עירום ליד הילדים

[מרב.]

אולי זה לא ברור-

התכוונתי לפן של ההנקה במובן העירום- שד חשוף.

 

[שמש קטנה]

בשם עצמי בלבד-כי אין לי מושג מה

אומר המגזר או מה צריך להיות. בעניין הזה פעלתי אך ורק לפי אינסטיקט שלי. אני הפסקתי להניק בגיל חצי שנה-זה היה גיל שקבעתי לעצמי כשראיתי שההנקה דוקא הולכת לנו טוב (מראש לא היו לי צפיות לכלום אז לא תכננתי כלום). למה חצי שנה? כי בערך בגיל הזה התינוק מתחיל להיות פעוט ולהרים את החולצה או להראות בדרכים אחרות בלי רמזים דקים מה הוא רוצה ועכשיו! האמת שאמיתי התחיל עם זה קצת קודם, אבל הסתדרתי. הבעיה היא משתי בחינות-אחת, לדעתי בערך בגיל הזה הם מבינים יותר ולכם גם הרמת החולצה, למשל. לא רציתי להגיע לגיל שנה+ שבו הוא כבר יבין יותר וגם יתרגל ויהיה קשה להפסיק את ההרגלים האלה. השניה- זה יוצר סיטואציות מביכות ליד אנשים ולא רציתי. ושיהיה ברור-הנקתי אותו גם בחוץ (אמנם כשלא היתה ברירה אבל זה קרה) ואני מתכוונת לאי נעימות כתוצאה מהרמת חולצה או משיכה שלה בפרהסיא ולא לעצם ההנקה ליד אנשים.

 

[ANAT UM YFTACH]

שאמס , ראי תשובתי לשירלי בשרשור

כי העניין הוא ממש לא "מאסט". לא כל ילד בן שנה פלוס שעוד יונק מפשיט את אמו בפרהסיה בתובענות , והראייה : בני (השמש הקטנה הפרטית שלי בעצמו

). בגלל זה להפסיק הנקה שהולכת טוב? - בואי נסכים שבנושא זה איננו מסכימות. ענת.

 

[שמש קטנה]

זו לא היתה הסיבה היחידה, אבל בסדר.

 

[שרה (סוזי)]

עירום והנקה

יניב ואני חלוקים בדעתנו בנושא העירום. ליניב אין שום בעיה להסתובב בבית בתחתונים בלבד, למרות שכשהתחתנו הוא הכריז שלא יעשה את זה אף פעם

. לי לעומת זאת זה מפריע. כשדיברנו על זה הוא שאל אותי "את מצפה שכשאני אתעורר לגשת לאור-אל בלילה אני אתלבש?" לא, אילו, ורק אילו היה מתעורר אפילו פעם אחת לבכי של אור-אל לא הייתי מצפה ממנו שיתלבש, אבל כן הייתי מפה שכשהוא מתפשט לפני מקלחת שיעשה את זה בשירותים ולא בסלון. בנוגע להנקה. אנחנו משפחה דתיה, גם אני וגם אחותי מניקות, אחותי מניקה את הבנות שלה עד שהיא חוטפת צירים (בדרך כלל בחודש 5, כשהילד היונק כבר בן שנה וחצי+) אנחנו מניקות בכל מקום, בסלון, במסעדה ובאוטובוס. אחותי ממשיכה להניק את הבנות שלה במקומות ציבוריים עד לגיל שבו הילד יכול להתאפק עם הנקה, כלומר, גיל 8 חודשים כבר אפשר לתת עוגיה ובקבוק? הילד יחכה עם הנקה. לעומת זאת בבית של ההורים בסלון היא תניק גם אם הבת שלה תהיה בת שנה וחצי. ההנקה מתבמצעת בצניעות, אנחנו לא מכריזות שאנחנו מניקות ושולפות שד במלוא הדרתו החוצה. אנחנו לוקחות את הילד, מניחות על הברכיים מקרבות לשד ורק אז חולצות שד. לא רואים כלום!

