ג-לא-בא-לי-זציה וכיבוש (המשך)
בנוסף לכל מה שנכתב, והוא נכון, רציתי להוסיף תקציר הרצאה של טניה ריינהרט שיכול להאיר את הדברים מנקודת המבט של יסי ארה"ב - ישראל. כמובן שזה לא הכל, ועלמנת להבין את כל ההקשרים יש להכיר תהליכים הסטוריים מאוד רבי פנים (ורבי גרסאות, בעיקר) שהתרחשו פה ובעולם משך המאה האחרונה - ויותר. אני מניחה שעלל חלק גדול מהמידע לא נוכל לעולם לשים את ידינו כי ישנו אינטרס ברור להשאירו בידיים של מעטים. אמריקה וישראל: סיפור אהבה אמריקה במשך שנים תומכת בכל מה שישראל עושה. ישראל קיבלה אישור מוחלט לכל פעולה שלא תסכן את האינטרסים של ארה"ב. ישראל קיבלה אישור לעימות עם הפלסטינים, אבל לא לפעולות מול סוריה. פגיעה זו בסוריה הרגיזה את האח הגדול, אבל באופן כללי ברור שכל מה שישראל עושה בשטחים משך שנים מגובה ע"י ארה"ב. למה? תשובה רווחת – יהודי ארה"ב. סביר שזו התשובה הכי פחות רלוונטית. תירוצים נוספים: היחס המיוחד כלפי ה´דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון´, בעלת המשטר היציב. יש מיתוסים אחרים ונוספים. למשל: שתי חברות עם מיתוס של גבול-ספר (מתיישבים דוחקים אינדיאנים). בפועל ההסבר הממשי היה משך שנים לגמרי במונחים של אינטרסים. אחד היה גיבוש האחיזה האמריקאית במזה"ת משך המלחמה הקרה. גם אחרי המלחמה הקרה, כשכבר אין מתחרים לארה"ב במזה"ת, עדיין שליטה ואחיזה בו חשובה ביותר. השני נוגע לויסות כלכלת הנפט בכל העולם. כמה נפט ישוחרר ובאיזה מחיר היא החלטה מרכזית שארה"ב רוצה לשלוט בה. בשנים האחרונות האינטרסים של ארה"ב למען המשך התמיכה בישראל הם בייחוד כלכליים. הרקע הוא שינוי כללי במדיניות החוץ האמריקאית בעשור האחרון שהגיעה לשיאה עם קלינטון. פעולות הממשל הופכות יותר ויותר פעולות בשרות התאגידים האמריקאיים. קלינטון ייצג קו, שבו מהווה הסחר גורם ראשון במעלה במדיניות החוץ. זה בגלל ההתפתחות בכלכלה האמריקאית ולאו דווקא בגלל קלינטון ספציפית. הרקע: המדינה מאבדת את התפקיד המסורתי שלה, שהיה תיווך בין הון לבין אזרחים, ודאגה לאינטרסים של האזרח. עם כלכלת השוק מושא ההתקפה הראשון של התאגידים היה המדינה. אין היום ברוב העולם מדינות – זהו מבנה מרוקן מתוכן. כל מה שהמדינות עושות הוא דאגה לכלכלתן. ארה"ב ספציפית- חלק גדול מכלכלתה כוון פנימה עד שנות ה90-. חלק גדול מהתוצר נקנה ע"י השוק האמריקאים עצמו. אבל ברגע שהרווחה יורדת, ויותר ויותר עשירונים נדחפים אל מתחת לקו העוני, יש אינטרס למצוא שווקים אחרים לתוצר. מכאן, שמדיניות ארה"ב בשנים האחרונות מתאפיינת בדאגה לסחר האמריקאי. בכתב העת "foreign Affairs" בשנת 96´ הופיע מאמר של מנהל ביה"ס למסחר חוץ: "..