אירוח בפורום

Duppleganger

New member
ננו-טכנולוגיה בהנדסת רקמות ובארץ

שלום סניר, בהנדסת רקמות אנו מנסים ליצור רקמות אשר מסוגלות לפעול בדומה לרקמה שבגוף. לשם כך הרקמה צריכה שיהיה לה מבנה תלת-מימדי. ברור שהלב, למשל, לא יוכל לפעול מבלי החללים הפנימיים שלו, ושהלבלב לא יוכל לפעול מבלי כלי הדם החודרים לתוכו. הבעיה היא שהתאים בצלחת הגידול אינם מסתדרים מעצמם בצורה של רקמה תלת-מימדית. כדי לשדל אותם לעשות את זה, אנחנו צריכים לספק להם פיגום - בדומה לפיגומים שמקיפים בניינים בזמן בניה. התאים נכנסים לתוך הפיגום התלת-מימדי, ולמעשה 'בונים' את הרקמה מבפנים. אחד מסוגי הפיגומים המעניין ביותר הוא פיגום שעשוי מננו-סיבים - סיבים מפלסטיק שהקוטר שלהם נמדד במאות ננו-מטרים (דקים פי מאה משערה אנושית). הסיבים הללו מחקים במבנה שלהם את הסביבה הטבעית שהתאים נתקלים בה בתוך הגוף, כמו סיבי הקולגן והאלסטין החלבוניים. מכיוון שכך, התאים 'מרגישים' יותר טוב בנוכחותם, ומסוגלים לגדול ולתפקד היטב בתוך פיגום המורכב מננו-סיבים. יש עדיין בעיות רבות עם השיטה, והיא עדיין לא מושלמת (אחרת היינו רואים כבר לבבות ולבלבים במעבדה), אבל היא מראה הבטחה, וכבר היום מתקיים מחקר בסינגפור המשתמש בפיגומים מננו-סיבים במטרה לבנות 'טלאים' שניתן יהיה להדביק על הלב לאחר התקף-לב, ובכך לתקן אותו. העיסוק בננו-טכנולוגיה בארץ קיים ומפותח, בעיקר בטכניון. יחסית לעולם אנחנו במצב אקדמי טוב, אך אין לנו יכולת אמיתית להתחרות עם המשאבים העצומים של הסינים, היפנים או האמריקאים. יש להם הרבה יותר כסף והרבה יותר אנשים, וכתוצאה הם מפיקים הרבה יותר מחקרים בתחום מחוקרים ישראלים. למרות זאת, כשמסתכלים על תפוקת המאמרים הישראלית ביחס לגודל האוכלוסיה, אנחנו במקום -=מאד=- מכובד בעולם. הדוגמא הטובה ביותר לשכפול של ננו-מבנה היא בגבישים. גבישים עשויים מאטומים במבנה מסויים, המסוגלים למשוך אליהם אטומים נוספים שיסתדרו באותו המבנה, וכך הם גדלים לאיטם. האטומים מסתדרים באותו מבנה כתוצאה ממשחק-גומלין בין כוחות הדחיה לכוחות המשיכה של האטומים שבתוך הגביש. כל אטום 'אורח' חדש מנסה להסתדר בדרך שתהיה היציבה ביותר, ובדרך-כלל ממשיך את יצירת הגביש. בביולוגיה, הדנ"א מסוגל לשכפל את עצמו, אך גם הוא זקוק לאנזימים (חלבונים) כדי לעשות זאת בצורה יעילה. השכפול נעשה באמצעות חיבור של בסיסי דנ"א (A, C, T או G) זה לזה, כאשר A מסוגל להתחבר רק ל- T ו- C מסוגל להתחבר רק ל- G. הדנ"א מורכב משני גדילים המתאימים אחד לשני, וכאשר הם נפרדים זה מזה, כל אחד מהם מושך אליו בסיסי דנ"א חדשים שמשלימים אותו לגדיל-כפול שוב.
 

Snir2121

New member
ראשית - תודה רבה! ../images/Emo13.gif החכמתי.

אני זוכר שקראתי ידיעה על מחקר שמתקשר לתחום יצירת האיברים - נכתב שם על מעין "שלד" של הלב - מבנה שאינו מכיל תאים (כלומר DNA של אדם ספציפי) אלא מבנה שנמצא אצל כולנו, ועליו נותנים לתאים של אדם לגדול, והם משלימים את החסר. אאל"ט הלב הזה החל לפעום והופיע עליו גידול סרטני לאחר זמן מה. אני בעצם מדבר על אותו הדבר? לגבי השכפול - את הדוגמאות אני מכיר, ורעיון השכפול נראה לי הגיוני בהחלט, אבל התכוונתי יותר למבנים מלאכותיים - כאלו שמשמשים בטכנולוגיה, כי הבנתי שהם מסוגלים לשכפל את עצמם ושהיוצר (צוות החוקרים, לצורך העניין) יכול לשלוט בכך - זמן דור, הדור שבו ייעצר השכפול, וכד'.
 

