"למען השכונה, למען הילדים בשכונה!"
זה מה שצעקנו בשבוע האחרון בתחילת כמעט כל הקשב רועם בשכונת ניצנים.. תמה לה טירונות 02 הארוכה בתולדות צה"ל, 7 שבועות של שכונה צבאית בניצנים (ונהנים). אני אישית זכיתי לבלות 5 שבועות גרידא בשכונה משום שלפני כן, כידוע, הייתי בקורס מ"כים, טירונות 03 (עד שהשכלתי לנטוש את הצבא לטובת השכונה).. אז מה היה לנו? המוןןן משפטים, שני חבר'ה בכלא, מספר לא מבוטל של נפקדים, שינה באוהלים שעבר זמנם (לפני עידן ועידנים), יום ציונות בבירה, ובעיקר 7 שבועות של שכונה.. בליל אמש קיבלנו את חוות הדעת הסופית של המפקדת והמ"מ. לא שבסדיר מישהו שם על זה, אבל בכל זאת היה נחמד לראות תוצאות ירי סבירות ביותר (1 ס"מ באיפוס ופגיעות מלאות בשאר השטויות <ירי לילה, מעצורים/מצבים וכריעה>). וחוות דעת אופטימית של המפקדת שצופה לי גדולות לצד הקטילה (חסרת הפשרות) של המ"מ. אבל בקטנה-ייתכן וזה ישחק לטובתי באם אצטרך להעזר בקב"ן.. בשבוע האחרון מרחו את הזמן בצורה קיצונית. בין הסבש"ים משמימים, נקנ"שים מיותרים וחזרות לטכס ההשבעה, נהננו מהפסקות של שעה-שעתיים שבהן פשוט לא ידענו איפה לקבור עצמינו.. אני אישית הפגתי את השעמום ע"י קריאת עיתונים. מצאתי עיתונים משנת תרפ"א ושקעתי בכתוב בהן (לא שזה היה כ"כ מעניין, פשוט בדר"כ הייתי פורש להשלמת שעות שינה לאחר עיון קצר בכתבי העת..). אתמול זכיתי לראות את הקב"נית. בחורה חמודה לאללה. (חבל שחיכיתי כ"כ הרבה זמן עד הפגישה איתה P-:.. ) בדרך אליה שאלה אותי המפקדת האישית מדוע אני פונה לקב"נית (שכן לא עברתי שום ראיון עם אף מפקד/ת לפני הפגישה עם הקב"ן). התחמקתי ולא השבתי לה. אז היא שאלה "אתה רוצה לצאת מהצבא?" (היא כנראה שמה לב שאני"לא רואה אף אחד" <כדברי חברי בדימוס לאוהלי הכת>, והשגתי קב"ן גם בלי כל שרשרת הראיונות עם כל הבסיס).. השבתי לה בשלילה (כמובן..). לפני הכניסה לחדר הקב"נית המפקדת רצתה שאביא לה את הנשק, אמרתי לה שאני מבטיח שלא אתאבד ולא אפגע בקב"נית התמימה, אך היא בכ"ז התעקשה ונטלה ממני את הגרוטאה (ככלות הכל, מדובר בנהלים שעלייה לנהוג על פיהם). את מה שהיה בחדר הקב"נית נשאיר תחת הסודיות הרפואית שהובטחה לי P-:, רק אומר שהופנתי כמובן להמשך טיפול ביחידה הבאה שלי.. וחוץ מזה- פגשתי את wildgirl1 כאשר היא שמרה בש.ג ראשי כשאני עם המחלקה שלי אספנו זבל באיזור
.. ביום שלישי היה לנו טכס השבעה. נחמד ביותר. בסיום הטכס, אני, וכל האחרים שהוריהם לא באו, הלכנו לחגוג בשק"ם. גם זה היה נחמד. ידידי, וחברי לבעיות הנפשיות (עם לא מעט ביקורים אצל הקב"ן והפסיכיאטר) קיבל שבוע מחבוש על כל השטויות שהוא עשה בטירונות. פשוט חבל
. בסוציומטרי של סוף הטירונות גם לא ממש נחלתי הצלחה (בלשון במעטה), בקושי 4-5 חבר'ה מהמחלקה (25 איש) סימנו אותי לקצונה, השאר (לפחות חלקם) אמרו שהיו שולחים אותי קודם לקב"ן..
יום הפיזורים (היום) היה זוועתי. ייבשו אותנו (כל מי שאינו מיועד לאבטחת מתקנים) מ8 בבוקר עד 13:30 בשמש הקופחת במגרש המסדרים. אני כמובן הספקתי להשרף ולהחזיר צבע לפנים שלי.. בערך באחד וחצי בצהריים אמרו לי שטרם שובצתי ושעליי להתייצב ביום ראשון בבקו"ם. דהיינו-שוב מטרטרים אותי!!! אני רוצה לבקש תפקיד נחמד שבו אתרום לעין שיעור לצבא הגנה לישראל-פקיד בלשכ"ג בחיפה. רק שזה ממש בעיתי לקבל משהו כזה עם כזאת קטילה מצידה של המ"מ בחוו"ד ופרופיל 97. לכן אני שוב לא יודע מה לעשות! נשבר לי מהחרטא הזה.. :\ סופ"ש נעים לכולם!
נ.ב. מחר ה-10!!!!!!!
