הסליחה

[רותי 11]

../images/Emo23.gifהסליחה../images/Emo23.gif

לדעת לסלוח או להצליח לסלוח זאת מעלה ברוכה אנחנו יודעים שהסליחה היא עבורנו כדי שלא נשאר עם רגשות פגועים או לא סגורים ולרוב זה "מנהל" אותנו ביום יום או מדי פעם, נכון שאנחנו בוחרים להיפגע, הכל נכון. השאלה היא מה הייתם מוכנים לעשות כדי לסלוח או שיסלחו לכם עד כמה הייתם מוכנים ללכת רחוק כדי לנקות את המקום הזה שזקוק לסליחה.

 

[mikilk]

../images/Emo24.gif סליחה...../images/Emo23.gif

לסלוחקל לי מאוד, בדרך כלל כמעט באופן מיידי כבר שוכחת - לא אדם נקמן או זוכר. לבקש סליחה לא קל לי - אבל לא זוכת מקרים בהם ממש הגעתי למצב זה - פרט למקרה אחד שאותו באמת סגרתי במעשים ובסליחה. המקם הזה מרגיש לי נקי לגמרי, אך תמיד נכנס הספק שמא פגעתי במישהו שלא במודע...

 

[רותי 11]

mikilk יקרה

זה שאת לא אדם נקמן ושוכח לא מעידה על כך שבאמת סלחת, לא תמיד אנחנו מודעים לכך, מנגנוני ההדחקה שלנו מאוד מתוחכמים, לכן חשוב לשים לב באמת האם שכחנו סלחנו או שהדחקנו. ואולי יש באמת קשר בין זה לבין עודף המשקל? תחשבי על זה

 

[mikilk]

במחשבה נוספת...

הקושי הכי גדול הוא להבין שעלי לבקש סליחה גם מגופי ונשמתי.... גופי - על ההזנחה - משקל קצת גבוה ודחיית בדיקות וביקורם אצל רופאים נשמתי - איני עושה מה שנפשי חפצה לה ועורגת אליה...

 

[ינוקא1]

תלוי מה עשיתי , או מה עשו לי.תלוי מי עשה או

למי עשיתי.

 

[רותי 11]

ינוקא1 זהו שכאן זה לא

עניין של תלוי מה עשו לי דווקא למקומות שהכי פגעו בנו דווקא לשם מופנית הסליחה האמיתית יותר נכון אמורה להיות מופנית.

 

[ינוקא1]

אני לא

מוכן לסלוח להיטלר למשל. כנ"ל לא לנסרלה ולעוד כמה כוכבים מהסוג הזה. האם זו בעיה ?

 

[רותי 11]

ינוקא1 - כן אבל אלה לא אנשים

שאתה נפגש איתם בחיי היום יום שלך מדברים פה על אנשים שאנחנו נפגשים בהם ושהם משפיעים עלינו

 

[דוביבמיה]

לי הכי קשה לסלוח לעצמי

קל לי לסלוח לאחר וקל עבורי לבקש סליחה אך בעיני לבקש סליחה זה רק התחלת התהליך, התהליך הקשה יותר הוא לכפר על המעשה שנעשה ועל מנת לכפר אני מרגישה שיש צורך ביציאה מרגשות אשם ומעבר ללקיחת אחריות. זה החלק שקשה לי- קל לי יותר לשקוע ברגשות אשם אבל אז בעצם אני הופכת להיות הנפגעת במקום לקחת אחריות על הפגיעה ולבצע תיקון. וגם אחרי שעשיתי את כל זה יש בי גם חלק שתקשה לסלוח לעצמי, כאילו שאם אני אסלח לעצמי אז אני אשכח את הנעשה ואז אני עלולה שוב לפגוע...אותו הדבר גם כלפי מי שפגע בי כאילו שאם אני אסלח לגמרי אז אני עלולה לשכוח ולהיפגע שוב, זה לא הגיוני אבל זה התהליך שאני מרגישה שקורה בתוכי. לא קל לי אבל אני מאמינה שאני עושה דרך בנושא- לאט לאט אבל בטוח. מאחלת לכולנו לסלוח, לקבל את סליחתם של אחרים, לכפר והכי חשוב-לסלוח לעצמנו!

 

[V e n e r a]

איך לא לשכוח ולא להיפגע שוב

חשבתי על זה הרבה, כי מצד אחד צריך לשחרר את העבר ולעבור קדימה ומצד שני לא לוותר על הלקחים. אז הגעתי למסקנה די פשוטה, במקרה של פגיעה אחרי שהכאב/עצב/כעס עובר פשוט להסיק מסקנות ולקחים ולהשתנות בהתאם. להבין איך נגרם המצב הזה ומה בנו נתן לזה לקרות ואז לשנות בנו מה שצריך כדי שזה לא יקרה שוב. ואז אין צורך לסחוב את הכאב והפגיעה איתנו כדי לא לשכוח, כי כבר אין סיבה לזכור אנחנו הסקנו מסקנות והתפתחנו מהמקרה. מקווה שזה עוזר.

