מי יכול ללמוד קבלה
לימוד קבלה מותר לכל מי שרוצה, כך אמר הרב קוק ז"ל. הכוונה היא למי שרוצה באמת לתקן את עצמו ולהתקדם לרוחניות. הצורך הזה בא מתוך דחף של נשמתו שדורשת תיקון. בעצם זו הבדיקה היחידה, אם יש או אין רצון באדם. הוא צריך לגלות רצון אמיתי, וזה חייב להיות חופשי, כי האדם בעצמו חייב לסנן ולגלות בתוכו את הרצון האמיתי שלו. אדם מגיע לקבלה כשהוא לא מוצא יותר סיפוק בגשמיות ומקווה שהלימוד הזה יתן לו תשובות, הבהרות, ואפשרויות חדשות, כי בעולם שלנו הוא כבר לא מוצא פתרון לשאלות המהותיות של חייו. בדרך כלל, התקוות לקבלת תשובות לא נמצאות אפילו בהכרה, פשוט מתעניינים, מרגישים הכרחיות. באדם כזה ישנן השאלות: מי אני? לשם מה נולדתי? מאין אני בא? לאן אני הולך? לשם מה אני קיים בעולם? האם כבר הייתי? האם אבוא שוב? למה יש כל כך הרבה סבל בעולם? האם אפשר איכשהו לעקוף אותו? איך ניתן להגיע להנאה, לשלמות, לשלווה? בתת הכרתו הוא מרגיש שהתשובות לשאלות הללו נמצאות מעבר לעולם שלנו. באמת, התשובה היחידה לכל השאלות היא להכיר ולהרגיש את העולם העליון, והדרך להשיג זאת נקראת "קבלה". בעזרת חכמת הקבלה האדם נכנס בכל תחושותיו לעולם העליון, שהוא עולם הסיבות לכל הנעשה אתו כאן. כך הוא לוקח לידיו את חייו ובזה משיג את מטרת חייו - שלווה, הנאה ושלמות אינסופית עוד בחיותו בעולם הזה. אבל לצערנו כיום אין עדיין מספיק רצון אמיתי ללמוד קבלה. רוצים ללמוד בעיקר על סגולות, כשפים, מדיטציות ורפואות, שמדביקים אותם לקבלה, ולא על איך לקבל את התגלות העולמות העליונים, או איך באמת לפתח את הנקודה שבלב, איך לתקן אותה כדי להגיע להשגה רוחנית. לזה אין מספיק רצון. ברוחניות אין כפיה. בעצם הכל תלוי בשורש נשמתו של האדם ובנקודה שבלב. אם אכן הגיע זמן תיקונה, יתעורר האדם לחפש לעצמו מסגרת לימוד ולא ירגע עד שימצא. פה לא צריך לבדוק את הפוטנציאל האנושי של האדם, כי הצרכים האלה באים מבפנים. רצון אמיתי לגילוי ולהרגשת העולם העליון בפנימיותו, ימשוך אותו ללימוד נכון של הקבלה.