חברתי.

שמח בשבילך! ../images/Emo47.gif../images/Emo88.gif

בתיכון התעודה כבר לא חשובה כ"כ.
למשל... אני כיתה יא', ולא קיבלתי השנה תעודה!
חח..
 
בשבילכם התעודה חשובה..../images/Emo47.gif../images/Emo88.gif

בתיכון את לומדת רק בשביל הבגרויות.
זה הכל. מקצועות שאת כבר לא צריכה לבגרות - את לא לומדת בכיתות י', יא', יב'..
 
ביולוגיהביולוגיהביולוגיהביולוגיה../images/Emo47.gif../images/Emo88.gif

ביום שישי יש מתכונת בביולוגיה, ולקחתי מידידה שלי ספר "שאלות ותשובות מבחינת בגרות בביולוגיה". יש בספר הזה... 168 שאלות מהספר "אקולוגיה".
[עכשיו אני במאה השאלות הראשונות בספר הזה.] 155 שאלות מהספר "התא".
420 שאלות מהספר "גוף האדם".
לכל הביולוגים שבינינו - תסתכלו מצאתי ת'שאלה הכי מפגרת!!!!
"איזה מהאורגניזמים הבאים הוא יצרן?" א. בני-אדם. ב. בעלי-חיים. ג. פטריות. ד. צמחים. דאמט!!!!
פשוט התפוצצתי מצחוק כשראיתי ת'שאלה הזאת!!!!
|חוזר ללמוד|
 

Gummy Bears

New member
מה שמזכיר לי:

(לא מזמן למדנו על מישהו שקראו לו, החזיקו חזק, אדולף שטקר. שטקר. שטקר!@!$ "ברור לי, כשם שברור לכל אחד בגרמניה, שהאמנסיפציה ליהודים, מבחינה דתית, מדינית וחברתית כאחד, היא שגיאה. הדלתות והשערים נפתחו בפני ההשפעה היהודית. תפקיד ראשי בקפיטליזם יש לכסף היהודי. לעיתונות היהודית תפקיד ראשי בשחיתות הכלכלית. ישראל הוא עם זר ביננו. הוא זכאי לקבל את חסותנו ולהנות מזכויות, אבל בלי שיפגע ברוח העם שלנו. עלינו לבטל את חדירת היסוד היהודי לחיי העם שלנו, זוהי מטרתנו". מתוך נאום של אדולף שטקר, בכיר במפלגה האנטישמית שהקים וילהלם מאר. סלחו לי, האם מה שבאמת מעניין מישהו שקוראים לו "שְטַקֶר" זה רוח העם הגרמנית שנפגעת בגלל עיתונות יהודית? קוראים לך שטקר! תעשה משהו!)
 
מה היסטוריה עכשיו?../images/Emo4.gif../images/Emo47.gif../images/Emo88.gif

נגמרה הבגרות, לא צריך לחשוב על זה יותר!
 
איזה הומור של ביולוגיה!

ב"ה זה כמו שאני אתפוצץ מצחוק משיר אחד שלמדתי במגמה: "שדה חיטה מתנוסס על ראש בתי ואשתי, כמה באנלי לתאר כך את הבלונד, אך בכל זאת,הן הלחם של חיי!" הפלצנות שולתת!!!!!!!!1111אחדאחד!!@#$%^&*) [לא מתאים לי לכתוב כפאקצה הא?] ספרות מגמה רולז! שיהיה בהצלחה ילד!
 

Gummy Bears

New member
פיכ.

אתמול, שתבינו את גודל הטרגדיה, ויתרתי על קונצרט (ועוד אחד שממש רציתי להיות בו), ישמור מרלין, מרוב שהרגשתי רע. והיום עוד יותר רע, היפ היפ הוריישן. בעוד חברותי מתפקצצות להן בהנאה בחוף הים הקרוב (הקרוב למקום מגוריהן אם כי לא קרוב פיזית, כמה כיף לאנשים שגרים בעיר עם ים ולא צריכים לסוע שמונים ושש שעות בשביל דיונת חול עם מציל רק באירועים ממש חשובים כמו היום הראשון לחופש) וצוחקות על הערס-הים-כנרתי-או-ים-תיכוני-או-ים-מלחי-(או הים של טיזלנאבילנד
)-זה-לא-עקרוני-המצוי, אני עסוקה לי בקריאת פיקים שאני כבר יודעת בבלאדינג על פה כשהעיניים האלה, אינעל סבתן הסורגת, גורמות לי להפסיק כל חמש שניות ולייחל לשוד חנות משקפיים ומהר. בבית. לבד. ביום הראשון לחופש. חצי-חולה. לבד. ב-21.6. זה, ידידי, טראגי! (למישהו יש אקמול בכדורים ורוצה לתת לי [אני מעדיפה לראות את זה כהשאלה ללא כוונה להחזיר]? לשל הילדים יש טעם של רדבול. מוזר, לרדבול יש טעם של סירופ אקמול לילדים. ולשניהם יש טעם של שתן חתולים). (דרמה קווין? אני? הו, די, תמשיכו).
 
למעלה