קח את הגישה האופטימית שלי לחיים,
ושלאחרונה צצה בי כחלק מאסכולה מטורפת של אופטימיזם פלאפי וורוד. ואני כ"כ לא סוג האנשים שרואה את הצד החיובי של החיים. גם לא את הצד המלא יותר של הכוֹס. אבל שיהיה: כל דבר בחיים קורה מסיבה. נשמע נדוש? אולי. אם לא היינו שוגים בהחלטותנו כנראה שלעולם לא היינו יודעים ששגינו. אם לבינו לא היה נשבר, כנראה שלא היינו יודעים שהוא אכן שם. ופועם. אם לא היינו יודעים אכזבה - מהי, לא היינו יודעים ציפיה - מהי. נוכל להעריך דברים רק בהעדרם. ככה נבראנו, לצערנו. מעטים המצליחים להעריך דבר במלואו, כשהוא ממש לצידם. יהיו עוד דברים בחיים. היום היה זימון לאשכול דוברות. אני טרם הנמכתי את הפרופיל שלי, ולא יודע אם זו הדרך הנכונה לנקוט בה. כנראה שלעולם לא אכתוב עבור עיתון המחנה. והפרוטקציות בידי, באופן כל שהוא. הפסד שלהם. המערכת הצבאית בארץ לא התברכה במנגנונים חכמים מידיי. לבריאות שיהיה להם. ולבריאות לך. ויהיה טוב, יהיה טוב, כן..