מלגות, לקויים ואי-שוויונות
1. צורת הרבים של מלגה היא מְלָגות או מִלְגאות, והיא נוטה כמו כל המילים במשקל הזה. ראה
http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/TheNounRhymeAndshape/Pages/Ch2D006.aspx 2. יש כאן שתי אפשרויות:
ליקוי,
לְקוּת. במילון למונחי הפסיכולוגיה של האקדמיה שפורסם בשנת תשנ"ד נקבע "ליקוי למידה" ומכאן ברבים "ליקויי למידה". במילון ישן יותר באה המילה לְקוּת. עד כמה שידוע לי הבחירה בצירוף "ליקוי למידה" (ולא "לקות למידה") שיקפה את השימוש הרווח. מכל מקום הצירוף "ליקוי למידה" הוא זכרי, ולכן יש לומר "ליקויי למידה רבים", ואילו הצירוף "לקות למידה" הוא צירוף נקבי, ואז יש לומר "לקויות למידה רבות". 3. הנה תשובתנו על צורת הרבים של "אי-שוויון" - תשובה שתפורסם בקרוב באתר האקדמיה: במשקל פִּעְלוֹן (וכן בבן זוגו פִּיעָלון) רווחת צורת הריבוי בסיומת -וֹת, כגון ניסיונות, כישלונות, שיגעונות, פתרונות, חסרונות, דמיונות, יתרונות, חשבונות. כך גם הריבוי של שוויון הוא שוויונות. עם זאת אפשר למצוא מילים במשקלים האלה גם בסיומת -ים, כגון עֶשְׂרונים, עליונים, זרעונים, חלבונים. וחשוב לומר: הסיומות -ים ו-ות אינן מציינות בהכרח שהשם הוא בזכר או בנקבה. השוו, למשל, אב–אבות, נמלה–נמלים. כפי שצורת הריבוי של שוויון היא שוויונות, צורת הריבוי המתבקשת של אי-שוויון – מונח המשמש בעיקר בתחום המתמטיקה – היא אי-שוויונות. כך גם קבעה האקדמיה במפורש במילון למונחי המתמטיקה משנת תשמ"ה (1985). בפי הדוברים משמשת גם צורת הריבוי אי-שוויונים, ומצד הלשון אין בה פסול. אף במילון למונחי מתמטיקה פשוטה של ועד הלשון משנת תרצ"ג (1933) נמצא 'אי שוויונים'. ייתכן שצורת הריבוי ב-ים נובעת מתפיסת הצירוף 'אי-שוויון' כמילה אחת שלמה, שכבר אינה נתפסת בתודעת הדוברים כנתונה לכללי הריבוי של משקל פִּעְלוֹן. אך כאמור ההחלטה האחרונה של האקדמיה בעניין זה - כמתועד במילון המתמטיקה - היא אי-שוויונוֹת.