 

[מרב של ערן]

תשובה של גם וגם ../images/Emo3.gif

גם מסכימה עם שמש קטנה וגם קצת חולקת עליה. מסכימה שלא חייבים להסתובב בעירום ליד הילדים כדי ללמד אותם לא להתבייש בגופם. כתבתי כבר קודם שלדעתי למעשים שלנו יש פחות השפעה מזו שיש למילים שלנו. לפעמים אפילו בלי להיות מודעים לכך, המילים מחלחלות ובמקום כשלהו משפיעות. אני לא מסכימה שחייבים לשמור על צניעות מוקפדת וכל דבר אחר זה לא מוסרי. וכאן אני חושבת בא לידי ביטוי השוני בצורות החיים שלנו. אין מה לעשות ואי אפשר להתכחש לכך שמי שמקיים אורח חיים דתי חושב שצריך לשמור על צניעות ומי שלא, חושב שאפשר גם שלא לשמור על צניעות.וזה בסדר גמור שיהיו לנו השקפות עולם שונות. לגבי שאלת ההנקה בפומבי, אני דווקא לא מוצאת הבדל בין הנקה של תינוק בן חודשיים לבין זו של ילד בן שנה+. בעיני שתיהן לא צריכות להיעשות בפומבי. עם כל הפתיחות שלי בתוך ביתי, אני לא הולכת ברחוב ופתאום חולצת שד. יש קודי התנהגות מסוימים שהחברה שלנו בנויה עליהם, ובדיוק כמו שאני מכבדת אותם, ובדיוק כמו שהעמותה שליאור חבר בה מכבדת אותם, אני חושבת שגם כל אם מניקה צריכה לכבד אותם. מותר לפרוש הצידה ולהניק במקום שבו לא כל העולם וחברתו רואים.

 

[עמית@]

תשובה של גם וגם וגם ../images/Emo3.gif

אני דווקא חולקת עלייך בענין ההנקה (אולי כי לאם מניקה קשה לחזור לחיים אם היא לא מתרגלת להניק בכל מקום) התינוק חייב לאכול ואמנם חליצת שד הינה פעולה שנתפסת כמעשה פרובוקטיבי ומיני אבל עבורי היא נעשתה לאחרונה די שגרתית (ולא אני לא מיתממת ולא שוכחת ומודעת לכל ההשפעות התרבותיות והחברתיות) אבל אני לא אתחבא בשעה שתמר זקוקה למזון כמו שלא אנפנף בשד החלוץ אל מול פני העולם (אכסה בחולצה וכו'- אבל לא אסתגר בשירותים או משהו) בקשר לערום- ודאי שלא מדובר פה על ערום כדי ללמד את הילדים לבטוח ולהאמין בגופם- ובוודאי שלא על מנת לבנות בטחון עצמי- זו צורת התנהגות שהיא חלק ממרקם חיים- ילד תמיד יראה את הוריו בסיטואציות שהן מעבר להתנהגותם החיצונית. ולכן- אם יש תפיסה בבית שבה מסתובבים בערום חלקי או מלא- אזי לא צריך לשנות אותן באילוץ ליד הילג מכיוון שזה בדיוק מה שיגרום לא לחוש "לא שייך" או שמסתירים ממנו משהו (הם רגישים מספיק..) אבל גם מסכימה עם שמש שלא צריך לעשות מזה אידאולוגיה (אבל לא חושבת בכלל שיש בזה משהו לא מוסרי..) אגב- גם לי זה נראה משונה להרדים בתינוכיס בערום

 

[מרב.]

אני חייבת להבהיא את ענין התינוכיס-

זה היה לילה בו איתם צרח ובכה משך שעה, הזמנו רופא הביתה והוא נרגע רק לאחר האקמולי, ומרוב עייפות (היה כבר 2 לפנ"ב) לא הצליח להירדם- גם לא בהנקה. מכיוון שכאמור אנחנו ישנים ללא בגדים, פשוט שמתי את התינוכיס עלי (איתם היה לבוש כמובן, וללבוש בגדים ב-2 לפנ"ב רק כדי לשים עלי תינוכיס..?) זה כל הסיפור.

