[היפיופה שלו]

../images/Emo23.gif

אני מנשקת אותך. טועמת שוב את אותה מתיקות שכה התגעגעתי אליה. מלטפת ביסודיות את לשונך הרכה, עוטפת את שפתייך באין סוף אהבה, אתה מעלים כל אהבה ישנה וכואבת. מרגישה שייכת, כאוצר יקר בידי אספן עתיק. אין דבר יקר לי יותר מהרגעים האלה איתך, רגעי השקט בכחול חזק של שני לילות... בחדר החשוך כשכל המסכות מתנפצות ואני נשארת ערומה מול נפשך העדינה החוקרת, כמגלה אותי שוב מהתחלה. מתחת לשמיכה הכל מותר, אין הגדרות מיותרות,יש רצון ללמוד לדעת לחקור לגלות כל פינה, לתור אחרי כל נמש וכל נקודה.. לציידך כל הדאגות מורידות הילוך, נותנת לרוגע למלא אותי, מרגישה חזקה להתגבר על כל מכשול... כל חיבוק בשעות האלה הופך כמגן מפני העולם האכזר,זה שבחוץ זה שמנתק אותנו בשעות היום - סוגר אותנו כל אחד במעגל חיים שלו.. הרגעים האלה מוחקים הכל, פתאום זה רק אני ואתה מתחת לכיפת השמים – או בעצם מתחת לשמיכת הפוך זה בסדר, אני לא צריכה יותר, רק אותך, קרוב, מחבק, אוהב. לנשום אותך, לחבק אותך, לאהוב אותך כמו שמעולם לא עשיתי. והנה, נגמרו השעות הקסומות שלנו כשכל העולם המושלם , מונח על ידינו. הגיע בוקר, השמש מסנוורת מכריזה על החזרת המסכות, שוב לנעול את הרגש הגיע זמן לחזור כל אחד לביתו.. אך אני לא מתייאשת, אני מביטה בך רק לעוד כמה דקות, עד שהשעון יודיע הזמן נגמר. מחכה בהתלהבות שתפקח את עינייך, שתגלה אותי שם ותחייך. החיוך הזה שלך והאור שבעיניים שגורם לי לרגע להבין שהנה עשיתי אותך מאושר לדקה או שניים, החיוך הזה שמעביר בלבי שניות ספורות של אהבה. משב של תקווה ממלא אותי ואני מתחילה לספור את השעות עד שנחזור אחד לזרועות השניה - לאותן שעות קסומות. זוכר את הימים האלה? זוכר את אותה הנשיקה ,החיבוק,הנגיעה ,,,שלא יכולנו בלעדיהן? תחזיר לי אותן ואותך.