Duppleganger

New member
בשמחה :)

קרוב לוודאי שאתה מדבר על מחקר שיצא לאחרונה. במחקר זה החוקרים לקחו לבבות של עכברים והורידו מהם את כל התאים החיים. כשהם סיימו את העבודה, נשאר להם רק ה- 'שלד' של הלב. כשאני אומר שלד אני לא מתכוון לעצמות במקרה זה, אלא למטריקס החוץ-תאי. מה זה המטריקס החוץ-תאי? זוכר שאמרתי שהתאים רגילים שיש מסביבם סיבי קולגן ואלסטין? אז זה המטריקס החוץ-תאי, ביחד עם עוד המון מולקולות אחרות. הוא למעשה מה שתומך בתאים ועוזר להם להתמקם בגוף. חלק גדול מהגוף שלנו מורכב ממטריקס חוץ-תאי שכזה. הוא אינו עשוי מתאים, אלא פשוט נמצא בין התאים ותומך בהם. בכל מקרה, באותו מחקר החוקרים הורידו את כל התאים מהלב, ונשאר רק המטריקס החוץ-תאי. אבל בלי תאי השריר, המטריקס הזה לא שווה הרבה בתור לב. ולכן החוקרים זרעו בתוך המטריקס תאי שריר לב קדומים (שיכולים להתחלק במידה רבה), והראו שתוך זמן קצר התאים גדלים בתוך הפיגום, מגיעים למקומות הנכונים ומתחילים להפעיל כוחות כיווץ על הלב, באופן המחקה לב אמיתי. המחקר הזה עדיין בראשיתו, אבל הוא מאד מלהיב. לגבי השכפול, עדיין אין מבנים מלאכותיים בננו-טכנולוגיה המסוגלים לשכפל את עצמם. את כל המבנים הקיימים כיום אנו חייבים לייצר בעצמנו. החזון של מכונות ננו-טכנולוגיות המסוגלות לשכפל את עצמן קיים כבר למעלה משלושים שנה, אך מדע הננו-טכנולוגיה עדיין בחיתוליו, ויש עוד זמן רב עד שנגיע למכונות ברמת תחכום כזו.
 

Snir2121

New member
אני מבין.

כן, זה בדיוק המחקר הזה. מאוד מעניין. אני מקווה לשמוע על התקדמות גדולה עוד בתקופתי
. מי מייצר את המטריקס החוץ-תאי? (הכוונה לסוג התאים)
 

Duppleganger

New member
המטריקס החוץ-תאי

שלום סניר, אני לא רוצה לפתח אצלך תקוות שווא. למרות שהמחקר הזה אכן מרגש, התוצאות רחוקות מלהיות מושלמות. הלב שנוצר פועם רק ב- 2% מהכוח שלב תקין פועם בו. בקיצור, יש עוד הרבה מה לשפר, אבל זו הצלחה יפה על ההתחלה. את המטריקס החוץ-תאי מייצרים, למעשה, כל התאים. כולם מפרישים מולקולות אל הסביבה, שיוצרות את הפיגום התומך בהם בתוך הגוף. חלק מהתאים מייצרים אותו בכמות 'מוגזמת', כמו האוסטאובלסטים (יוצרי העצם), שמפרישים כל-כך הרבה מטריקס חוץ-תאי שהם נלכדים בתוכו ולא מסוגלים לזוז. אחרים, כמו הפיברובלסטים, יוצרים מטריקס בצפיפות דלילה יותר, כך שהם יכולים גם לנוע דרכו.
 
שלום.

1. האם קיימת אפשרות להשתלת מכשירים מכניים במוח לשם תקשורת? 2. האם יש אפשרות להוכיח קיום יקום מקביל?
 

Duppleganger

New member
שלום ניסים

1. בהחלט קיימת אפשרות להשתלת מכשירים במוח. כבר כיום משתילים אלקטרודות במוחות של אנשים, המסוגלות להשפיע על הפעילות החשמלית של המוח ואפילו להעביר בחזרה מידע אל מחוץ למוח. אם אתה שואל האם ניתן להשתיל מעין פלאפונים סלולריים זעירים בתוך מוחות אנושיים, הרי שהתשובה היא כן, אבל זה בעיקר יגרום לכאב ראש רציני. עדין אין בידינו את ההבנה המלאה של עקרונות הפעולה של המוח, ואיננו יודעים כיצד לחבר מכשירים חשמליים כך שיקלטו פעילויות מוחיות מסויימות ויתרגמו אותם למשמעות כלשהי. 2. למיטב ידיעתי, אין כיום דרך להוכיח קיום מקביל, וחבל.
 