 

[רותי 11]

V e n e r a זה מאוד עוזר

וככה אנחנו בעצם צריכים לנהוג כדי לשחרר באמת ולהמשיך הלאה ללא משקעים מיותרים.

 

[רותי 11]

דוביבמיה יקרה

דבר בסיסי שצריך להבין אנחנו בוחרים להיפגע ככה שאם פגענו באחר זה מכיוון שאצלו אותה נקודה הייתה רגישה נכון שלפעמים אנחנו עושים את הדברים במכוון וזאת מתוך ידיעה שזה אכן יפגע, זה לגבי הסליחה לעצמך לגבי הסליחה לאחר את מעדיפה לא לשכוח שמא תפגעי שוב, פה את עושה לעצמך באמת חטא מהסיבה שאת משאירה בתוכך בעצם רעל ואת פוגעת בעצמך יותר מאשר כל אחד אחר יעשה את זה, הפחד שמא תפגעי שוב ולכן לא לשכוח או לסלוח עד הסוף, הרי אם למדת והפנמת את הלקח מאותה פגיעה את לא תפגעי שוב לכן חשוב ללמוד ממה נפגעת לחזק את החלק החלש ולא להוסיף עליו עוד ועוד רעל, חבל לבסוף זה פוגע בנו יותר מהכל.

 

[אלונה342]

לא משנה

זה מאוד תלוי במה אתה בוחר לעשות בזמנך הפנוי

 

[Mandy18]

שאלה קשה

אני מניחה שאם הייתי בצד שמבקש סליחה - הייתי מבקשת מספר פעמים וזהו.. אני לא חושבת שהייתי יכולה לעשות עוד משהו (אלא אם כן הסליחה הייתה על משהו רכוש שהרסתי ואז הייתי מנסה לתקן אותו או להביא חדש) אם מישהו פוגע בי ... המממ עדיין יש מספר אנשים בחיים שלי שפגעו בי ואני לא מוכנה לדבר איתם. זה לא שלא סלחתי אליהם - האמת כבר לא אכפת לי ממה שקרה, אבל אני פשוט לא רוצה אנשים כאלה בסביבתי.

 

[רותי 11]

Mandy18 מתוקה

אם היית סולחת להם באמת אבל באמת היית מדברת איתם, עצם אי הרצון שלך לא לדבר איתם מעיד על כך שלא סלחת.

 

[Mandy18]

מצד שני

יש אנשים שהייתי רוצה להפטר מהם כי הם פוגעים בי - אבל אני לא מספיק חזקה - ואני מדברת איתם....

 

[golden energy]

כתבתי תשובה ארוכה ../images/Emo178.gif

ובסוף מחקתי כי נשארה התמצית.

השורה התחתונה היא: היום יותר קשה לי לסלוח מבעבר. לא יודעת למה, אולי מרצון לא להיפגע שוב. נכון שזה מנהל את כולנו בחיי היומיום, וגם אותי, ואני באמת רוצה לסגור את המעגל הזה, גם בשביל התמונה היותר גדולה- לא רק ליומיום- אבל יש מחסום כלשהו.

 

[חתול לבן חתול שחור]

והשאלה היא..

האם אנו מוכנים לשלם את המחיר? ועד מתי נעמיס על עצמנו מטענים שאינם מקדמים אותנו או מונעים מאיתנו להגיע לאפשרויות והזדמנויות חדשות? זקן ונער עשו מסע ארוך ביערות ובמדבריות במהלך המסע פגשו נערה שלא יכולה היתה ללכת על רגליה הניח אותה הזקן על כתפו והמשיכו לצעוד אחרי יום הגיעו לעיר מגוריה,הניח אותה הזקן והמשיכו הזקן והנער בדרך. אחרי כמה ימים ועדיין שניהם במסע פנה הנער לזקן ואמר: אני חייב לשאול אותך משהו,זה מציק לי.. מדוע סחבת אותה על הכתף שלך יום שלם..24 שעות..יום ולילה? פנה אליו הזקן וחייך: אני סחבתי אותה הרבה זמן? אני כבר שכחתי ממנה, אתה הוא זה שעדיין נושא אותה בראש שלך ועברו כבר שבועיים מאז. ומוסר ההשכל??

 

[רותי 11]

אכן סיפור חכם שבעצם

בא להמחיש לנו את המטענים שאנחנו סוחבים איתנו בלי לשים לב.

 

[רותי 11]

golden energy יקרה

יתכן שהיום יותר קשה לך לסלוח משום שזה כבר הפך להיות מסה כבדה, וזה מכביד עלייך יותר ויותר, לכן חשוב לשחרר עודפים כמה שיותר מהר ולא לסחוב איתנו את המטען העודף הזה. את צריכה לשבת עם עצמך ולעשות חשבון נפש מול עצמך, להבין ממה את נפגעת לזהות את החלקים הפגועים והחלשים אצלך לחזק אותם כדי לא להיפגע מהאחרים. תתחילי להכיר את עצמך לעומק ללמוד את מי ומה שאת, כאשר תעשי את הדברים האלה לעומק את תתחילי להתחזק ואת פחות תיפגעי מאחרים ופחות תיפגעי באחרים.