זה תלוי
בהחלט שאלה קשה, אני אנסה להציג אותה ממספר נקודות מבט כדי לעזור לך.. דבר ראשון, ישנו מזג האוויר. אם געתם חלים בשעת בוקר מוקדמת ולא אכלת לשובע בבוקר, יכול להיות שעכשיו, בשעות הצהריים הוקדמות, אבטיח יעשה את העבודה, בשל היותו רווי בנוזלים ומרענן. הוא בא בקונטרסט לגבינה המצמיאה ויחד הם מהווים שילוב מוצלח. הבורקס יתאים יותר בשעות הערב, כשאר הגעתם לים בשעות הצהריים (חמושים בכובעים ומסנני קרינה, כמובן), ובמהלך ארבע השעות גם שתיתם לרוויה. כאן הבורקס ימלא תפקיד של מזון ממלא ומיכוון שסיימתם לעסוק בכל הפעילויות הגופניות שלכם הוא לא יכביד עליכם בהמשך הערב. אם אתה מתכוון להסתכל על העסק מההיבט התזונתי זה גם אפשרי. האבטיח אינו מכיל ערך קלורי רב במיוחד, מכיוון והוא בערך 90% מים. הגבינה, לעמות זאת, כן רוויה בשומנים ועל כן אבות המזון שיהיו כלולים בארוחה הזאת הם בעיקר ויטמינים, חלבונים ושומנים. הבורקס, לעומת זאת, יספק לך שומנים רווים ופחמימות, והביצה תספק לך את החלבונים הרצויים. יש לשער שלאחר 4 שעות של פיעלות גופנית נמרצת הפחמימות יויעלו לך, אז מיותר לציין כי הפחמימות המצויות בבורקס המדובר אינן מורכבות כמו הפחמימות אותן תמצא באורז מלא, בלחם כפרי או אפילו במנת פסטה. הביצה מכילה, בנוסף לחלבונים, גם מנת כולסטרול לא-קטנה ודי מזיקה, אך אם הינך בכושר גופני טוב ומצבך הבריאותי שפיר, ובמשפחתך אין היסטוריה של טרשת-עורקים או מחלות לב שונות, ואם לא אכלת ביצה באותו יום (אכילת שתי ביצים ביום איננה בריאה), יש לשער שהבורקס יהווה סיום תקין ליום בים, שכן שרפת קלוריות ומגיע לך להתענג על בורקס טוב. הבעיה היחידה היא השתיה. באביטח, כאמור, ישנה כמות נוזלים טובה, ואחרי 4 שעות של התאמצות בשמש הקופחת יש לדאוג לשתיה. אם שתית הרבה במלך שהייתך בים, כמו שאמור היית לעשות, אכילת הבורקס ודחיית השתיה עד שתגיע לדירתך הינם בגדר סבירים בהחלט. אך אם אל שתית כראוי ומדובר בשעות חמות, האבטיח המרענן יכול להוות מנת נוזלים רצויה בהחלט. השאלה תלויה, כמובן, במצבך הדיאטטי. אם אתה בתהליכי שמירה ואתה מעוניין לשמור על משקלך כמות שהוא, אל נא תבחר בבורקס!! לכל ידוע שבורקס מכיל בתוכו כמות גדולה של קלוריות שרובן מגיעות מהשומנים. עכשיו, כידוע לך, השומנים בנויים מחומצות שומן (להלן - טריגליצרידים) וממולקולת כהל הקושרת את שלושת שרשראות חומצות השומן אליה. חומצת שומן מורכבת משרשרת של מולקולות פחמן, שלכל אחת ארבעה קשרים, כך שלכל מולקולה קשורות גם מולקולות מימן. "חומצה רוויה" הנה שרשרת פחמנים שלכל מולקולת פחמן קשורות מולקולות מימן. אך החומצה אינה "רוויה" כאשר מולקולות המימן נעדרות. הגליצרידים הרווים הינם שומנים מן החי - המצויים במוצרי הבשר, בשמנים מן החי, ובמוצרי החלב. הגליצרידים שאינם רווים מגיעים מן הצומח - שמנים (כגון שמן כתנה או שמן זית) וכ"ו. הגילצרידים הרווים במימן נוטים להצטבר על דפנות העורקים והם היוצרים את הטרשת המוכרת לכולנו כ-טרשת עורקים. הגליצרידים שאינם רווים לא נוטים להצטבר באותה מידה ולכן הם בריאים יותר. שומנים, בכלליות, נאגרים בגופנו בתאים מיוחדים הקרויים - תאי שומן. אם חד-הסוכר מהווה אנרגיה זמינה בגופנו וחודר לתאי הגוף מיד כדי לספר גלוקוז לביצוע תהליך הנשימה התוך-תאית במיטוכונדריה, ורב-הסוכר (הידוע לכולנו כ-פחמימות) הוא מורכב יותר ונאגר בתאי הגוף עד לפירוקו האיטי שגורם לתחושת שובע לזמן ארוך יותר וכך מתפרק בגוף בעת פעילות גופנית נמרצת ומומלץ בעיקר לעוסקים בספורט, אז השומן נאגר ישירות בתאי השומן ואינו מתפרק מיד, רק כאשר מאגרי הפחמימות נאזלו. לכן צריכה מוגברת של שומנים אינה רצויה, בעיקר כאשר השומנים מגיעים מן החי ורווים במימן. מכל הנ"ל נובע שהאבטיח הינו בעל ערך קלורי נמוך יותר, ואינו מכיל שומנים, בניגוד לגבינה, אך היא אינה מכילה שומנים בכמות גדולה מדי. לכן הוא מתאים ביותר למי שמנסה לשמור על הגזרה. אך אם אתה מתאמן לעתים תכופות אולי רצוי שתשקול את הבורקס, שכן הפחמימות עשויות להועיל לך. כמובן שישנם עוד קריטריונים וסיבות לשקול את שני המאכלים, כמו המצב הסוציו-אקונומי שלך ושל חבריך, מחירי שני המאכלים, המוצא העדתי והדעות הקדומות, תופעת ה"פוליטקלי קורקט", וכמובן - העדפותיך האישיות ונטיות האכילה שלך. אין ספק שהבאת לפורומינו סוגיה מעניינת וקושיה קשה לפיצוח, אני מקווה שהצלחתי לעזור לך ולו במעט לפתור אותה.