קורנל ווזנר

[עב]

האם היית בקשר עם ארכיון בוכנוואלד

חווה, אני מציעה לך ליצור קשר עם ארכיון בוכנוואלד. בזמנו קיבלתי מהם מידע מאוד מאוד מפורט על קרוב שלי שנספה שם (כמדומני שגם סייעת לתרגם חלק מהמסמך). הם אפילו צירפו את כרטיס האסיר של האיש שהיו בו פרטים רבים ואת "תעודות המשלוח" שבהם היה רשום. אינני בטוחה שביד ושם נמצאות רשימות אלה. כתובתם: [email protected]

 

[חוה3]

תודה אנסה, הכל חדש כרגע לגביו

אני חושבת שאבקש מהם את כל הווזנרים ששהו אצלם במחנה, במקום כל פעם לבקש על מישהו אחר.

 

[מרותי]

האם maler אינו סייד או צבע (צבעי)?

 

[דני ענבר 1]

האם MALER אינו צבעי ?

 

[חוה3]

ע"פ תרגומון זה אכן צבאי

 

[סבאיעקב1]

25.12.44 בודפשט היתה תחת

התקפה נימרצת של הצבא האדום. הרוסים ירו בעיקר קטיושות, ותקפו במטוסי קרב. היום בסיור מאורגן מספרים למטיילים על הבנינים הפגועים, ולא מילה אחת על האנשים. פחות מ 10 ימים לפני השחרור. בתאריכים האלה, עסקו הפשיסטים המקומיים בעיקר בהוצאה להורג לתוך הנהר. "בית מוגן" שלידנו הוצאו האנשים מהבנין לשפת הנהר ונורו שם. בבית שלנו האחראי על הבית, ציווה על כולם להיות בשקט, ולהתרחק מהחלונות, וכאשר הגיעו הפשיסטים, סיפר להם שפה כבר ביקרו קודם, ורק מעט אנשים החולים במחלות מדבקות נשארו בבנין. הם ויתרו על הבדיקה.

 

[חוה3]

תודה סבא יעקב ושאלה

סבתא רבא שלי רגינה רבקה פרידמן נרצחה בבודפשט ג-14.1.1945 כלומר ע"פ דבריך זה קרה לאחר השחרור? ידוע לי ששהתה בבית חולים או בבית אבות בבודפשט ושם ירו בה. היא הובאה לקבורה רק שלושה חודשים אחר כך.

 

[חוה3]

שמה רגינה רבקה אונגר לבית פרידמן

 

[עב]

יש קרבות ויש שחרור

סליחה שאני מתערבת... סבא יעקב כתב (ובצדק) שהעיר היתה נתונה תחת הפגזות, כלומר בדצמבר התחוללו קרבות. השחרור היה ב - 17.1 (החלק של פשט) וכעבור פחות מחודש נפלה גם בודה. אחרון הגרמנים גורש ב - 4 באפריל 1945. כך לפי האתר של יד ושם ("אודות השואה" ערך הונגריה).

 

[חוה3]

תודה רבה על ההסברים../images/Emo39.gif

 

[סבאיעקב1]

גם PEST לא שוחררה ביום אחד.

דודה שלי ואחותי יצאו מהבית לחפש אוכל בדירה הקודמת של סבא וסבתא, ונקלעו לרחובות בהם עדיין התחוללו קרבות מאסף. בעית הקבורה היתה חריפה במיוחד, באדמה הקפואה היתה בעיה לחפור. רבים (לא רק יהודים) נקברו בקבורה חפוזה בגנים ציבוריים. מי שביקר בבית הכנסת הגדול, הרי בחצר בית הכנסת קבורים מאות יהודים שמתו בגיטו ולא ניתן לקבור אותם במקום אחר. איסוף הגופות, והבאתם לקבורה ערך זמן רב, כמובן רבים לא זוהו. בקבר אחים, שבו יתכן וקבור גם אבא שלי, קבורים 2500 אנשים מתוכם 1220 לא מזוהים.