 

[באאבו]

וזו דעתי:

גם אני חושבת ומאמינה שאין שום דבר חינוכי וחשוב בללכת ליד הילדים ערומים, ואפילו להיפך. גם אני חושבת שהיתה פה היסחפות לא קלה. האמת, כבר אתמול קראתי את הכל השרשור, ונורא בער לי באצבעות להגיב - הסיבה שלא כתבתי כלום היתה כי הרגשתי שאני לא אצליח להסביר את עצמי ולהעביר את דעתי כראוי, ולא רציתי לפגוע במישהו או להכעיס. העדפתי שלא להגיב. שמש הצליחה להעביר יפה מאד גם את הלך מחשבותיי. אני גדלתי בבית לא דתי (זה לא משנה את העובדה שהיום אני דתיה), וצניעות היתה אצלנו דבר מאד חשוב. לא נהגנו להסתובב בבית בביגוד תחתון, בגלל שיש גם בנים בבית (אבא, ואח גדול) ומצד שני, מעולם לא הפריע לנו להתלבש אחת ליד השניה, ולבנים - אחד ליד השני. אני יודעת שהיה מאד מביך אותי אם היו מתנהגים אחרת, ואני גם יודעת שככה אנהיג את הבית שלי. אין לי עכבות והרגשות לא נוחות עם הגוף שלי, ואני לא חושבת שאפשר לקשר בין השניים. לגבי הנקה - גם פה יש מקום לשמור על צניעות, למרות שמדובר בדבר הכי טבעי ויפה בעולם. ואני לא מדברת על לחנוק את הילד חלילה, או להכנס לשירותים ולהניק, אבל כשיש גברים בסביבה, יש טעם למצוא מקום שקט ומוסתר. אחרי הכל, הנקה או לא - ציצי שמיצי - זה בכל זאת איבר שמשדר מיניות ושיפה לו הצניעות. יהלום - קראתי את ההודעה שלך, ובבקשה, אל תכעסי: ונראה לי שאת קצת מבלבלת בין הדברים...לא נראה לי שהכעס שלך על אביך נובע מהאיסורים שלו. אמנם גם אני חושבת כמוך שאין שום דבר אסור בלהסתובב בבית עם חלוק סגור, אבל אני גם חושבת כמו אבא שלך שלא יאה ולא צנוע שהבת שלו תניק לידו. זה בדיוק שני הקצוות של ההגזמה, והקו, הנכון לדעתי, צריך לעבור באמצע.

 

[היהלום שבכתר]

תגובה מעולם אחר (זהירות ארוך ומתיש)

