בוקר ראשון ../images/Emo13.gif
בוקר. רציתי לקום ב6, הייתי עייפה מדיי וקמתי ב7 ו30 בשיעור התנ"כ קראתי מהתנ"כ לשם שינוי (במקום לבהות בקיר ולהקשיב למורה מקריאה
) וכל כך התלהבתי מאיך שהפרק שקראנו היה כתוב (משום מה למרות שכבר 8 שנים כל שנה אני לומדת תנ"כ רק היום שמתי לב שהוא כתוב נפלא D-

שהתחלתי (ברוב התלהבותי) להקריא בדרמטיות בקול רם את דבר האלוהים ושמתי לב לאיך שדמותו מזכירה לי קריינים מסויימים בקול ישראל. --------------- *קפיצה בזמן* שיעור מת´, ישבתי ליד אלון. קיבלנו המון דפי עבודה. מאחורינו יושב גאון קטנטנן (
D-

שגמר את כל הדפים ב20 דקות והתחיל להציק-לעזור לנו כשצריך-להתרברב במתיקות-לחמוס ´סמינטס´ תמורת עזרה
מלפניי ישבה מפלצת. זאת אומרת- ילד שרציתי להרוג, שעיצבן אותי (לא קורה לי לי הרבה) בהערותיו על כל הסביבה והעולם והיקום והתרגילים. שיחה לדוגמה: אלון

כותב ´7´ כתשובה לחישוב היפה אך המטריד שצריך היה לעשות) שרה

מגיעה ל8) אממ.. נראה לי שזה 8 אלון:זה שבע שרה:זה שמונה
אלון:שבע!
שרה:שמונה!
אלון:שבע...
שרה:שמונה
(אנחנו?! אינפנטילים?!) מפלצת: מה? מה? מה 7? על מה אתם מתווכחים?! שרה:על מה זה 3 ועוד 4 מפלצת:זה 7!!! *מרים גבה* שרה:זה 8 אלון: זה 7... מפלצת:זה 7... ברור... כאילו...
D-: מה זה אומר? עליי? ועליו? LOL -------------------------------- שיעור יפנית. לא חברותית. הלכתי הביתה בהפסקה כי היינו צריכים להביא וואזה (נו, מה זה בעברית אמיתית? אממ...אמממ... אגרטל! כן!) בשביל סידור פרחים יפני בשביל תערוכה טיפשית של...של...של... לא ברור לי מה. משהו לבית ספר. איחרתי ב10 דקות. התחלנו לתקוע ענפים ופרחים בתוך ספוגים בתוך אגרטלים כשהמורה מטרידה אותנו כדי שזה יהיה בדיוק 70 מעלות זווית הבדל בין הפרחים וכו´, הרגשתי מתה מאוד, התרכזתי וניסיתי לעשות משהו יפה ויצא דיי מת. המורה לתקשורת
היה שם מציק לילדים מכיתה יא´ שצילמו אותנו תוקעים את הענפים בתוך הכדים במשך 25 דקות (בטח בשביל הסרט שבטח יציגו בתערוכה הזאת) ואז עברתי להעתיק דף מידע על בריסטול קטנטנן בזמן שמהכיתה השניה (זה קיר גבס, שומעים הכל) שמענו כמעט שעה ברציפות את השיר ´מילים פשוטים´ מילים בשתי אקורדים כולן רוצות מילים פשוטות שלא אומרות לי שום דבר רוצים לרקוד רוצים לשמוח לא לחשוב יותר מדיי... לשיר ב2 קולות כי עם ישראל עוד חייי...יההההה
יוצאים באופן קבוע הורסים בניין ובונים חדששש רואים משחק השבוע וכולם ___ בשבת ל___ בשכונהההה טרללה טרללה טרללההה שוב... ושוב... ושוב... ושוב.... D-: פסיכים. שבתי הביתה, ניסיתי לשים מוסיקה במשך 5 דקות עד שהמנגן דיסקים הסכים לאכול את הדיסק שלי. התיישבתי על המחשב קצת.
היום עד עכשיו, כייף היה לתאר אותו, מקווה שנחמד לקרוא. באעבה, שרה ^_^