 

[עב]

לפי זכרונותיהם של קרובי

היו קרבות רחוב וגם אחרי השחרור כדור תועה חדר לדירה בגטו. הם מספרים על מחזות זוועה שראו בדרכם מהגטו לבית - הרבה הרג, הרס וביזה. כאשר הגיעו הביתה מצאו כי 3 חדרים נעלמו עקב פגיעה ישירה בבניין וגם הגג לא נותר שלם כמובן. שניים מקרובי מתו אחרי השחרור - אחד נהרג בהפצצה אווירית ושני נרצח בקטטה על שעון.

 

[חוה3]

אותי מטרידה השאלה כיצד זוהתה

על פי מה שידוע לי, אחיה הביא אותה לקבורה לאחר שלושה חודשים. אני לא יודעת שום פרט מעבר לכך. אני כן יודעת שהיא קבורה בבית הקברות האורתודוכסי וזו הכתובת שנתנה לי קרובת משפחה: CSUCSAR UT 2 אזור 10. והנה מה שכתוב על מצבתה: ההסברים באדיבותו של א77 האשה החשובה הצנועה והמפורסמת בטוב לבה וצדקתה מרת רבקה ע"ה אשת הרבני מו"ה מאיר אלי' אונגר ז"ל מגולי פרוינקירכען בת הרבני המפורסם מו"ה הרש פ"מ (פרידמן) מברעזאווא רחמנית על בני חשכה מצוקה ועברה (עברה מלשון עברה וזעם וצרה, המילה מופיעה בישעיה יג. ט, וגם בצפניה א. טו, וכמובן גם בתהילים עח. מט) ביתה בנתה בחכמה לשם ולתהלה קדושה וטהרה בלי מום ועולה המון מצוות קיימה וידה לא בטלה באה עת הרשעות והגיעה העונה (הכוונה לעת פרעות או צרות ליהודים, והיא אכן נהרגה על קידוש ה' כפי שניתן לראות בתחתית המצבה) תמכה מעגלותי עזבה בית מנוחה (כנראה ע"ש תהלים כג. ג, 'נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו') לענווה ורכה ניתנה דת ממרה (וזה בדיוק מפרשתתת השבוע שמות טו. 'ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה וגו' שם שם לו חק ומשפט'. שבמרה ניתנו לישראל מצוות מסויימות) אכזרים שפכו דמה בלי מלה וחנינה הגיון לב תשפוך בעדינו לפני שוכן חנינה (הגיון לב מליצה לתפליה בסליחות ימים הנוראים) נהרגה על קד"ה כ"ט טבת והובלה לקבר ישראל י"ג אייר תש"ה לפ"ק הי"ד ת.נ.צ.ב.ה.

 

[עב]

אפשרויות

לא ברור לי היכן היה בית האבות אולם יתכן שהיתה לו חצר ושם נקברו הקורבנות בקבר אחים או קבר זמני עם ציון שמם בדרך כלשהי. בגטו היה "אתר" קבורה אחד בחצר של בית הכנסת ב DOHANY. מספרים כי גם ב KLAUZAL TER היו קבורות. דוגמא לזיהוי: בבאר שבע יש קבר אחים מינואר 1917 ושם טמנו ליד כל גופה בקבוק ובתוכו פתק עם שם הנפטר. אחרי שנה או יותר הוציאו חלק מהגופות לקבורה בירושלים והזיהוי היה באמצעות אותו הפתק בבקבוק.

 

[חוה3]

תודה על ההסברים, הלוואי

והייתי יודעת באיזה בית אבות או בית חולים היא שהתה. הקרובה סיפרה לי שבתור ילדה ביקרה אצלה, אבל היא לא זוכרת את שם המקום. היא רק זוכרת שקיבלה מריבקה חבילת סוכריות. הוריה של אותה קרובה היו בגטו בבודפשט (בעצם את ביתם שלהם הפכו לגטו) וכשהתחילו להכנס האנשים המגורשים לתוך ביתם, חיכה להם אביה עם כיכר לחם וחילק לכולם. היא היחידה ששרדה ממשפחתה. הוריה וששת אחיה נספו.