וואוו לקרוא את כל השרשור הארוך הזה, התעייפתי, אבל הייתי חייבת לדעת מה כל אחד כתב ועכשיו אני יודעת שחייתי על כוכב אחר, בעצם תמיד ידעתי ועכשיו זה ברור לי יותר מכל! אז... (אולי אחרי קריאת שורות אלה, אהיה מוקצה מהפורום שלכם, אבל חייבת, חייבת לספר לכם, ויהיו כאלה שירימו גבה ויחשבו שאנחנו חיים על כוכב אחר, אבל יש גם בתים כאלה! לא כמו הבתים שבהם גדלתם, קראתי את השרשור וקינאתי בכן ובליאור). גדלתי בבית שאסור להתהלך בו עירומים, אם מתלבשים סוגרים תריסים, חסר שאבא שלי יתפוס מישהי מתלבשת בחדר והתריס לא מוגף (אנחנו 5 בנות בלי בנים!) לצאת מהאמטיה עטופים במגבת ליד אבא אסון! אם הוא לא בסביבה ולא רואה רצים לחדר שהוא מטר מהאמבטיה סוגרים דלת, נועלים, מורידים תריס ומתלבשים. דוגמא טריה מאתמול: אחותי הרווקה בת 23 גרה עם ההורים, יצאה מהאמבטיה עטופה בחלוק רחצה, וישירות לחדר אלא מה! פתאום הפלאפון שלה צילצל והוא היה בסלון, מצד אחד היא רוצה לענות ומצד שני אבא בסלון איך היא תעבור לידו עם חלוק!!! מהמסדרון היא קראה לכל העולם ואישתו שיביאו לה מהר את הפלאפון כי היא לא יכולה לבוא לסלון שבו הוא יושב כשהיא עטופה בחלוק רחצה! מחריד מה?! נשמע שאנחנו חיים על כוכב אחר, ויהיו כאלה שיצחקו, זאת האמת, האמת של אבא שלי שהחדיר לנו טוב טוב לראש שאצלו בבית לא הולכים ערומים, לא שוכבים עם חבר, ולא נכנסים להריון לפני החתונה!!! (לא שמישהי מאיתנו שמעה בקולו, עשינו הכל מאחורי גבו ובסודי סודות ורק אמא אשת סודנו ידעה ויודעת הכל עד היום). ועוד משהו מצחיק אבל עצוב מאוד! מאוד! יש להוריי 5 נכדים, אבל אף אחת מאחיותיי לא מניקה בסלון ליד אבא, הוא לא מרשה, צריך ללכת לחדר. כשעומר נולד והייתי אצלם כמה ימים אחותי אמרה לי (ליד אבא שלי) יאללה אל תעשי לו חשבון תניקי בסלון (כמובן מכוסה בחיתול או מה שלא יהיה, שמא יציץ איזה ציץ), מצד אחד רציתי להישאר עם כולם ולהניק ומצד שני ידעתי שאבא שלי יתרגז, אז אמרתי "לא נעים לי מאבא" והוא ישר קם ואמר "כל הכבוד לך את צודקת, תכבדי אותי ולכי תניקי בחדר". אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה אבא שלי נישק אותנו או נתן חיבוק אבהי למעט בחגים או באירועים חגיגיים, שבו הוא מושיט את הלחי ואנחנו בביישנות נותנות לו נשיקה חטופה ומסכנה ובלב אומרות הלוואי שלא היינו צריכות. אז מה שרציתי להגיד אחרי כל התיאורים שלי שהכל בא מהבית ואיך שגדלים בו ומתחנכים בו!!! אבל אל תבינו לא נכון, מעבר לכל זה יש לי אבא מקסים ונחמד, יש לו לב טוב ואוהב ואנחנו מאוד אוהבות אותו. ואצלנו בבית כן הולכים ערומים ליד עומר אבל זה אולי יפסק כשעומר יגדל ויבין, או שלא, לא יודעת, מצד אחד רוצה לפרוץ מחסומים ומצד שני יש לי חסימה די גדולה מהאופן שבה גדלתי וחונכתי, לגבי בעלי לא יודעת לא יצא לנו לדבר איתו על זה ומה נעשה כשעומר יתחיל להבין, אולי זה הזמן לשאול אותו? ודבר אחרון לאורך כל כתיבת שורות אלה צץ במוחי שאולי הודעה זו תהיה בדף הראשי של תפוז כהודעות נבחרות של הפורומים ואני ממש מקווה שלא כי חשפתי בפניכם דברים מאוד רגישים וכואבים, ולא בא לי שאחרים יקראו את ההודעה, למרות שברור לי שההודעה חשופה לקריאה לכל אחד, אבל לא בא לי שאנשים אחרים יעשו ממנה פרסומת, הבנתם למה אני מתכוונת? אז ליאור אם זה תלוי בך, תשאיר את זה בתוך הפורום, בסדר!

 

[מיכל של עומר ויובל]

לימור ../images/Emo24.gif

הכנות שלך מאוד ריגשה אותי. אין ספק שיש בינינו את כל הדעות מכל הסוגים ומכל המגזרים. כל אחד מביא קצת משלו וזה הנהדר בפורום. אם כולנו היינו זהים, מה היה הטעם פה?

 

[sigaliot]

הסקתי כמה מסקנות בנושא מניסיוני...

