אני אסביר
אכן - הייתי רוצה להימנע לגמרי אבל אני לא מצליח, מסיבות ברורות. אין ספק ש"ככה העולם עובד", אבל את זה אפשר להגיד גם על אכילת בשר. העולם לא עובד ככה מטבעו אלא בגלל החלטות שהתקבלו, ואני הייתי רוצה לשנות את זה. וזו, על רגל אחת, הסיבה: תעשיית המזון הישראלית נשלטת על ידי קרטל של כמה חברות ענק. זה יוצר מצב שאף יצרן קטן לא יכול להיכנס לשוק - הוא מייד מיורט על ידי הגדולים. כך ייצור המזון נשאר תמיד אצל אותם אנשים. למה זה רע? קודם כל, זה אומר שרק הם ירוויחו. מובטלים מירוחם צריכים לממן את הוולבו של נשיא החברה במקום שכמה מהם יוכלו לעבוד בעצמם בייצור ומכירת מזון. במקום זה, הם "זוכים" לאפשרות לעבוד בייצור במפעלים הגדולים בתנאים בלתי-אפשריים, במשכורת זעומה, ובכפיפות לכל גחמות החברה שיכולה פתאום להחליט שהם לא רצויים. כמו כן, זה אומר שאנחנו משלמים הרבה יותר; זה המאפיין המובהק של קרטל - אנחנו משלמים מחירים גבוהים בהרבה מהערך האמיתי של המוצרים, בגלל שכל היצרנים מתאמים את המחירים ואף אחד אחר לא יכול להיכנס ולהתחרות בהם. השבוע קראתי ראיון מאוד מעניין בגלובס עם משה בדש, שניסה לפני כמה שנים להקים חברה מתחרה וחוסל, בדרכים לא-חוקיות לטענתו, על ידי אוסם. אני לא יודע עד כמה הוא אמין, אבל הוא בהחלט אמר כמה דברים מעניינים, בין השאר על כך שהוא מכר דברים בחצי מהמחיר הנפוץ וזה לא פגע בו אפילו טיפה ברווחים. אני אנסה למצוא קישור לראיון הזה. נמשיך - מפעלים גדולים הם מזהמי-סביבה אדירים. הנחלים שלנו, האוויר שלנו, מי-השתייה שלנו, ועוד סובלים מזיהום עצום בגלל חברות הענק עם תהליכי הייצור המאסיביים שלהם והאריזות הבזבזניות, ובגלל הכוח הפוליטי שלהם אף אחד לא יכול (או רוצה) לכפות עליהם להפסיק. יש כמובן את הבעיה המובהקת של חוסר תחרות - אין שום מבחר. אומנם בכל חנות בודדת יש יחסית הרבה מוצרים, אבל בכל המדינה אי-אפשר למצוא יותר משניים-שלושה סוגים של כל מוצר. נמשיך לעניין הפרסום - אחת הדרכים החזקות של חברות גדולות לחסל את המתחרים הקטנים היא על-ידי שטיפת מוח בלתי-פוסקת - אי-אפשר ללכת ברחוב בלי התקפה מאסיבית של מכונות התעמולה שלהם ושל חברות-ענק אחרות. אני לא אוהב את המצב הזה. זה כל מה שעולה לי בראש כרגע. עכשיו אני אענה לך בעניין הטלפון: יש הבדל גדול בין מונופול פרטי למונופול ממשלתי. מונופול ששיך למדינה הוא מונופול שנשלט על ידינו, שאנחנו בוחרים מי ישלוט בו ומה ייעשה בו. כמובן שכל זה לא נעשה בפועל, אבל זה מה שצריך להיות - אני לא רואה צורך להחרים את החברה עד לפירוקה, אלא לפעול למען בחירת ממשלה שתשפר את המצב שם. בעניין חברות הסלולר אכן אני לא מרוצה מהמצב, אבל בניגוד לתחום האוכל אין לי בכלל אפשרות אחרת, מלבד כמובן התנתקות מוחלטת, לכן אני בינתיים נאלץ לשתף איתן פעולה.