ובכן, התקופה הזו נגמרה. ארה"ב החליטה לדחוף אינטרסים של עסקים כלכליים בכל הכוח, באמצעות משלחות, התערבות פוליטית של השגריר ואף הנשיא עצמו.. הדיפלומטיים צריכים להיות בקיאים במדיניות הסחר כפי שהיו בעבר במדיניות הגרעין.." יש הרבה דוגמאות לדיפלומטיה של הסחר. דוגמא מקרית אחת: מרץ 98´, קלינטון נוסע לאפריקה ל12- יום. מה עשה שם, בעצם? "ההצעה שהביא כוללת ביטול המכס המוטל בארה"ב על מוצרי ייבוא מאפריקה (זה הגזר) בתמורה להסכמי סחר חופשי, מיזמים משותפים ופרוייקטים לפיתוח תשתיות באפריקה (זה המקל)" (מידיעה בעיתון). כלומר: בתמורה להורדת מכסים התאגידים האמריקאיים יזכו לתשתיות באפריקה. אם זכור, בסיאטל המאבק העיקרי היה מאבק על תשתיות, לאחר שבלעו כבר את כל מה שניתן לבלוע: משאבים, מפעלים. כך דוחקת הדיפלומטיה האמריקאית את האירופאים והיפנים וכו´. המקום בו לארה"ב יכול להיות הכי נוח להעביר את זה הוא מקום בו המדינה תלויה בה לגמרי מסיבות אחרות, וזה המקרה בישראל. חופש המיקוח שיש לאפריקה, יחסית, לעשות עסקים עם חברות לא אמריקאיות לא קיים בישראל. נתחיל ב95-´. השגריר מרטין אינדיק מונה, נציג ניצי מובהק, שהיה חבר בשדולת איפ"ק –לא רק שגריר יהודי, אלא כזה שתמיד פעל מאחורי הקלעים לאינטרסים הכי ימניים בישראל. תומך נלהב במדיניות החוץ הישראלית. בראיון שנתן ב96- למיכל פלג אמר: "חברות אמריקאיות מעונינות מעוד לעשות עסקים בישראל. יש פה פרוייקטים של תשתית בהקמה, ואנו רוצים נתח בפעילות הזו.." למעשה, אינדיק מקווה שישראל תעניק אפליה מתקנת לארה"ב על רקע מה שהוא מכנה ´ידידותינו המשותפת´. יהודי או לא יהודי, הוא ילחם על האינטרסים של ארצו עד חורמה. כשהחוקים הישראלים מפלים לרעה חברות אמריקאיות, לדעתו, "יש זמנים שהבירוקרטיה שלכם משחקת בנו". ב96-´ כל הדיפלומטיה האמריקאית התגייסה לשכנע את אל-על לקנות בואינג, למרות שההצעה של איירבוס (הצרפתית) הייתה יותר גדולה. איך זה מתבצע? בשיאו- הורסים לגמרי את הייצוא הישראלי. 1. מתן העדפה לתוצרת אמריקאית זה מתחיל בפגיעה במפעלים ישראלים, והראשונות להיפגע הן תעשיות הביטחון. מערכת הביטחון הייתה צרכן גדול מאוד של תעשיות ישראליות. לא מדובר רק בפצצות, אלא גם בטקסטיל ובמזון. אחת הדרישות היתה שבכספי הסיוע ישראל צריכה לקנות מוצרים אמריקאיים. אז הסיוע, שהוא לכאורה בטחוני, הוא למעשה סובסידיה לתאגידים האמריקאיים. היה מכרז לגלאי חומרים כימיים. מול מדען ישראלי, חברה צרפתית וחברה אמריקאית הופעל לחץ אדיר לטובת החברה האמריקאית. תאגידי התרופות הם התאגידים הכי עשירים שיש, בשעה שאת אותן תרופות אפשר לקנות בגרסאות גנריות וכו´. עוד מן העיתונות" "הדיפלומטיה האמריקאית נעמדה על הרגליים.. העריכו שההפסדים שיגרום הייבוא המקביל מסתכמים במאה מליון דולר. מדליין אולברייט העלתה את הנושא