קודם כל לדעתי מרב של ערן צודקת מאוד , למילים יש הרבה יותר כוח מלמעשים....גם לחוסר מילים או חוסר בתקשורת יש כוח עצום ואני אספר מה היה אצלי בבית ומה המסקנות שאני הסקתי משם: כשהייתי ילדה קטנה אני זוכרת בית חופשי בכל המובנים , גם בעירום , אני זוכרת שהייתי נכנסת לחדר הלבשה של ההורים שלי לדבר עם אבא שלי אחרי שהוא היה יוצא מהמקלחת , הוא היה עירום לחלוטין ואני הייתי בת 7 או 8 , לא זוכרת בדיוק. מה שאני כן זוכרת זה שמעולם לא הרגשתי מבוכה כי זה היה נראה לי טבעי לחלוטין. גם עם אמא שלי הייתי נכנסת לשירותים ולמקלחת, כל פעם שהיא היתה בשירותים פתאום היה לי מה לשאול אותה ופשוט הייתי מתיישבת מולה ומדברת בזמן שהיא עושה....אהמ..אהמ... אני זוכרת שאבא שלי היה מנשק את אמא שלי או מתגפף איתה (לא בצורה גסה) לידנו הילדים וזה עשה לי טוב לראות כמה הם אוהבים. אבל כשהייתי בת 11 אבא שלי נפטר ובכלל המשפחה שלי עברה תהפוכות שלא אפרט עליהן עכשיו , אבל באותה תקופה הכל השתנה. אני בדיוק נכנסתי לגיל ההתבגרות ואמא שלי עברה חוויה די קשה ונסגרה קצת בתוך עולם משל עצמה , התנתקנו , פשוט כך , בקושי תיקשרנו , רק מה שצריך , לא מעבר... דווקא בגיל ההתבגרות שצצות הכי הרבה שאלות בנושא המיניות לא היה לי את מי לשאול , הרגשתי שאמא שלי לא שם בשביל לענות לי על שאלות מהסוג הזה , שזה ממש לא בראש שלה. השנים עברו והנתק התקשורתי הזה ביני לבין אמא שלי הלך וגבר , נשארנו רק שתינו לבד בבית ופשוט לא תיקשרנו....רבנו המון ואני הרגשתי שאני מתרחקת ממנה שנות אור. עדיין הייתי נכנסת לחדרה כשהיא היתה מתלבשת ומדברת איתה והיא מעולם לא העירה לי על כך ותמיד דיברה איתי מבלי להתייחס לעירום שלה באותו רגע , אך מעבר לזה היא מעולם לא דיברה איתי על מיניות , על מה שקורה לי בגיל ההתבגרות ועל כל מיני נושאים מיניים עליהם דיברתי עם חברות. ידעתי שהנושא הזה הוא טאבו ושאין לי למי לפנות , רק לחברות טובות... מחזור קיבלתי למזלי בגיל די מאוחר - 15 , אני אומרת למזלי כי אם זה היה לפני לא יודעת איך הייתי מתמודדת עם העניין מול אמא שלי... כשקיבלתי ממש התביישתי לספר לה ואני זוכרת שדיברתי על כך עם חברות שלי ושאלתי אותן מה לעשות כי לא רציתי לספר לאמא שלי בכלל! לבסוף כשאמא שלי הגיעה מהעבודה אזרתי אומץ וסיפרתי...התפתלתי שעה עד שהוצאתי את המילים מהפה ורציתי לקבור את עצמי באדמה. היא אמרה לי מזל טוב , חיבקה אותי ואני הרגשתי כ"כ לא נעים , כ"כ התפדחתי כי זה לא היה נושא שדיברנו עליו... מאותו רגע והלאה כל פעם שהייתי צריכה לבקש ממנה לקנות לי תחבושות הייתי נקברת באדמה מחדש... פעם אחת התלבשתי בחדר ואמא שלי נכנסה בהפתעה וראתה לי את הציצי....כ"כ התנפלתי עליה שמה פתאום היא נכנסת מבלי לדפוק בדלת וכ"כ התפדחתי ונתקעתי בחדר עוד כמה שעות רק כדי לא להסתכל לה בעיניים... כשהתחלתי לצאת עם גדי אמא שלי מעולם לא עשתה לי בעיות , התחלנו לצאת בגיל 16 ואמא שלי גם אז לא דיברה על מין או הזהירה אותי או משהו כזה...פשוט התעלמה מכל הנושא לחלוטין ואני ידעתי שאני צריכה להיות אחראית ולא לעשות שטויות כי אם יקרה משהו לא רצוי פשוט לא יהיה לי למי לפנות. אז מה אני רוצה להגיד פה....שעירום לא מעיד על חופשיות ולא מעיד על פתיחות...אלא המילים והתקשורת המילולית מעודדות פתיחות , מקיימות אותה. אמא שלי מעולם לא הסתתרה מפני ותמיד ראיתי אותה עירומה , האם זה תרם במשהו לפתיחות שלי איתה ולתקשורת בינינו? ממש לא!!! אז אני חושבת שלא מספיק להתהלך עירומים ליד הילדים בלי בושה , צריך גם לדבר איתם על העירום , להסביר להם במידה והם שואלים שאלות ולדבר על הנושא בשיא הטבעיות ובשיא החופשיות כי זה מה שיעשה אותם אנשים פתוחים שמקבלים את גופם באהבה מבלי להרגש צורך להסתתר ולהתבייש. עם אמא שלי התקשורת הלכה והשתפרה עם השנים , ככל שהתבגרנו , שתינו... מאז הלידה כל הסכרים נפרצו , אני הפסקתי לחשבן שכל העולם ואחותו רואה לי את הציצי כשאני מניקה ואני שולפת אותו בגאווה בכל הזדמנות שטל רוצה לינוק מבלי לחשבן יותר מדי... אני את המסקנות שלי מהחיים שלי הסקתי , למדתי על בשרי מה נכון ומה לא נכון ואני בהחלט מתכוונת ליישם את התובנות שלי עם טל.

