גני ילדים

[אלדורית]

../images/Emo32.gif גני ילדים

 

[אלדורית]

שוב נצאה אל הדרך (בחיפוש גן לספטמבר

 

[אלדורית]

אופס, הנה ההודעה../images/Emo163.gif

היום היינו בשלושה גנים שעוד לא בדקנו (כל פעם שנדמה לי שמיצינו אני מוצאת עוד כמה). הראשון היה נחמד, גננת סימפטית, סייעות חביבות, מבנה בטיחותי ואפילו מרווח ומעוצב נחמד (חדש), שתי חצרות בסדר. המינוס היחיד הוא שהגן הזה פתוח רק שנה, שזה מעט לטעמי. אני מעדיפה גן שהספיק להתרגל לעצמו. אבל זאת אופציה רצינית. השני היה בעייתי מהרגע הראשון: שער לא נעול, גננת לא קשובה (בעוד היא מסבירה לנו שלגן הזה לא באים בגלל איך שהוא נראה--שמה לב שאני לא משתגעת על הבלטות המתנדנדות בחצר ועל כיסוי כבלי החשמל של המזגן שנפל--אלא בגלל הצוות, ניגש אליה קטנטן אחד ואמר שכואבת לו הבטן, והיא אפילו לא שמה לב, כי היא היתה כל כך עסוקה בלהרשים אותנו בצוות הנהדר). השלישי היה מחריד: זה התחיל במפצל שקעי חשמל (שמחובר לחשמל, ושבתוכו 5 תקעים) שמונח על אקווריום (האירוניה שלי התבזבזה לגמרי: כששאלתי את הגננת אם הם מלמדים את הילדים על מה שקורה כשמים וחשמל נפגשים, היא אמרה, לא! הם עוד קטנים לזה), המשיך במדפים פתוחים נמוכים עם בקבוקי אקונומיקה ועוד חומרי ניקוי, בלי שום דלת שתעצור ילדים מלהגיע (אבל ממש נרגענו כשהגננת אמרה שהם יודעים שאסור להם ללכת לשם לבד--רק מה, זה בדרך מהחדר הפנימי לחצר, אז הם כל הזמן עוברים שם...) ונגמר בקופסת חשמל שמחוברת באופן רופף לקיר בחצר, קרוב לרצפה, ממש מזמינה שמישהו יטפס עליה, או ידחף אצבעות לתוכה (הכבלים חשופים). זה שבר אותי. הראיתי לגננת (תגובה: יש לנו אישור מ--- [לא זוכרת איזה מוסד]). אמרתי לה שלא מעניין אותי איזה אישורים יש להם, זאת סכנת נפשות, ולו אני הייתי במקומה הייתי מסלקת את כל המפגעים האלה לפני שיקרה שם אסון. אמא'לה! גם על זה יש חובת דיווח? למי? שני הגנים האחרונים שייכים לרשת ששמה בערך "פלא של גן" (ואכן מפליא שאנשים שולחים לשם את הילדים ועוד משלמים על זה 2,600 ש"ח, וזה בגדר כמעט נס שהילדים גם מצליחים לחזור משם הביתה).

 

[א אוהל]

../images/Emo6.gif../images/Emo5.gif

שולחת לך

גדול - אני זוכרת משנה שעברה כמה מלחיץ ומעיק זה לחפש גן לבת שלי (ושולחת לך מסר). עד שסוף סוף מצאתי לאפרוח גן שהיא ממש אוהבת ואני יכולה לחיות איתו (קשה לי עם הקונספציה של גן ילדים, אבל האפרוח מאושרת) בעלת הגן מכרה אותו לפני חודש והבעלים החדשים מחליפים לשנת הלימודים הבאה 4 מתוך 6 הגננות והמטפלות (יש 2 קבוצות גיל, לכל קבוצה 3 נשות צוות) - בהן כל נשות הצוות שלה השנה! אני כבר רואה שיהיה משבר גדול כשהיא תגיע בתחילת שנת הלימודים הבאה לגן ותגלה שהן כולן אינן ובמקומן יש צוות חדש לגמרי

 

[הילהל]

אכן פלא

גם אני הזדעדתי מכל מיני דברים בסיבוב הגנים שלי לפני חודש. אחד מהם היה גן לא בטיחותי - אבל לא מתקרב לרמות שאת מתארת. אם הגן שייך ל"איגוד הגנים הפרטיים" - אני חושבת שיש למי לדווח.

