המפגש, 19.8.03

[malka3]

רק תבקשו וזאבי יסדר../images/Emo140.gif

וגם 72 יהפוך ל- 77

 

[א77]

א קוזע גייט צוריק

ובתרגום לעברית העז הולכת לאחור. ואני 77 בגימטריא ב-ד-י-ו-ק עז. מה לעשות. תסלחו לי, אני על מסך משנות השישים. המסך הקודם מת לי היום. ולפיוס ולהשיב כבודם וחסדם של הנפגעים. "עב" בגימטריא בדיוק "חסד", וגם "כבודם". ולמעשה הייתי אצל רואה חשבון שאישר שאכן עב זה לא 77. קבלו התנצלותי. הכל קורה, ובפרט עם אחד מסובב כמוני שיודע רק חצי מלוח הכפל.

 

[zogu]

א 77 - בקשר לתאריך --7.7 ../images/Emo45.gif

אתה יודע שנולדנו באותו התאריך של החודש (7) והיום (7 )...ההבדל ביננו - זה בשנה. שלי זה 57 .

 

[ornan]

שנה ? 10

 

[zogu]

לא! הכוונה הייתה לשנת 1957

חשבתי שזה ברור!!!

 

[א77]

עוד הבדל גדול

א. אני צעיר. נולדתי רק כשהיית בת שלוש. אני איני 77. אני 777 כי נולדתי ב1960. היינו 1+9+6+0=16 1+6=7 ז"א אני יליד 7/7/7 ושמי כאן א77 הוא מקרי לחלוטין ללא קשר למספרים הללו. אלא שמשמים אין מקרים. את ילידת ח' בתמוז תשי"ז. אנייליד י"ב בתמוז של שלושה שנים מאוחר יותר. אבל אחרי הכל יש בזה משהו.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

../images/Emo51.gif היה נהדר לראות את מי ומה

שעומד מאחורי הפורום: האנשים, העצים, התמונות, החפצים. פתאום המשמעות של התוצאה האפשרית קיבלה מימד אחר. חזרנו עייפים מאוד מחופשה של שבועיים (הילד שלושה) המפגש היה למעשה, הערב האחרון של חופשתנו. בהחלט קיבלתי מוטיבציה להזדרז ולהסדיר דברים באופן שיאפשר לי להקדיש זמן לחקירת השורשים. המידע שיש בידי הוא רק קצה חוט. אם לא הבנתי את זה עד כה, המפגש הפך את זה מוחשי. גם התחושה שאסור לאבד זמן נעשתה ממשית יותר. תודה מיוחדת לרוני שדאגה ליהונתן לחוויה מיוחדת (בנוסף לאירגון הכללי הנפלא) תודה לבת של רוני שסיפקה את החוויה המיוחדת תודה לאנשים שאיפשרו לנו את ההצצה לעבודותיהם ומשפחתם תודה למי שהספקתי לדבר איתם ול-WOW1 על החיוך הנפלא ולסיום, תודה מיוחדת לארנון, שבאמצעות הפורום פתח לי הזדמנות שלא היתה.

 

[ראם ערן]

מוצלח כרגיל

לא אוסיף על מה שכבר נאמר... מאוד נהננו ( האשה ואני) . תודה לzogu, ארנון וכוכה ( מקווה של החמצתי אף אחד) יעל וערן

 

[א77]

אותי החמצת../images/Emo7.gif סתםםםם

תסתכל ברשימן היארצייטן שכתבתי היום כאן בפורום.

 

[שרי סילבר]

קצת באיחור... אבל באמת היה נפלא. כמו תמיד, חבל לי שלא הספקתי לעשות הכרות עם כולם, וגם עם הגרעין הותיק והמוכר לא היה די זמן. תמיד המפגשים האלה משאירים טעם של עוד. ובאופן אישי, אחרי שיטוט בתצוגה, אני נתקפת עוד ועוד מוטיבציה. מעורר קנאה. אבל יותר מכל ריגשה הבובה המפורסמת, שישבה לה בנחת בתצוגה. כל מילה מיותרת... ושוב תודות לזוגו על האירוח הנפלא וההשקעה, לארנון, כוכה ולכל מי שטרח מלפני ומאחורי הקלעים.