 

[מיכל של הדר]

מאד נכון, רגיש וחכם מה שכתבת!

 

[Navva]

הגישה הבסיסית דומה לשלי

אני מתלבטת מאתמול מה לכתוב. המסקנה שלי דומה לזו של שגית. הערום הוא לא מה שיוצר פתיחות, הפתיחות חשובה בדיבור, בשיתוף במחשבות ובתחושות. שגית, כתבת למעשה את סיפור חייך, אני מעריכה אותך על הפתיחות שגילית.

 

[עמית@]

חיבוק גם ממני לימור

ברור לחלוטין שכל אדם הוא תבנית של הנוף בו הוא גדל (לחויב ולשלילה- אפילו אם הוא תבנית נגטיב

יש בו משהו מהעבר)

 

[ליאור של חנה]

לימור ! חשבתי להגיב לך במסר

אבל מיד הבנתי שזה לא יהיה נכון ואני מעדיף להגיב בגלוי ראשית - אף אחד לא יהיה מוקצה מהפורום על רקע דעה שונה אלא רק על רקע של התנהגות בניגוד לכללי תפוז שנית - בפירוש הכוכב שלנו מכיל המון כוכבים קטנים ואוטונומיים. וזה מתבטא בהרבה נושאים וביניהם גם הנןשא של השרשרת שלישית - כל הכבוד וכל ההערכה שלי כלפיך על החשיפה העצומה במה שכתבת. ואני מנצל את ההזדמנות שוב להעריך את כולם על שכתבו בצורה כנה בתחום שנחשב אצל לא מעט כתחום אינטימי שלא נהוג לדבר עליו בפומבי (כן, כל העולם ואשתו נגישים למה שאנחנו כותבים כאן). ואפרופו חשיפה, ושוב זו דעתי, בעיני חשיפה רגשית קשה ומורכבת שבעתיים מחשיפה גופנית. אני לא אמחוק הודעות אלא אם פגעו בכללי תפוז או שכותב ההודעה בקש שאמחק בין אם ביוזמתו ובין אם קבל ביקורת מחברי הפורום והשתכנע שהוא מעדיף שההודעה תמחק קראתי ואני מעריך מאוד אותך עך יכולת הביקורתיות העצמית. אני חושב שהיא קיימת אצל כולנו. ואני אסביר. אין כאן אחד, אני חושב, שלא אומר לעצמו מדי פעם ועל נושא זה או אחר - "אני אנקוט בגישה שונה מאשר חינכו אותי". כמעט כל דבר בנושא החינוך ובניית תפיסת החיים שלנו נמדד בזווית האם אעשה אותו דבר או אעשה אחרת. בהצלחה בעיצוב של חייכם, בהסרת מחסומים, בהחלטה להשאיר מחסומים וההתמודדות אתם.

