ההבדלים גדולים ומגוונים? לא ממש..
אז הנה, אני אגוון קצת ואוסיף את דעתי הענייה לדיון-(אבל ברשותך לא אענה רק לשאלות שלך אלא גם לחלק מיתר הדברים שעלו בשרשרת הזו). חברים יקרים, נסחפתם! אני מרשה לעצמי לכתוב את הדברים ולא מתחבאת מאחורי שום שם אחר, וחלקכם גם מכירים אותי אישית "על אמת". אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל, אבל ברור לי שגם דעתי צריכה להשמע כאן. אין לי שום כוונה לפגוע ואתייחס לנושא כנושא ולא באופן אישי (נדמה לי שזו פעם ראשונה שהנושא מופיע כנושא בפני עצמו, אם כי כבר היו רמיזות בעבר כמו סיגל שכתבה על אבמטיות משותפות, ליאור-אין צורך להכביר במילים ואפילו את, מרב, כתבת פעם על נדנוד של איתם בתינוכיס על גוף עירום, ואלה רק דוגמאות). כמעט מיותר לציין אבל לא גדלתי בבית שהסתובבו בו בעירום. למען האמת, גם לא מוכרים לי בתים כאלה (וגדלתי באזורים לא דתיים בכלל). כל הרעיון של עירום מול הילדים נשמע לי פסול, לא רצוי, לא ראוי ולא מוסרי (זו לא טעות דפוס). ושיהיה ברור, אני לא אומרת את הדברים מתוך תפיסה שהגוף הוא דבר שיש להתבייש בו. לי עצמי אין שום בעיה עם הגוף שלי (למרות שאשמח להשיל מעליי איזה קילו אחד או שניים או חמישה -זה לא סותר). אני פשוט מתקשה להבין איזה רווח יש לילדים שלכם מזה? מה זה נותן להם? כדי שלא יהיו מסובכים עם עצמם, צריך ללכת ערומים בבית? זו הדרך היחידה לתת לילד בסיס טוב לבניית האישיות שלו והבטחון העצמי שלו ואמות המוסר שלו והיחס להורים שלו ולגוף שלו? אני יכולה להעיד רק על עצמי-לא היו לי תסביכים עם הגוף שלי, לא בעיות עם בן הזוג ויש לי אפילו בטחון עצמי, תאמינו או לא. אני מאמינה שיש דברים שלא צריך לראות, כמו שיש דברים שלא צריך לומר ודברים שלא צריך לשמוע. כן, יש דברים שהצניעות יפה להם. אני יודעת. אני באה "מעולם אחר", גידלו אותי אחרת ואין סיכוי שאבין אתכם לגמרי. אבל חברים יקרים, אני לא מצליחה להבין אפילו קצת! טיפטיפה של הבנה אין לי במקרה הזה. נשגב מבינתי איזה יתרון יש בעירום מול הילדים. ועוד הערה חשובה לא פחות (לפני התשובות של מרב-זה יגיע...)- נדהמתי עוד יותר לקרוא את התגובות ולראות כמה חושבים אחרת אבל שתקו כאן ולא הגיבו. אני לא היחידה שחושבת ככה, וזה לא רק ניחוש זו ידיעה. מרבי, השאלות שלך הן הן התשובה. אל תחפשי את התשובות אצלנו (בטחח לא אצלי, הא?) אלא רק אצלך-לכי לפי ההרגשה שלך. מתי שיראה לך לא נעים-תפסיקי. גילויי חיבה זה כבר סיפור אחר-בטח שרצוי, אבל לדעתי לא במופגן. (בלי קשר להורים וילדים, אני לא מרגישה בנוח כשזוג חברים מתחיל להתגפף סתם פתאום במקרה ובלי קשר אבל זה תמיד כי עכשיו בדיוק מסתכלים עליהם. למי בדיוק הם צריכים להוכיח משהו?) אבל אם במקרה ובלי קשר איתם יעבור לידכם ברגע כזה-הוא ידע שאמא אוהבת את אבא ולהפך. וזה מצויין.