אז תשמעי מה לנו קרה עם הקטנה...
באחד מימי הקניות שלנו לקחנו איתנו את נויה לסופר היא מאוד אוהבת לשבת בעגלת הסופר ולנשנש מה שבא ליד פעם בננה פעם לחם והנה בעלי מושיט לה סוכריית גומי ואני בשיא האדישות שלי (מאיפה זה בא לי לעזזזל?) אומרת לו יוסי לפי דעתי היא לא תסתדר עם הסוכריה הזו ויוסי ממלמל לאאאאאא שטויות ואני במקום למנוע כמו תמיד את המחדל ממשיכה לי ללכת הלאה, שנייה אחר כך הילדה הייתה במצב של חנק מנסה ברפלקסים של הקאה להוציא את הסוכרייה שהיא כמובן בלעה מייד בלי ללעוס בכלל, יוסי מיד דחף פנימה אצבע כדי להוציא ולא הצליח ואני ניסיתי אחריו ולא הצלחתי...איך אמרת שהדם ירד לך מהגוף אז אותו כנ"ל אצלי, פשוט לא ראיתי כלום רק את הילדה וזה היה מחזה טראומתי שאין לי מילים לתאר עד כמה. גם לה ירד דם מהפה, הרבה דם אבל אני מניחה שזה כתוצאה מהנסיונות של בעלי להוציא את הסוכריה בסופו של דבר בעלי פשוט הפך אותה הכניס בנחישות שוב את האצבע והוציא את הסוכרייה הקטנה קצת הקיאה דם, קצת הרבה אפילו אבל היא מיד נרגעה, והמשיכה כרגיל כאילו כלום לא קרה (אחר כך היא אכלה...אפרופו...נו ...אסור לתת להם כבר כלום לעזזל...)...אני לא נרגעתי בכלל, הלכתי הצידה רחוק מהילדה ופשוט בכיתי בטירוף. תאמיני או לא לקח לי שבוע ימים לצאת מהטראומה ומאז מיותר לציין הילדה לא וכלת סוכריות בכלל אלא אם כן אני מפוררת לה אותן ועושה מהן אבקה... זה נורא! הם רוצים ובוכים ואנחנו חושבים שזה בסדר וכלום לא יקרה ובום! זה תופס אותנו ולא משנה כמה אחראים אנחנו נהיה שנייה קטנה וארורה של חוסר שימת לב והנה לכם טאומה לכל החיים עבורי, עבור הילדה...היא מזמן שכחה מהסיפור... אני כל הזמן חושבת האם היימליך היה עוזר פה? כי הסוכרייה פשוט הייתה תקועה... מישהו יודע איפה באזור ראשל"צ נס ציונה יש קורסי החייאה?