחירה! נתן הקב``ה באדם שני יצרים: יצר טוב ויצר רע, ואת האפשרות לבחור בין טוב ורע. להתנהג בהתאם או בניגוד לרצונו והוראותיו (תורה= מלשון הוראה).
