איך אנחנו חיים ?

magenta73

New member
אושר הוא בחירה

זה אושר. להגיד טוב לי. להודות על מה שבא. לראות את הטוב. באנשים. במקרים... בסיטואציות. גם כואבות... להיות שלם. לבחור לקבל. לא להתנגד. זה אושר. אומרים שעם תיבת פנדורה וכל הדברים הרעים, יצאה לה גם התקווה, או הציפייה. אנשים חיים בציפייה למשהו טוב יותר, במקום להיות מרוצים ושמחים במה שיש בחלקם...
 
ומה אם יש לך את כל זה ובכל זאת

האדם לא מרגיש אושר? סתם מהרהר לי מהו אושר באמת. כי זה יכול להיות הדבר הכי קטן שיעשה מישהו למאושר, אבל מהו אושר? לא מבין מהו אושר, היו לי רגעים בחיים שבהם הרגשתי מאד טוב, אבל לא מגשר את זה עם המונח - אושר. לא יודע, אולי אני שוגה.
 

MaYcHuK

New member
כל אדם מגדיר מהו האושר בשבילו

כל מה שגורם לך לחיוך, לשלמות, לסיפוק זה האושר. ומאדם לאדם האושר משתנה
 
מהו אושר?

עדיין לא קיבלתי תשובה מספקת, לדעתי אושר הוא משהו חולף מאד, רגעי מאד. כל פעם שאני מרגיש טוב למשל- ההרגשה שונה. האם פה בארץ עם כל מה שקורה מסביב, עם הבעיות החברתיות עם בעיות האהבה והזגיות והבגידות ו...ועם כל שאר הבעיות - באמת אפשר לחוש אושר?
 

MaYcHuK

New member
תראה,

לא כל בעיה בחיים גורמת לך לאבד את האושר. צריך להסתכל על התמונה הגדולה לא על הדברים הקטנים שלפעמים יכולים לגרום לכעס ריגעי, לעצב ריגעי. האם החיים שלך מספקים? אם לא תעשה חושבים עם עצמך ותראה מה חסר . ברגע שאתה יודע מה חסר לך תתחיל לפעול להשגתו. כמובן שתנסה להשיג דברים שניתנים להשגה . רצונות ריאליים . אז נכון , לא קל במדינה שלנו, לא קל עם הפיגועים, לא קל עם המחלות, לא קל עם הבעיות עם הקרובים אבל תסתכל עמוק עמוק ואם למרות כל הסביב הזה אתה מוצא עצמך מחייך בחיים יותר מאשר בוכה או כועס סבבה. ואם זה להיפך אז דרשני - תבדוק מה לא בסדר ותתחיל לשנות.
 
אני לאו דווקא מדבר על עצמי ../images/Emo13.gif

אני שואל באופן כללי מהו אושר, מעניין אותי להבין מה דעתם של אחרים.
 

MaYcHuK

New member
אז קח את דבריי ותשליך על אחרים

אותו הדבר בדיוק דבריי לא משתנים
 
אושר זו הרגשה

היא יכולה לככב לאורך זמן והיא יכולה להיות רגעים פה ושם רגעים מאושרים זה לא אומר שהכל צריך לזרוח לפעמים לפעמים אושר הוא משהו קטנטן זה שמחה וסיפוק על משהו קטן שקורה לך אפילו שאתה יודע שלא הכל ורוד מסביב אתה יכול להיות מאושר באופן כללי או מאושר על משהו מסויים נניח, מעפן לי אבל אני מאושרת לפחות שמצאתי את הדירה שחיפשתי או אני מאושרת שלפחות נפתרה לי הבעיה ההיא או אפילו שיר ברדיו שעושה לי טוב יכול לתת לי רגע מאושר זה לא אומר שאני כל הזמן מאושרת וגם לא ההיפך יש תקופות של אושר ויש רגעים של אושר ויש החלטה שאומרת שלמרות שככה וככה וככה, אני מאושרת בחלקי.. אני חושבת שאושר זה שילוב של שמחה עם סיפוק
 

magenta73

New member
זה הקטע. סמנטיקה.

מה זה אושר? מה זאת אהבה? מאוד איזוטרי... בסופו של יום אושר זה מה שאתה מחליט שהוא אושר... לא?...
 
