לכרטיס האישי לחץ כאן
New member
../images/Emo20.gif חפירת סשן ../images/Emo20.gif
נכון, אני לא נוהגת לכתוב על אודישנים וסשנים באופן כללי, אבל... הפעם הרגשתי את הצורך כי אני די גאה בעצמי ^,^ הגעתי לי לוידאופילם [הקלטות של פוקימון] והרגשתי לחוצה כמו שמעולם לא הייתי! אוליי חלקכם כבר יודעים, אבל... חברים יקרים, עמי מנדלמן הוא בין המדבבים האהובים עליי ביותר. לעבוד איתו נשמע היה לי כמו הדבר הכי כיפי and yet הכי מורט עצבים שקיים XD כמו כן, רובכם כבר יודעים שיש לי פחד קהל מטורף, אז... כמובן שזה לא עזר לעניין הלחץ [בכל זאת, מקום חדש, אנשים חדשים... ל-ח-ץ!] נכנסתי לי לאחד החדרים ושם פגשתי את נדיה המקסימה וברנש חביב אחר שסירב להזדהות :} ההקלטות התעכבו קצת אז הברנש החביב ואני פתחנו בשיחה קטנה. סיפרתי לו קצת על עצמי, הוא סיפר קצת על עצמו, כשבכל אותו הזמן הוא פשוט מסרב לספר לי מי הוא XD... מה ש, כמובן, הגביר את הרצון שלי לדעת, כי הקול שלו נשמע היה לי מוכר והמסתוריות שלו עניינה אותי P: [לא מפתיע, אני מניחה], אחריי זמן מה של שיחה בה אני עוד שניה נוזלת על הרצפה מירוב לחץ, נדיה קראה לי להיכנס לחדר ההקלטות... "אני אכנס איתך ^^" אמר הברנש המסתורי והתרווח לו באולפן. אתם בכלל מבינים לאיזו רמת לחץ הגיעה נפשי האומללה?! התחלנו להקליט ואני כמובן לא ידעתי מה לעשות עם עצמי... כן הצלחתי לדבר באנרגיה מסויימת, למזלי הרב, אבל... היו לי לפסוסים אחריי לפסוסים והלחץ פשוט גבר XD אחריי מספר דקות - נכנס לאולפן בחור נוסף ונשאר שם לצפות המתרחש :} יקיריי, הרגשתי שאין מצב שאני מצליחה להוציא מילה מהפה XD... פחד הקהל שלי באמת כרוני לפעמים... הדיבוב, מעבר לעובדה שהוא הכיף הכי גדול שיש, אמנם משמש כתרפיה בשביל פחד הקהל שלי, אבל... לדבב מול שלושה אנשים חדשים שזה עתה פגשתי, באולפן שמעולם לא הייתי בו, נראה היה לי מטורף מדי בעבורי. אחריי מספר דקות בהן אני מנסה להילחם בפחדיי, יצאו שני הבחורים הנחמדים מהחדר, ונשארתי רק אני ונדיה. נדיה סיפרה לי שהבחור שדיבר איתי הוא אוהד שחר :}}} הכרתי את השם, הכרתי את הקול מאחוריי השם, אבל... זה לא ממש התחבר לי ביחד. היא סיפרה לי היכן הוא משחק ומה הוא מדבב, ו... ואוו! אני חייבת להודות שהשיחה עם אוהד העניקה לי שפיות רגעית בלחץ המטורף שחוויתי באותם רגעים :} הוא נפלא והיה לי תענוג גדול לדבר איתו! [לא. לא כי זה אוהד שחר XD אלא כי הוא... פשוט מרתק] אחריי שכולם יצאו מהחדר, כאמור, נשארנו לנו אני ונדיה... סיפרתי לה על הפחדים שלי והיא ממש הרגיעה אותי ואמרה שהיא מבינה לחלוטין. שגם אם בן-אדם שאין לו פחד קהל היה עומד בסיטואציה הזו - הוא היה חש אי-נעימות מסויימת אז על אחת כמה וכמה כשמדובר בי! לאט-לאט התחלתי להיכנס לעניין... והרגשתי בטוחה יותר ויותר... בסופו של דבר הצלחתי גם לדבב מול אותו בחור שנכנס ועזר לנו עם הטקסט! [אני כ"כ מצטערת שאני לא זוכרת את שמו }: הוא היה נחמד!] אני יודעת שבשביל אנשים מסויימים ההתמודדות שלי עם היום נראית שגרתית לחלוטין, אבל... גאאאד, זה היה קשה. דיבוב ושירה הם ההנאות הכי גדולות שיש לי מאז שאני זוכרת את עצמי... אבל הם גם הפחד הכי גדול שלי כשזה נעשה בפומבי }: אגב, מיה, לא ידעתי שאת מתרגמת את פוקימון!!! עשית עבודה נהדרת!!! ם_O אה, ולצערי את עמי לא פגשתי היום בסופו של דבר. רציתי. מאוד... אבל אני מניחה שזה יצא לטובה, כי אם גם עעעעממממייייייי היה נכנס לאולפן - הייתי כנראה באמת, אבל באמת מתעלפת מירוב לחץ XD האמת היא שאני שונאת את ההקלטות שלי היום. רוב הרפליקות יצאו מוזרות בעיניי, אז אני מקוה שכל אוהבי השוטרת ג'ני כאן - לא יסקלו אותי... }: אני מתכוונת להשתפר עם הזמן, אני מבטיחה! אני אתגבר על הפחד! ארור יהיה פחד הקהל הזה XD יום אחד עוד אדבב כששום חשש לא יחלוף במוחי, אתם עוד תראו! D: נו, חבר'ה, ספרו גם אתם חוויות מסשנים ואודישנים!
