שבוע של המשך התגבשות ההחלטה
כפי שכתבתי לפני שבוע, החלטתי להתחיל בתהליך בעוד כשנה. ההחלטה הולכת ומתחזקת מיום ליום וממלאת אותי אושר. בינתיים התחלתי בכמה הכנות פיזיות. קבעתי תור לאחות ייעוץ גנטי בשביל בדיקות גנטיות, ואני רוצה לעשות גם בדיקות של חיסונים, נוגדנים וכו'. חוץ מזה יש לי איזה בעיה רפואית קטנה שאני צריכה לפתור לפני שאכנס להיריון (זו גם הסיבה העיקרית להחלטה לחכות עוד שנה). קבעתי תור לרופאה הרלוונטית כדי להתייעץ אתה בעניין. סיפרתי על ההחלטה בסביבה הקרובה שלי - למעשה לכל חברותיי, גם אלה הפחות קרובות. התגובות היו מעורבות. כולן ידעו על המחשבות שלי, אבל בתגובה להחלטה הממשית - קיבלתי כמה תגובות די צוננות, שהתמקדו בשני עניינים: הראשון הוא שלא כדאי לי לוותר על זוגיות ושאני צריכה להתמקד עכשיו בלצאת לדייטים, והשני הוא הדגשת הקושי הכלכלי, הפיזי והנפשי הכרוך בגידול ילד לבד. קצת התבעסתי מהתגובות האלה, כי הרי ברור שחשבתי בעצמי וגם דיברתי אתן על הקשיים, ואני לא בדיוק בחורה אימפולסיבית, בקיצור - לא מתאים שיתייחסו אליי כאילו אני ילדה קטנה שמקבלת החלטה לא אחראית. אבל אחרי יום-יומיים נרגעתי והבנתי שהתגובות באו ממקום של דאגה. לשמחתי לא הסתגרתי אלא הסברתי להן והמשכתי לדבר אתן על זה, ואני חושבת שהיחס משתפר וכך גם ההבנה שזה הצעד הנכון והטוב בשבילי. זה חשוב לי כי אני חושבת שזה בכלל שיעור בשבילי בחיים - לא להירתע ולהיעלב, אלא להיות פתוחה לשמוע דברים קצת קשים. בשבוע שעבר כתבתי גם על ההתלבטויות שלי בעניין מקום העבודה. אז די החלטתי שטוב לי איפה שאני נמצאת ושאני נוטה להישאר, בסביבה בטוחה ונעימה, והנה פתאום - פנו אליי השבוע בהצעת עבודה... היום היתה לי פגישה אתם ובימים הקרובים הם צריכים לתת לי הצעת שכר. גם העבודה הזאת היא בירושלים, כך שאין כאן שום פתרון לבעיית המגורים (כאמור, אני גרה במרכז ועובדת גם עכשיו בירושלים), אבל מדובר על התקדמות מבחינת התפקיד וכנראה גם על תוספת משמעותית למשכורת. אני מפחדת מאוד להתאכזב (וגם עם הפה הגדול שלי סיפרתי על זה היום לכל החברות, לא יכולה לשמור כלום בבטן
), אבל טפו טפו טפו יהיה טוב בע"ה
אני כל הזמן חושבת על זה ששיפור של מצבי הכלכלי יכול כל כך לעזור לי עם תינוק קטן, ואם זה יצליח זה יהיה ממש מתנה משמים לכבוד הילד... זהו, יצא ארוך, לילה טוב לכולן