../images/Emo182.gif

האם החיים מספקים אותכם? נראה לי שהשאלה פה הפוכה... החיים לא אמורים לספק אותי. אני אמורה לספק את התרחשותם. לי תמיד מרגיש כשעולה שאלה כזו, אני מרגישה במינוס. מרגישה שיכולתי לעשות יותר, הרבה יותר, בכדיי להוסיף תוכן איכותי לחיי. ויחד עם זה מאמינה שתחושת התיכול הזו מיותרת, והיא עצמה הרסנית יותר מעשייה לא מקסימלית.. האם אתם פוחדים מהמוות? בטח שפוחדת. פוחדת פחד מוות מהמוות. אבל יותר מפחד המוות של עצמי פוחדת לאבד אנשים אהובים. פוחדת לכאוב את אובדנם. כשלעצמי, מפחידה אותי התחושה של אין לי שליטה על היכולות שלי. סוג של רעידת אדמה קיומית האם אתם מוכנים לקראתו? אני בספק אם יש אדם שמוכן למוות שלו. ומתוך הכרות אישית עם הידיעה שהמוות מתקרב, לא בטוחה שאני ארצה למות גם ברגעים הכי הכי סופניים. מאוד פשוט לי היום ממרומי יכולותי התקינות, להגדיר את חיי כחסרי תכלית לקיום. העובדה היא שקיימים אנשים שנלחמים על כל נשימה ונשימה שעולה באפם, גם בימים ובשעות של מחסור תפקודי עצמאי. מה תעשו כשיגיע היום שבו לא תוכלו לעשות דברים בכוחות עצמכם? אין לי מושג. איך מתמודדים עם מוות? נותנים לכאב להציף אותך. ולא מנסים להיות חזקים. לא סתם יש ביהדות את השבוע, חודש ושנה. אלה זמנים שהמתאבל אמור לקלוט את המשמעות של האין חזור. לבכות , לשתף ושוב לבכות ולשתף. ולדעת שהאהוב אומנם פיזית לא איתנו, אבל אם נרצה להאמין, הוא נמצא שם ליידנו בכל רגע שנרצה. את הגעגועים, לא ניתן להעלים, אבל לומדים עם הזמן לארגן להם מגרה מיוחדת בלב, שנפתחת בחגים, בחגיגות הפרטיות וביום השנה...
 
אז ככה בייבי

להזדקן זה חלק מתהליך הגדילה שלנו ואין מה לפחד ממנו הפחד הוא באמת לאבד את עצמך לדעת או להפסיק להיות עצמאי. אני אישית חושבת כשהרגע הזה יגיע ואני אהיה תלוייה באחרים אני פשוט אומרת שלום יפה ונפרדת מהעולם.
 
אין תשובות להכל

אבל יכולה לומר משפט אחד בנוגע להתמודד עם המוות: עם מוות לא מתמודדים, חיים איתו.
 

P u s s i c a t

New member
Well ...

כן ולא. לא רעלי כרגע אבל תמיד שואפת ליותר - זה מה שמניע אותי כל בוקר. הידיעה שמחר יהיה טוב יותר. פוחדת? משתדלת לא לחשוב על זה. זה יקרה בסופו של דבר. אם נרצה ואם לא. בוא נגיד שמעדיפה שזה יקרה בדרך מסויימת... מוכנה? בגיל 35? ממש לא. יש לי עוד המון שנים לחיות
תלוי מה הכוונה לא אוכל. אם אהיה מרותקת למיטה בלי יכולת לזוז ואהיה תלויה באחרים לפעולות היומיום, הראש לא יעבוד כמו שצריך ואהיה בעיקר נטל על הקרובים שלי... אתמודד עם המוות באופן עצמאי. איך מתמודדים עם מישהו שנפטר? קשה... איבדתי לא מעט אנשים בחיי. מי מזקנה, מי ממחלה, תאונה ואפילו אחד שנרצח זה לא עובר. זה הופך להיות כאב מרוחק מתישהו, עם הזמן. אבל הוא מכה שוב ושוב - ולרוב בדיוק כשאנחנו לא מוכנים לו אם זה שיר, מקום, ריח, מאכל. ואם מאורע שקורה לי בחיי היומיום שפתאום עוברת לי מחשבה בראש - אני חייבת להתקשר לספר... ואז נזכרת שאין למי...
או שפתאום חושבת כמה זמן לא נפגשנו או אני חייבת לקפוץ לבקר. באופן טבעי. כאילו לרגע שוכחת שהם כבר לא פה. ותשובות יש רק לאחד. ולא. זה לא לזה שלמעלה. התשובות נמצאות בך. רק צריך לחפש אותן ולמצוא את האומץ לגעת בהן...
 
טפו טפו טפו טפו!!!

מספק, אבל נחנו אנושיים ורוצים תמיד עוד. פחד מוות מהלא נודע. אבקש זריקה קלה להמריץ את המוות. לא מתמודדים, הוא מגיע מהר והולך איתך. יש לי תשובה: תפסיק לחשוב על מה שלא תלוי וקשור בידיים שלך!! קח בחשבון שהכל נגמר מתיי שהוא, אבל אל תעסי את עצמך בזה יותר מדיי, אתה מבזבז זמן יקר מהחיים שלך היום, על משהו שיקרה בעוד שניה או 50 שנה.
 
למעלה