ד"ת לשבת פ` חיי שרה
כתוב בפרשה `אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו` (כד` ב`) מנהגו של עולם כאשר אדם עומד להלוות כסף לחבירו הרי הוא חוקר ודורש אחרי יושרו, נאמנותו, וכושר הפרעון של הלוה, ורק לאחר שאין לו עליו כל ספק הרי הוא מלוה לו את הכסף, לעומת זאת, בענייני יהדות כאשר אדם בא לקנות בשר כשר, תפילין, או כל תשמיש קדושה אחר, איננו מקפיד כ"כ והוא נוטה לתת אמון בכל אחד, אולם, לא כך נהג אברהם אבינו, אע"פ שאליעזר היה זקן ביתו ומושל בכל אשר לו, שאברהם אבינו מסר את הפיקוח על כל רכושו וממונו מתוך אמון מלא, בכל זאת, כאשר הגיעו הדברים לעניין של יהדות, של בחירת אשה מתאימה בשביל יצחק בנו אז לא סמך עוד על דברתו של אליעזר כי אם דרש ממנו שבועה חמורה `שים נא ידך תחת ירכי` (בשם הילקוט הדרוש) שבת שלום לכולם!
