אוייש לאחרונה זה כל כך ככה...
טוב שהעלת את זה לכאן שושי,למה ככה סתם בחיים לא הייתי כותבת על זה... אז זה הולך ככה: אני מכירה איזה מישהו..אנחנו ידידים טובים ומתראים בהפסקות וכדומה והוא בחור נחמד{סיים י"ב כבר אז לא רואה אותו ממש..זתומרת רק היום לא..}וכל פעם שהתראנו זה היה מתלווה בחיבוק{די ממושך הייתי אומרת..}ונשיקה קטנה בלחי{זה פסדר..}..אז הקיצר,הייתה לנו מסיבת יום הולדת של חברה אחת שלי באחד מהימים בחופש פסח,כולם הוזמנו כמובן שגם הוא כי הוא מכיר ת'ילדה,הכל טוב ונחמד אבל הגיע רגע שהוא ממש חיבק אותי כל שנייה{ממש ממש ממש זמן ממושך...}וכל הזמן ביקש ממני להביא לו נשיקה..אחר כך הוא רצה גם ללכת איתי לשבת לדבר על איזה ספסל..אני לא חשבתי שמדובר ב-"לדבר" דווקא...והוא גם נהג לבוא אליי במפתיע מאחורה ולחבק אותי ואז הוא שם גם ת'ידיים שלו על הבטן שלי..הקיצר כל המצב הזה של חיבוקים כל שנייה די הפריע לי,אני לא יודעת בדיוק מה איתו אבל אני לא אוהבת אותו,לא נמשכת אליו והוא לא מעניין אותי כל כך...אז באיזשהו שלב הערתי לו ואמרתי לו שהחיבוקים האלו לא נוחים לי כרגע...הוא הפסיק לחבק אותי ברגע הזה והלך..לפני שהלכתי באתי וחיבקתי אותו ונתתי לו נשיקה,נפרדנו והלכתי לי...מאז הכל כרגיל,החיבוקים נמשכים אבל אני לא אומרת לו כלום..אני בטוחה שהוא לא שכח מה שאמרתי לו אבל זה לפחות לא כל שנייה וחצי. שנייה אחרי שאמרתי לו את זה במסיבה דיבר איתי מישהו,שעמד לידנו ושמע הכל ואמר לי שנמרוד{הבחור הזה} חם עליי. אמרתי לו שלא יכול להיות ואז הוא היה כזה חמוד ושאל אותי אם יש לי חבר,אמרתי לו שאין לי והוא אמר איך לילדה יפה כמוני אין חבר...יוווווו איזה מותק של ילד הוא..ממש חומד הוא...{ואני יכולה להמשיך לדבר עליו כל היום ככה כי הוא מזה חתיךךך} אז אניווי,אחרי יום-יומיים ככה דיברתי עם נמרוד באייסי והוא אמר לי שהוא נדלק על מישהי במסיבה של בת-חי{החברה שלנו} אז עשיתי עצמי מופתעת ושאלתי מי זאת...הוא אמר לי שזאת רויטל,חברה אחרת שלנו...בהתחלה לא האמנתי לו אבל הוא סיפר לחברים שלו וכשאני שאלתי אותם הם ענו שהם יודעים,מסקנה: הוא לא המציא את כל העניין. זה לא ממש עניין אותי כל כך כי אחרי הכל אני לא אוהבת אותו אבל קצת ביאס אותי אולי,זו הייתי הרגשה נחמדה כזו שמישהו אולי אוהב אותי...היה נחמד כל עוד שזה נמשך,אבל נראה לי שזה נגמר...כמו שאמרתי,החיבוקים עדיין נמשכים ואני עדיין מנסה להתחמק ממנו ככה,להיות עם אנשים אחרים...ובכך מסתיים סיפורי העגום והמלא בלבולי שכל שכתבתי לכם,תודה לכל מי שקרא, לאב יו אול, דרוש.
מה אתם עושים במקרה כזה? איך דוחים בעדינות בלי לפגוע? או שדווקא לא בא לכם לעשות חשבון ואתם עושים מה שנוח לכם? מוזמנים לספר חוויות, רמזתי לא?