 

[סוכריה על מקל]

../images/Emo24.gif

 

[מיכל של הדר]

לימור ../images/Emo24.gif - ואיך בכלל חשבת

שבעקבות ההודעה תהיי מוקצה מהפורום?

זה היופי אצלנו שאפשר לדבר על הכל בפתיחות ולהתוודות - ואז דווקא מרגישים קרובים יותר...כמו משפחה....

 

[סוכריה על מקל]

עירום ליד הילדים...

איזו דילמה. אצלנו בבית לא הסתובבו ערומים - ז"א, אבא שלי ואחי היו מתקלחים ביחד, אמא שלי הפסיקה להתקלח עם דלת פתוחה כשהיינו בערך בגיל 5. לעומת זאת - דיבורים על מין היו כל הזמן - אבא שלי בגיל מאוד צעיר סיפר לנו הכל בפרוטרוט, ואני זוכרת שאותי, בתור ילדה קטנה (בת 3, 4, 5) זה הביך נורא - כל פעם שהנושא היה עולה לא הייתי יודעת איפה לקבור את עצמי. מאיפה זה בא? הרי לא גרמו לי להרגיש שהנושא הוא טאבו, להיפך, דיברו עליו מוד בפתיחות, והנה... אבל אולי זו הביישנות הבסיסית שלי, שלא מאפשרת לי אפילו לחשוף את הבטן שלי בפומבי - תמיד, למשל, לבשתי בגד-ים שלם כדי שלא יראו לי את הבטן. שוב, זה לא משהו שחונכתי על ברכיו, זו פשוט אני ותסביכיי

לרון אין בעיה - הוא יכול להסתובב ערום ליד אמא שלו, לדבר איתה על הכל (כולל הכל), ומאז שאני איתו אני מרגישה שמשהו אצלי נפתח יותר, אבל ממש ממש לא ברמה שזה אצלו. איך זה יהיה עם יונתן? אין לי מושג. אני יודעת שנדבר לידו על כל מה שהוא ירצה - אני לא אעלה בעצמי נושאים שעלולים להביך אותו ולו רק בגלל איך שאני הרגשתי בגיל צעיר, אבל אם יהיה לזה פתח מצידו, זעיר ככל שיהיה, אני ארחיב את ידיעותיו ככל שירצה. אני לא רואה את עצמי מסתובבת ערומה ליד יונתן מעבר לגיל שנתיים-שלוש - בעצם גם עכשיו אני לא מסתובבת ערומה לידו, כי אני נוהגת להיות לבושה גם בבית - אבל כבר קרה שהיתי במקלחת והוא בכה בחדרו ועזבתי הכל ורצתי אליו ערומה ונוטפת - לא חשבתי פעמיים לא לרוץ אליו כי אני ערומה, אבל לא הייתי הולכת אליו כך אם לא היה צריך אותי. מבולבל? אולי. גם לי...

 

[שושי @:-)]

והדעה שלי...

האמת היא שחשבתי הרבה... והגעתי למסקנה שאני אעשה מה שנח לנו ולאורית בזמן וברגע המתאים. לא יכולה להגיד מה יקרה כשאורית תהיה בת שנתיים ומעלה, יכולה להגיד מה קורה עכשיו כשהיא בת 7 חודשים. הצחיק אותי כשקראתי את התגובה של סוכריה, שכתבה שאם יונתן יבכה כשהיא במקלחת היא תרוץ אליו עירומה... ואני חייכתי כי מה שעלה לי בראש הוא שאני לא אוכל לרוץ לאורית מיד אחרי מקלחת כי אורית מפחדת ממני עם מגבת על הראש, העירום בשלב זה לא תופס חשיבות לשום כיוון ואין לי שום בעיה בשלב זה להיות עירומה ליד אורית. חוצמזה שאני ממש בעד נשיקות וחיבוקים בקרבת הילדים, חשוב מאוד שהם יראו את ההורים שלהם אוהבים. טוב זה בקצרה כי אני באמצע לנקות את הבית והבטחתי למשהו שאני אכניס תגובה