אם אנייי משתפת - כולם יכולים :}
נכון, אני לא נוהגת לכתוב על אודישנים וסשנים באופן כללי, אבל... הפעם הרגשתי את הצורך כי אני די גאה בעצמי ^,^ הגעתי לי לוידאופילם [הקלטות של פוקימון] והרגשתי לחוצה כמו שמעולם לא הייתי! אוליי חלקכם כבר יודעים, אבל... חברים יקרים, עמי מנדלמן הוא בין המדבבים האהובים עליי ביותר. לעבוד איתו נשמע היה לי כמו הדבר הכי כיפי and yet הכי מורט עצבים שקיים XD כמו כן, רובכם כבר יודעים שיש לי פחד קהל מטורף, אז... כמובן שזה לא עזר לעניין הלחץ [בכל זאת, מקום חדש, אנשים חדשים... ל-ח-ץ!] נכנסתי לי לאחד החדרים ושם פגשתי את נדיה המקסימה וברנש חביב אחר שסירב להזדהות :} ההקלטות התעכבו קצת אז הברנש החביב ואני פתחנו בשיחה קטנה. סיפרתי לו קצת על עצמי, הוא סיפר קצת על עצמו, כשבכל אותו הזמן הוא פשוט מסרב לספר לי מי הוא XD... מה ש, כמובן, הגביר את הרצון שלי לדעת, כי הקול שלו נשמע היה לי מוכר והמסתוריות שלו עניינה אותי P: [לא מפתיע, אני מניחה], אחריי זמן מה של שיחה בה אני עוד שניה נוזלת על הרצפה מירוב לחץ, נדיה קראה לי להיכנס לחדר ההקלטות... "אני אכנס איתך ^^" אמר הברנש המסתורי והתרווח לו באולפן. אתם בכלל מבינים לאיזו רמת לחץ הגיעה נפשי האומללה?! התחלנו להקליט ואני כמובן לא ידעתי מה לעשות עם עצמי... כן הצלחתי לדבר באנרגיה מסויימת, למזלי הרב, אבל... היו לי לפסוסים אחריי לפסוסים והלחץ פשוט גבר XD אחריי מספר דקות - נכנס לאולפן בחור נוסף ונשאר שם לצפות המתרחש :} יקיריי, הרגשתי שאין מצב שאני מצליחה להוציא מילה מהפה XD... פחד הקהל שלי באמת כרוני לפעמים... הדיבוב, מעבר לעובדה שהוא הכיף הכי גדול שיש, אמנם משמש כתרפיה בשביל פחד הקהל שלי, אבל... לדבב מול שלושה אנשים חדשים שזה עתה פגשתי, באולפן שמעולם לא הייתי בו, נראה היה לי מטורף מדי בעבורי. אחריי מספר דקות בהן אני מנסה להילחם בפחדיי, יצאו שני הבחורים הנחמדים מהחדר, ונשארתי רק אני ונדיה. נדיה סיפרה לי שהבחור שדיבר איתי הוא אוהד שחר :}}} הכרתי את השם, הכרתי את הקול מאחוריי השם, אבל... זה לא ממש התחבר לי ביחד. היא סיפרה לי היכן הוא משחק ומה הוא מדבב, ו... ואוו! אני חייבת להודות שהשיחה עם אוהד העניקה לי שפיות רגעית בלחץ המטורף שחוויתי באותם רגעים :} הוא נפלא והיה לי תענוג גדול לדבר איתו! [לא. לא כי זה אוהד שחר XD אלא כי הוא... פשוט מרתק] אחריי שכולם יצאו מהחדר, כאמור, נשארנו לנו אני ונדיה... סיפרתי לה על הפחדים שלי והיא ממש הרגיעה אותי ואמרה שהיא מבינה לחלוטין. שגם אם בן-אדם שאין לו פחד קהל היה עומד בסיטואציה הזו - הוא היה חש אי-נעימות מסויימת אז על אחת כמה וכמה כשמדובר בי! לאט-לאט התחלתי להיכנס לעניין... והרגשתי בטוחה יותר ויותר... בסופו של דבר הצלחתי גם לדבב מול אותו בחור שנכנס ועזר לנו עם הטקסט! [אני כ"כ מצטערת שאני לא זוכרת את שמו }: הוא היה נחמד!] אני יודעת שבשביל אנשים מסויימים ההתמודדות שלי עם היום נראית שגרתית לחלוטין, אבל... גאאאד, זה היה קשה. דיבוב ושירה הם ההנאות הכי גדולות שיש לי מאז שאני זוכרת את עצמי... אבל הם גם הפחד הכי גדול שלי כשזה נעשה בפומבי }: אגב, מיה, לא ידעתי שאת מתרגמת את פוקימון!!! עשית עבודה נהדרת!!! ם_O אה, ולצערי את עמי לא פגשתי היום בסופו של דבר. רציתי. מאוד... אבל אני מניחה שזה יצא לטובה, כי אם גם עעעעממממייייייי היה נכנס לאולפן - הייתי כנראה באמת, אבל באמת מתעלפת מירוב לחץ XD האמת היא שאני שונאת את ההקלטות שלי היום. רוב הרפליקות יצאו מוזרות בעיניי, אז אני מקוה שכל אוהבי השוטרת ג'ני כאן - לא יסקלו אותי... }: אני מתכוונת להשתפר עם הזמן, אני מבטיחה! אני אתגבר על הפחד! ארור יהיה פחד הקהל הזה XD יום אחד עוד אדבב כששום חשש לא יחלוף במוחי, אתם עוד תראו! D: נו, חבר'ה, ספרו גם אתם חוויות מסשנים ואודישנים!