הסיפור של liranush39

../images/Emo20.gifהסיפור של liranush39

אני נאלצת למחוק את ההודעה והתגובה הנלווית מאחר ופורסם בהודעה הראשית טלפון וזה אסור עפ"י תקנון תפוז, אז זאת ההודעה ללא הטלפון: טוב ....אני לא יודעת לאיפה זה יגיע ולאן זה יתגלגל... אבל אני כבר במצב נואש. ההורים שלי פשוט מתעללים בי נפשית-ועם כל הקושי- החלטתי לעבור דירה- הפעם סופית- בלי שום כוונה לחזור. אבל אני לבד ממש לבד. ואני חייבת להיות חזקה. דוגמא הכי פשוטה- שבוע שעבר הייתי ממש אבל ממש חולה.ואמא שלי-פשוט טענה שאני כביכול עושה את עצמי-התעצבנתי- ופשוט עניתי לה לא יפה.לאחר מכן הלכתי לאסוף את אבא שלי מהעבודה שלו- והוא טען שהוא רוצה לדבר. הוא אמר לי שאלמלא אמא שלי- הוא לא היה אפילו מסתכל לכיוון שלי, ולא מדבר איתי בכלל כל החיים שלו. נורא נפגעתי מזה- ואני לא מסוגלת להסתכל עליו בעיניים, אני עוברת המון עם ההורים שלי- המון מילים קשות ופוגעות, בינהייתר האשמות שכל מה שקורה בבית סובב סביבי, הם קוראים לי חסרת רגש,מעליבים אותי שתבינו, אני עובדת מהבוקר עד הערב- ולא מחפשת להציק לאף אחד- מאוד מחפשת את הפינה השקטה שלי, ולא רוצה להתעמת. היום בבוקר אמא שלי התחילה להתווכח איתי למה אני לא מדברת עם אבא שלי, אמרתי לה שאני לא מסוגלת והיא התחילה לצרוח עליי.החלטתי לשים לזה באמת קץ. אני פונה אליכם בכל לשון של בקשה שתעזרו לי. איכשהו.-לא יודעת איך אבל אני מרגישה שזו הדרך היחידה- המפלט האחרון.
 
התגובה של אדיסוןגירל../images/Emo141.gif

אני מאוד מבינה את התחושות שלך! ההורים שלך הם אנשים שקשורים אלייך בקשרי דם ולא קל מבחינה נפשית כשפוגעים או נפגעים מהם. מאידך, את מספרת על התעללות נפשית, שהיא דבר שיכול להוציא בני אדם משפיותם. אני לא מכירה את הרקע שלך, אני לא יודעת מה עבר עלייך בילדות ומה הסיבה שההורים שלך עושים לך את'זה- מהצד שלהם, אבל במקרה שלך אני לא חושבת שזה באמת חשוב. את בת 25 (לפי הפרטים שלך בכרטיס)- כבר לא ילדה, והם לא אפוטרופסים שלך. לא הבנתי ממה שכתבת אם כבר עברת דירה או עדיין לא, אבל אני מסכימה איתך שהתשובה הטובה ביותר למה שאת עוברת עכשיו היא להתרחק מהם. בשלב הראשון נסי להימנע מעימותים. אמרי רק מה שחשוב לך לומר ואל תחזרי שוב על מה שכבר נאמר- דברי כמה שפחות. את כותבת שאת עובדת מבוקר ועד ערב! אישית אני מאוד מעריכה אותך על זה אני התחלתי רק לא מזמן לעבוד (לראשונה) וזה לא קל, ואת עושה את'זה ותצברי ככה כסף- מה שיביא אותך לבית משלך. את בדרך הנכונה ואת תצליחי! כשיהיה לך סכום כסף ראשוני (או שכבר יש לך?) חפשי דירה, ואולי מוטב לך עם שותף\ה\ות\ים כדי להקל על המעבר מבחינה כספית ואולי גם מבחינות חברתיות ואחרות.. אם את מרגישה שאת זקוקה לתמיכה נפשית ואין לך ממי לקבל אותה, אני ממליצה לך לפנות לפסיכולוג\ית אומשו.. זה יכול לעשות לך טוב. היא גם תדע לתמוך בך ולהדריך אותך, וכיף שיש מישו שעוזר, לא? :) מעריכה ת'רצון שלך להתמודד! בהצלחה לך
 
התגובה שלי ../images/Emo39.gif

אני חושבת שבאמת הדבר הנכון עבורך הוא לצאת מהבית, גם אם זה כרגע יהיה למשהו רק זמני כמו לגור אצל חברה או קרובי משפחה, עשי זאת- עד שתמצאי דירה לגור בה. תהיי חזקה!
 
למעלה