דווקא סרטי
אימה פסיכולוגיים זה הדבר הכי טוב
כאילו כי אני אוהבת סרטי אימה, אבל לא "סרטי אימה" שהם כאלה לסתם ילדים שאמורים "להפחיד" כמו הצעקה וכאלה.. אלא סרטי אימה אמיתיים..
וחלון סודי אם זה סרט כמו שאת מתארת זה נשמע דווקא מעולה.. כאילו מהבחינה הזאת... כמו בפרק אחד של באפי (
עונה 6 פרק 17 אם מישהי רואה) אז יש מן פרק כזה שככה באפי נפצעת מאיזה שד כלשהו כשהיא מסיירת בלילה. יום אחרי זה היא מתחילה לקבל מן "הזיות" או כאלה פלאשים שכאילו באפי היא בעצם בבית חולים לחולי נפש באל.איי. איפה שהיא בעצם הייתה לפני שהתחילה הסדרה או יותר נכון אפילו לפני שהתחיל הסרט. והיא בעצם במן מצב של סכיזופניה (היא מדמיינת דברים שנראים לה אמיתיים לגמרי, כמו ב"נפלאות התבונה") וכל הסדרה עד עכשיו בעצם הייתה מן הזיה שלה. כל החברים, אמא שלה עדיין חיה, אין לה באמת אחות, יו נואו.. ה-כ-ל! הקיצר בהמשך הפרק היא כבר לא מצליחה להבדיל מתי זה העולם האמיתי ומתי זה לא, והיא אפילו מגיעה עד טירוף שהיא כמעט והורגת את כל החברים שלה. בסוף היא מצליחה לחזור לעצמה והיא לוקחת איזה "תרופת נגד" בסוף הפרק והיא חוזרת לעצמה. עכשיו הקטע המבלבל בסוף הפרק שכאילו בסוף רואים אותה בבית חולים הזה והיא כאילו לא מגיבה יותר. כאילו הרופא אמר שהיא נכנסה לגמרי לתוך ההזיה שלה והיא כבר לא יכולה לחזור. אז זה מ'זה מבלבל בסוף. כי אתה בעצם לא מבין אם כ-ל הסדרה שראית עד עכשיו היא בעצם הזיה שלה והעולם הזה הוא בכלל לא אמיתי. (כמובן שהוא לא אמיתי כי הוא סדרה אבל הכוונה היא שמה שקורה בסדרה הוא לא אמיתי). ואתה נשאר אם הרגשה של תהייה כזאתי...
זה ממש פרק טוב! וזאת הכוונה שלי לכאילו משהו פסיכולוגי.. שזה ממש גורם לך ככה לחשוב על הדברים...
סוף ספוילר
אוקיי, אז אחרי סיכומי המגילה שלי שבעצם אני לא חושבת שהייתם כל כך צריכים לסבול ולקרוא..
אני אוהבת דווקא סרטים כאלה.. ובקשר למה שאמרת נוגה בקשר לחיות, אממ.. מה בדיוק עושים שם?! ואל תדאגי, אני ממש לא נגעלת בקלות, ואני גם יכולה להבדיל, כאילו לא להיגעל או משהו כזה כל כך כי זה הרי לא אמיתי ואני יודעת שזה לא אמיתי...
סוף. הודעה. להתראות. ותודה.