בפגישותיה בארץ". "פאוול לחץ על שרון לבחור בג´נרל אלקטריק במכרז.." אלה דוגמאות להכריח את ישראל לקנות תוצרת אמריקאית על מנת להעביר את הגירעון המסחרי הישראלי מאירופה לארה"ב. 2. תחרות השלב הבא הוא תחרות. נניח שלתעשייה בישראל אין את השוק הישראלי, יש לה עדיין איזשהו טווח ייצוא, וגם בשטח זה יש מלחמה. "ארה"ב מטילה מכס על ייבוא מגנזיום מישראל". הופך את הייצוא לגמרי לבלתי אפשרי בארה"ב. זה לא מספיק, כי תאבון התאגידים לעולם לא יידע שובעה. עכשיו חיסול התעשיות הביטחוניות: סין - כי היא אויבת של ארה"ב, הודו – מסיבות אחרות. ההשתלטות על התעשייה והשוק הישראלי כמעט מוחלטת. 3. השתלטות על מפעלים בסיסיים השלב הבא מפעלים בסיסיים, תקשורת ותחבורה: בזק, אגד, אל-על. ההשתלטות על החברות הציבוריות ועל התשתיות מתרחשת בכל העולם באותה דרך. המדינה חייבת להוזיל את כל החברות המתפקדות. כולן חייבות להיקלע לקשיים (כמו שהיה עם בזק, ועכשיו עם אל-על). להתיש עד שאפשר יהיה לקנות אותה בזול. הטירוף: אם לסכם – מצד אחד יש ממשלה שלא מפעילה שום שיקול רציונלי. לכן פועלת במדיניות שמנכרת אותה מכל העולם הערבי, ובונה על תמיכת ארה"ב. מצד שני – תמיכת ארה"ב היא כזו שלאט לאט בולעת את המדינה. כשיסיימו, נהיה כמו דרום אמריקה או אפריקה. הם ילכו לגזול שוק אחר, ואנו נהיה מדינת כוח אדם בלי שום תעשיות ותשתיות. ואז נקנא בשכנינו הערבים. שאלות מהקהל ש: איך מסבירה את זה, שהלובי הערבי אף פעם לא מצליח כמו הלובי היהודי? ת: נקודה שמדגישה את העובדה שכל הרעיון של לובי יהודי מופרך. אפשר להפעיל אנטישמיות בחסות התקשורת בן-רגע. היהודים נהנים מחופש בזכות העובדה שהאינטרסים שלהם תואמים את האינטרסים של הממשל. ש: מה הפרס לישראל, תמורת קבלת האינטרסים האמריקאים? ת: הפרס הגדול לישראל הוא הכיבוש. גם תקציב הביטחון. ש: איך הורסים את הכלכלה הישראלית? ת: ידיעה מה6- לאפריל: "ארה"ב פועלת לסילוק ישראל משווקי המשק באסיה". אין עוד דיווידנדים כלכליים – רק בשלב הראשון. אחר כך רק הפסד. פתרון: יש דרך אחת פשוטה – לגמור עם הכיבוש, לדבר עם הערבים, ולא להיות כל כך תלויים בארה"ב.
יכול להיות שבכל דבר יש טוב ורע, אבל הרע עולה על הטוב בהרבה, כך שזה לא שווה להתחיל לעשות חישובים ואיזונים. אני מעוניין לעזור לאנשים איך ש*אני* רוצה ואיך שאני חושב שצריך, ואני לא צריך שמישהו יגיד לי (או גרוע מכך, יכריח אותי) לעשות את זה. וכן, מבחינתי אין כזה דבר חייל מוסרי, מפני שמבחינתי אין כזה דבר צבא מוסרי. לאנשים יש את הזכות להגן על עצמם, אבל לדעתי לא כפי שעושים היום. להיות ריאלי? לא רוצה, למה שאני אהיה ריאלי? זאת אחת הבעיות של היום, אנשים חייבים לזרום עם העדר, ולא לסטות טיפהל´ה הצידה, מפחדים להביע דעה אחרת.