Duppleganger

New member
שלום חברים

שלום חברים, אני שמח להתארח בפורום, ואענה לשאלות כמיטב יכולתי. בברכה, רועי.
 
שאלה

האם ניתן לגלות גידול סרטי בתינוק שטרם נולד? ואיך אפשר לראפוות את זה?
 

Duppleganger

New member
גידולים סרטניים בתינוקות

בשיטות המולקולריות הקיימות כיום אפשר לזהות מוטציות ומחלות גנטיות עוד כאשר העובר הוא בבטן האם. באשר לגידולים של ממש, אפילו באמצעות אולטרה-סאונד פשוט ניתן לזהות גידולים סרטניים חריגים בעובר. הריפוי הוא סיפור שונה מאד. קרוב לוודאי שכל טיפול כמותראפי יהרוג את העובר המתפתח, ואני לא מאמין שהקרנות יעבדו בפני עצמן.
 

גראוס

New member
שאלה כללית על ננוטכנולוגיה

האם ההתפתחות בתחום ננוטכנולוגיה אינה עלולה להוביל לפיתוח כלי נשק אשר יפותחו בצורה מיניאטורית ויקלו על הברחת נשקים וחדירה עם נשק גם למקומות מאובטחים?
 

Snir2121

New member
מצטרף לשאלה

איך ניתן לזהות מכשירים מיניאטורים "מרחוק" ולאבטח מקומות מפניהם? (בצורה הכללית ביותר, משום שלא נראה לי שיש על מה לדבר בצורה ספציפית)
 

Duppleganger

New member
אבטחה ננו-טכנולוגית

קרוב לוודאי שמדע הננו-טכנולוגיה יתרום מאד לפיתוח גלאים המסוגלים להרגיש בנוכחות של כלי נשק וחומרי-נפץ. גלאים כאלו יפעלו בדומה לאף הכלב, המסוגל לאתר מספר זעום של מולקולות באוויר ולזהות אותן. כל חומרי הנפץ (כמו גם אבקת השריפה) משחררים מולקולות לאוויר, וגלאים ננו-טכנולוגיים יוכלו לחוש בקיומן.
 

Duppleganger

New member
התפתחות כלי הנשק

התפתחות ומיזעור כלי הנשק אינה קשורה בהכרח לננו-טכנולוגיה. כבר היום קיימים חומרי-נפץ בעלי כוח הרס עצום, שניתן להחביא ולהבריח בתוך ארנק. אני מאמין כי ההתפתחויות בננו-טכנולוגיה יהיו בעיקר בתחומים המיטיבים עם האנושות : ברפואה, בכימיה ובפיזיקה. הננו-טכנולוגיה תאפשר לנו לייצר מוליכים יעילים יותר וזולים יותר, ליצור חומרים חזקים וחכמים המסוגלים לשנות את צורתם ואת תכונותיהם בהתאם לסביבה, ואפילו להילחם במחלות באמצעות ננו-צוללות זעירות שיוזרקו לתוך הגוף. התפתחות של כלי נשק באמצעות הננו-טכנולוגיה, במידה ותקרה, אינה אלא תוצר-לוואי של כל אלו.
 

Duppleganger

New member
מחלות גנטיות ברובן הגדול

המחלות העוברות בתורשה הן בעיקר מחלות גנטיות, בהן יש פגיעה בתפקודו של גן מסויים. הגנים אחראים על יצור חלבונים, והחלבונים הם ה- 'פועלים' שעושים פעולות חשובות בגוף, כמו יצירת אנרגיה עבור התאים או הקשחה של העצם. הגנים עוברים בירושה מההורים לילדים, ובכך גם המחלות הגנטיות יכולות לעבור בירושה. מספר דוגמאות למחלות גנטיות : אנמיה חרמשית - מחלה גנטית בה כדוריות הדם האדומות, הנושאות חמצן בגוף, מתעוותות ומתחילות לחסום את כלי הדם. הבעיה היא מוטציה שולית יחסית בגן המביא ליצור ההמוגלובין. מחלת טאי-זקס - מחלה גנטית בה פגום גן ה- HEXA. כתוצאה מהפגם, ילדים הנולדים עם המחלה מאבדים את תאי העצב שלהם. הם מתעוורים, מתחרשים, ואינם מסוגלים לשלוט בגופם או להניע את שריריהם. בדרך-כלל הם מתים עד גיל 5.
 
למעלה