 

[דסי אשר]

אם הגן כולל מעל 10 פעוטות שגילאי

מעל שנתיים בדצמבר של אותה שנה, הוא מחויב ברשיון של משרד החינוך. משמעות הדבר- פיקוח פדגוגי של משרד החינוך. אבל, ניתן ליצור קשר עם המפקחת האיזורית, לבקשה לערוך ביקור, ולידע אותה על הממצאים שמצאת. במקביל, אני מציעה להודיע לבעלת הגן- שדייוחת על הממצאים הלא בטיחותיים(תוך ציון הרשימה המלאה) למפקחת של משרד החינוך. דסי הבדל פעוט(ע"ר)

 

[אלדורית]

יש לך מספרי טלפון?

נמאס לי להיות הדווחנית. קודם המטפלת המצ'פחת, עכשיו זה. אוף. אני היחידה בסביבה ששמה לב לדברים האלה? כן, בגן הזה יש כ-20 ילדים בני כשנתיים ועוד עשרים בני בערך שלוש. אני די בטוחה שהם תחת פיקוח (נדמה לי שזה מה שהגננת ציינה), כמו הרבה גנים מזוויעים אחרים שראיתי. על מה מסתכלים המפקחים כשהם מפקחים???

 

[דסי אשר]

אלדורית, לדעתי אני יודעת על דברים

מזוויעים יותר, שנמצאים בפיקוח של משרד החינוך. אבל אני בהחלט המומה ממה שספרת. כמו בכל דבר בארץ, אנשים הנמצאים במשרות הבכירות, אינם תמיד בעלי המקצוע הטובים ביותר. איני יודעת היכן את גרה, ואני צריכה לעשות בדיוק מה שאת יכולה לעשו(או משהי זריזה יותר ממני ברזי האינטרנט). את צריכה להכנס למנוע חיפוש כמו גוגל, לכתוב "אתר של משרד החינוך", ושם ללחוץ על כפתור המתיחס לחינוך קדם יסודי. שם תמצאי הכוונה לכתובות של הפיקוח וטלפנים של המפקחות. המפקחת היחידה שיש לי הטלפון- הסלולאר שלה- היא מפקחת על רמת גן גבעתיים, וקצת בתל אביב. אני סומכת על "המומחיות" שיוכלו לעשות את הקישור לחינוך הקדם יסודי מהר ממני, ואם לא, אנסה בעצמי. דסי

 

[אלדורית]

תודה דסי (אופס, יצא ארוך ומדכא)

סתם אני מקטרת, כי גם נמאס לי באופן כללי לבדוק גנים (אנחנו בסיפור הזה מינואר, בעצם, עם הפסקה של חודשיים), עוד יותר נמאס לי לראות את המצב הירוד של רובם המכריע של הגנים (אם מבחינה מבנית-תחזוקתית ואם מבחינת הצוות), וגם נמאס לי להיות ועדת ביקורת. משגע אותי העיוורון הסלקטיבי של ההורים לילדים בגנים האלה ביחס לעניין שאמור להיות העדיפות העליונה בחייהם: שלום ילדיהם. נראה לי שזה מעיד על בעיה עמוקה מאוד ביחס לחלשים בחברה. גם כשהחלשים הם כביכול במעמד מועדף, והרי רובם המכריע של ההורים ישבעו שילדיהם יקרים להם מכל, בפועל אין מי שדואג להם. הקול שלהם--קול שיבטא את האינטרס שלהם לבטיחות וטיפול נאות--לא נשמע כי חולשתם החברתית כל כך בסיסית שהם לא יכולים לנסח את האינטרסים שלהם ולהכיר בהם בבירור. המעמד היוקרתי של הילדים היום הוא בעיקר ביטוי לאופנה ולא לשום תפיסה עמוקה יותר של מחויבות ההורים כלפיהם. אני לא מאמינה שרוב ההורים חסרי הגיון עד כדי כך שהם לא יכולים להכיר ולהבחין בסכנות שאני ראיתי בגנים. מה שכן נראה לי זה שהם לא רוצים להכיר בהן כי זה מאוד מעיק: זה מעיק לחפש גן, זה מעיק להעביר ביקורת, זה מעיק להתלונן, והם מעדיפים להמנע מהמועקה הקטנה הזאת גם אם במחיר ביטחון ילדיהם שלהם. איך אפשר אחרת להבין את האבא שיצא אחרנו מגן (שראינו לפני שבועיים) וששאלתי אותו אם לא מטריד אותו שהילדים יכולים לפתוח את השער החוצה (לכביש ראשי): בהתחלה הוא הכחיש (הם לא יכולים!) כשהתעקשתי (כשיצאנו ילד אחד הוא שפתח לנו את השער) הוא חיפש תירוצים מתחת לרצפה (טוב, אז אם הוא טיפס כדי לפתוח הוא לא יכול היה לצאת) כשהמשכתי להתעקש (נכון אבל הוא יכול לפתוח לילדים אחרים) הוא התחפר בעמדתו (הגננות ישימו לב) וכשהמשכתי להתעקש (הן לא שמו לב לילד שפתח לנו את השער) הוא פשוט משך כתפיים והלך. רגע לפני ששאלתי אותו על הענין הזה הוא המליץ לנו על הגן בחום (וזה לא היה ליקוי יחיד; ליקוי גלוי יותר היה בלוני גז חשופים בחצר--האם גם זה נעלם מעיניו?) זה מצער לחשוב, אבל אהבת ההורים לילדים מצטיירת מתוך תמונת הגנים שראיתי כמיתוס בחלקה הגדול. אין לי הסבר אחר לעובדה שכל כך הרבה ילדים נמצאים במסגרת גרועה כל כך. זה לא קשור למצב כלכלי אפילו, כי אלה גנים שעולים המון כסף. היחס לילדים היום הוא רק צו האופנה. המאות הקודמות היו הרבה יותר אמינות בשיקוף היחס האמיתי לילדים. הורים רבים מספקים תנאים נאותים לילדיהם, כך נראה, כל עוד זה נוח להם. אי הנוחות הקטנה ביותר, וטובת הילד מתכופפת עד כדי סכנת חיים. ואם זה היחס שאנחנו מגלים כלפי הילדים שלנו, האם יש למישהו פלא שחלשים אחרים בחברה זוכים ליחס עלוב בגלוי?

