אוח, הכלב שלי עושה בועות.. ../images/Emo221.gif
(חחח הוא חולם וכנראה נובח בחלום.. מה שלאוזניים שלנו נשמע כמו הצליל שבועות משמיעות במשחקי מחשב נוסטלגיים.. מתוק.) אני מסכימה עם הדברים שכתבת, אבל משהו בי מעדיף לכנות את הויתורים האלו "בחירה". אולי משהו בהיסטוריה שלי לימד אותי ש"ויתור" היא מילה שלילית לתאר בה ויתור.... כשאני עולה לכיתה א'- אני
מוותרת על ההנאות שבגן, אבל אני
בוחרת (בד"כ בהתרגשות ובהתלהבות רבה) לעלות לכיתה א'. תוך בחירה במשהו תמיד יש ויתור על משהו אחר. לעומת זאת, משהו בהתמקדות במילה ויתור (על מה שהפסדנו), במקום במילה בחירה (במה שנרוויח) גורם לזה להישמע מעט עצוב..
נוסיף לכך את העובדה, שלא תמיד אחרי ויתור מגיעה בחירה במשהו טוב יותר... לפעמים מוותרים וזהו.. מוותרים כי אין כוח, כי אין ברירה, כי זה לא בשליטתנו.. זאת מבלי שמחכה לנו מעבר לפינה בחירה מודעת במשהו אחר.. וכמו ש- EFRIEND כתב, זה מצלצל כמשהו קורבני. מקווה שהצלחתי להבהיר את הכוונה.
האם השלמתם עם ויתורים אלו
