../images/Emo90.gifטריגר. או שלא.. לא יודעת כבר.
אין לי פשוט איפה להוציא דברים, וחברים שלי הם לא בדיוק הכי תומכים אז.. Here goes nothing יש לי דיי...בעיה, יש לי משיכה לאנשים בלתי מושגים, ומה זה אומר? פעם - זו הייתה המורה שלי לתיאטרון(למי שתוהה היא בת 30) וכרגע - מדובר במישהו, בן 18. זה התפתח בעבר לאובססיות, ודברים מטורפים שאני לא מסוגלת לשים את האצבע שלי על איפה כל דבר התחיל, כי מדובר כאן בתהליך (ציטוט מדור הפרוזאק) "בהדרגה, ואחר-כך בפתאומיות" עברו שנתיים מאז האובססיה הראשונה שלי, שדעכה כבר ממזמן, ובמקומה הגיע מישהו..חדש? בן 18. הוא מדהים כל כך, הוא לא מהעיר שלי, פגשתי אותו בישראבלוג אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב עליו, והדבר שהכי כואב זה...שפשוט אין לי סיכוי איתו. אני בת 14. ולא ייתפתח מזה כלום. אין לי למה לצפות, אני מודעת לזה. וזה לא הולך להפסיק, ואני פשוט חושבת עליו כל הזמן וכל הזמן מתרוצצות לי בראש המלים "אולי" "ובכל זאת" "ויש אפשרות" אני פשוט... כל כך רוצה אותו כאן, לידי, שיחבק, ואין אפשרות או מצב שזה ייקרה. אני לא יכולה לדבר איתו על זה, מחשש שזה יהרוס את הקשר ויטריד אותו ואני פשוט...תקועה. אין לי מה לעשות במצב הזה, ושום דבר גם לא ייתפתח מזה שאני יישב בחיבוק ידיים. הרי תחשבו על זה, כשאני אהיה בת 16 - הוא יהיה בן 20. המחשבה הבלתי נסבלת הזאת לא עוזבת אותי, ופשוט נמאס לי להתאהב בבנאדם הלא נכון, בזמן הלא נכון. וכל כך רואים שאין לו כלום כלפיי, ושאני סתם עוד אחת.. אני כל כך רוצה שהוא יהיה כאן ושנתנשק. כי..הוא פשוט..מדהים הוא אלוהי. סליחה על הרגשנות, חשבתי שאולי כאן יעזרו לי