 

[2for1]

ישנם הורים שהבטיחות הוא עניין שולי

הרבה הורים שהולכים להתרשם מגני ילדים אינם מתייחסים לבטיחות ולצוות אלא לעיניינים שוליים כמו איזה חוגים יש בגן? סיפור קטן יש לי חברה שהבן שלה בסביבות גיל שנתיים. מאוד מרוצה מהגן שבנה מצוי בו כי יש לו מס' חוגים, בכל חג הוא מגיע הביתה עם תמונות פעם עשו תיק עם התמונה שלו, פעם לוח שנה עם התמונה שלו, נחמד נכון? אבל הוא גם חזר עם אצבע מעוכה וחבושה כי הדלת נסגרה לו על היד, הוא חזר כל הגב שרוט הגננת לא יודעת ממה, הוא חזר עם פנס בעין עם שטף דם הגננת לא יודעת מאיפה. הכי מחריד מבחינתי שהילד נוסע בהסעות ובמשך חצי שנה הנהג שם אותו ללא כסא בטיחות כי ילד אחר ישב בכסא הבטיחות וברגע שהילד היה יורד מהרכב הוא היה מעביר את השני לכסא הבטיחות 2 דקות לפני שהוא מגיע לאמא. היא מבחינתה ידעה ששני פעוטות נוסעים בהסעה ואף פעם היא לא שאלה את עצמה איפה שניהם יושבים אם יש רק כסא אחד? כאשר היא האמא השנייה העירה את תשומת ליבה שהבן שלה יושב במושב ברכב ללא כסא בטיחות היא פנתה לגננת ובתגובה הגננת אמרה שהנהג התבייש לבקש מהגננת כסא נוסף (נורא מרגש נכון). היא כל כך מתפארת בגן של בנה שכנראה הבטיחות של הילד ממש שולית העיקר שיש חוגים בגן. כנראה שבגנים שהיית בהם גם שם מבחינת ההורים הבטיחות היא דבר שולי, כל הורה וההבט שלו!

 

[דסי אשר]

אלדורית, למה הקמנו את העמותה?

אנחנו רוצים טיפול איכותי לקטנים שלא יכולים לדרוש אותו. למה זה לא מצליח לנו? בין השאר,כי הקטנים לא יכולים לקרוא על העמותה, לא יכולים לומר להוריהם או למטפלות עד כמה הדרכה חשובה, עד כמה טיפול איכותי חשוב. החברה להגנת הטבע הצליחה לחנך את המבוגרים, בעזרת ילדי הגן ובית הספר, להפסיק לקטוף את פרחי הבר. הילדים למדו בגן ובבית הספר על הפרחים המוגנים, ובטיולים עם הוריהם אמרו להורים: "לא לקטוף הפרח מוגן". הקטנים בגיל הרך לא יכולים לשנות את התנהגות הוריהם. הדברים שכתבת , מאד כואבים ומאד פסימיים, כפי שציינת. דסי

 

[רניה]

מסכימה איתך

גם אני הייתי בגן שקיבלתי עליו המלצוווותתת... ממישהי שמאד האמנתי בשיפוטה. כגודל הציפיה גודל הנפילה. גם הבטיחות וגם הצוות שם.. חומר ניקוי בארון פתוח בחדר מרכזי. בישול מעל ראשם של הילדים!! על כירת גז בולטת.. קומקום עם חוט חשמל שנמשך לתקע במסדרון בו הם רצים (זה נשמע נורא! וכך זה נראה באמת). שער פתוח.. בחצר - שרידי שיחים שאם ילד נופל עליהם הם כמו יתדות מזדקרות.. בקיצור - מדהים. מה, ההורים לא רואים?? האמת שהופתעתי שאף ילד לא ניזוק שם. דיברתי על זה עם הגננת וגם סיפרתי לאם שהמליצה לי. מאז אני סקפטית לגמרי לגבי המלצות על גנים. פעם ליליה סיפרה פה על משהו שגילתה על הגן של בנה לאחר שהוא כבר סיים את הגן.. ואז נעה גל כתבה לה שלא במקרה היא גילתה את זה רק לאחר שהוא סיים את הגן, כי כשילדינו בגן אנחנו לא מאפשרים לעצמנו לראות, אחרת לא נוכל להשאיר אותם שם. והשיחה שלך עם האבא היא דוגמא מצויינת לכך. כי מה לעשות - בגנים יש הרבה מגרעות מכל מיני סוגים.. בטיחות, צוות, קיפוח ילדים, אוכל בעייתי, דעות קדומות, נוקשות, ומה לא.. וכן, הם הקטנים והחלשים והם אוכלים אותה. הרבה הורים לא היו מוכנים לבלות בתנאי החיים שבהם הקטנים חיים במשך שעות ארוכות מידי יום. בקיצור, אני מסכימה איתך.

 

[לאה_מ]

מסכימה איתך, אבל לא חושבת שזה

נובע מתוך עצלות (עד שכבר מצאתי גן, אין לי כח להתחיל את התהליך של חיפוש מחודש ומעבר), אלא זהו הדיסוננס הקוגניטיבי שדיברנו עליו כבר בעבר - אם בגן שאני בחרתי יש כאלה דברים - מה זה אומר עלי כהורה. אני חושבת שזה דבר שקשה להרבה הורים להתמודד איתו.

 

[לאה_מ]

ושכחתי לצרף קישור

לדיון מעניין בנושא, והנה קישור גם להודעה של ליליה לגבי הגן של עומר, והתגובות (בעיקר זו של נעה) בהמשך.

 

[אלדורית]

תודה על הקישור../images/Emo140.gif

אבל אני לא בטוחה שהדיון בדיסוננס קוגניטיבי מספיק כדי להסביר את התופעה שנתקלתי בה בגנים (וגם לא את התופעה שנתקלנו בה שתינו בדיווח על המטפלת המכה). כשמדובר בניואנסים, בסיבות "קטנות" לאי-נחת, חוסר הסכמה עם המתודה החינוכית, נניח, או חוסר כימיה עם הגננת בגלל אופי שונה--זה ענין אחד. אבל כשמדובר בסכנת נפשות ובאלימות פיזית כלפי ילד--זה בעיני ענין אחר לגמרי, ששום התחבאות מאחורי דיסוננס קוגניטיבי לא מצדיקה. הציטוטים של דסי (בדיון שם; מתוך הספר של רות אוזקי) מאוד במקום בעיני: זה עיוורון סלקטיבי. זה, אכן, מקרה של הקצנה של מנגנון הגנה שנועד להשתיק דיסוננסים קוגניטיביים. אבל מה שמזעזע כאן במיוחד זה לראות שאנשים נוקטים בעיוורון סלקטיבי גם כששלום ילדיהם מונח על הכף. כלומר, שהם בוחרים בנוחותם הם על פני ההסתכלות הכואבת בפני המציאות. בנוסף, בכל המקרים אין הכרח בהחלפת גן. אפשר גם לפעול לתקן ליקויי בטיחות. הברירה איננה בין התעלמות ובין החלפת גן. (אם כי אני כמי שמחפשת גן, בוודאי לא אבחר בגן שיש בו ליקויים כאלה, גם אם ניתן לתקנם, כי זה מעיד על חוסר אחריות של הגננות).

 

[טלי12345]

הגן הראשון זה "הגן שלנו"?

 

[אלדורית]

לא

 

[Shellylove]

מה עם הגן שלנו?

הוא בא בחשבון מבחינתך או רחוק מדי?

 

[אלדורית]

רחוק מדי

יש לנו עכשיו כמה גנים ש"באים בחשבון" והם יותר קרובים. לא התלהבתי מאף אחד מהם, אבל יכול להיות שאם אני אחכה להתלהב, לילי כבר תקבל מילגה לתואר ראשון בהארווארד (איך הארווארד? ייל עדיפה? מישהי יודעת?)

 

[אםהבניםשמחה]

יש מושבי אסלות לפחות...