פוסט של מחלה

../images/Emo184.gifפוסט של מחלה

אני חולה
ככל הנראה, נדבקתי בוירוס הקאות ושלשולים מהילדים בגן
- חלק מסיכוני המקצוע, אני מניחה
ניסיתי להיות גיבורה וללכת ללימודים, להמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה ובסוף קרסתי אחרי 2 הקאות ושלשולים ללא הפסקה, הזעקתי את הבחור כי לא יכלתי לנסוע באוטובוסים ומונית זה סיפור יקר עבורי כרגע, והוא הקפיץ אותי וחזר לעבודה. עכשיו אני בבית, מתבאסת על עצמי שלא נשארתי ללימודים כי חשוב לי להיות בשיעורים, ומתבאסת להיות חולה. שונאת להיות חולה, ככה להרגיש חסרת שליטה בכאב ובתחושות שמלוות מחלה. איכסה לי
איך אתם כשאתם חולים- נותנים שיטפלו בכם או מעדיפים להתמודד עם זה לבד ולהיות "גיבורים"
 

אופירA

New member
מנהל
אל תשוויצי - לא רק את

גם אני חולה - מיום ראשון אני חולה, בזיהום בגרון, בפעם ה-100 בשנה האחרונה. לא הגזמתי! מס' 100 לפחות. בשנה האחרונה כל שבועיים היה לי זיהום בגרון, עם חום - קל או כבד. בחורף הזיהומים היו רצופים וחמורים, וקרקעו אותי לשבועות שלמים בבית. בעבודה כבר התאבדו כמה אנשים בגלל חסרוני בחיסורי הרבים, וזה אמנם מעיד שאני נחוצה, אבל לא מנחם אותי. אני רוצה ללכת לעבודה!!! כיוון ששנה של זיהומים מצטברים, אנטיביוטיקות וחומרים שונים להקלה על הנשימה והכיח - התישו אותי לחלוטין, אני לא מנסה בכלל להיות גיבורה וללכת לעבודה עד שאתמוטט, כי אני מתמוטטת כבר בדקה שהחום מתחיל, ונשארת מותשת שבוע ימים, בו אני זוחלת לעבודה על ארבע, בחוסר פוקוס מוחלט, ולא זוכרת איזו קומה ללחוץ במעלית. ואז שבוע קצת יותר קל לי, ושוב זה מתחיל.... הייתי נותנת שיטפלו בי, אם מישהו היה מצליח לעשות זאת בצורה יעילה! כל מה שהצליחו עד כה זה רק להתיש אותי באינסוף בדיקות וייעוצי מומחים שלא הועילו כלום. אם החום נמשך יום אחד, אינני פונה לרופא. אם נמשך 3 ימים, אני פונה לרופא כדי לקחת אנטיביוטיקה (וחופשת מחלה!). זהו. הייתי מוכרחה לבכות על מר גורלי בנט. ואת נתת לי הזדמנות פז! אני נורא מסכנה, כי אין לי מושג מתי ואיך זה יעבור, ומה יהיה עם העבודה. אני כבר לא מאמינה לעצמי, שעד לפני שנה הייתי חולה בחורף באיזה וירוס קטן למשך יומיים גג - פעם אחת בשנתיים ולא יותר! בעבודה ברור שלא מאמינים לי...
 
תתחילי להעלות את החיסון הגופני

קודם כל יש את הטיפול המונע שאני משתמשת בו וזה יש שלל מוצרים שעיקר שנמצא בהם זה הפרופוליס , אני משתמשת בפרוטק אבל יש את חיזוקית ועוד ים של תכשירים ודבר שני לקחת פרוביוטיקה במקביל לאנטיביוטיקה לחדש את הפלוארה של המעי שמעלה את החיסון הגופני וגם במקרה הזה יש שלל מוצרים שתמצאי בכל בית טבעי מצוי או אקטימל ברשתות האוכל ודבר שלישי וזה החשוב לצרוך דברים כתומים שמהם יש המון העונה ומיץ לימון שהם מרובים בויטאמין C אני שמה לימון חתוך לפלחים בבקבוק מיןם מזכוכית גדול , ושותה את המים בקליפה של הלימון יש ריכוז גדול של הויטאמין C , זה טיפונת מריר אבל בריא מאד ולא לחשוש מעודף כי עודף יוצא מהגוף עם השתן , אין צלבירה של הואטמין הזה בגוף זה לקוח מהתחום של רפוי בתזונה וככה שומר עלי חזקה בחורף
 

אופירA

New member
מנהל
בדיוק אתמול למדתי את הנושא של הויטמין C

ואת הטיפ של הלימון עם הקליפה. אפילו עשיתי את זה עם לימונים מהחצר, אבל הם היו כל כך מרים... אז היום קניתי לימונים מהחנות, וגם שתי אשכוליות עצובות, ושתיתי מיץ תפוזים סחוט (בקיוסק, מתפוזים מקירור משנה שעברה...). אין תפוזים וקלמנטינות בבני ברק, ומה שיש בצבע ירוק או בז', ולא בצבע כתום... ואין לו ריח של תפוז בכלל, רק ריח של פלסטיק... עכשיו אני בודקת מה קורה עם ויטמין C בקיווי - יש? יש הרבה? או סתם פרסומת...
 

adamsplit

New member
"אני בסדר"

התשובה האופינית שלי למצב. אני יודע לקבל עזרה, אבל קצת קצת...
 
אני והעולם בעיצומו של תהליך תיקון זה עם זה

אני לומד לתת לאנשים סביבי והם לומדים לתת לי. טפו טפו טפו מחלות נדיר מאוד שיש לי. בריאות לכולם
 
אני מזן נדיר

זה שלא חולה, או כמעט ולא חולה... לפחות לא במחלות כמו שפעת, שמצריכות ממני להשאר בבית ולא ללכת לעבודה לדוגמא. הפעם האחרונה שנשארתי בבית בגלל שפעת הייתה בגיל 16, לפני 17 שנה בערך... זה לא שאני לא חוטפת הצטננות מדי פעם אבל לא ברמה של חום וכו'. ואז כשאני סתם מצוננת אני מטפלת בעצמי עד שזה עובר. לא בקטע של "להיות גיבורה" אלא כי אני פשוט לא מרגישה שאני צריכה סיוע נוסף, אבל אם מישהו מציע לי כוס תה חם זה גם נחמד.
 

EdisonGirl

New member
גם אני חליתי לא מזמן..

הייתי מצוננת וכאב לי הגרון, והייתי בסה"כ די אומללה..
נעדרתי למשך יום אחד מהעבודה. אני שונאת להיעדר מהעבודה, אבל אני עובדת מול לקוחות ועם אוכל, כך שזה לא ממש רעיון טוב שאני אהיה במצב כזה בעבודה. יש לי בן-זוג ולא יכולתי שלא להרשות לו לטפל בי
זה מחמיא וזה כיף כשדואגים לך כשאתה לא מרגיש טוב. מצד שני, אם הייתי צריכה, הייתי מטפלת בעצמי. לא הייתי מבקשת עזרה אם לא היו מציעים לי אותה. אני טיפוס שקודם כל מנסה להסתדר לבד.. אולי זה לא הכי טוב, אבל אני פשוט לא מצליחה לדמיין את עצמי מבקשת עזרה בדברים שאני סבורה שאני יכולה לעשות בעצמי. זה נכון גם לגבי תרופות. השתמשתי בכל השיטות האפשריות שאני מכירה- מנטה, תמציות תה מיוחדות, מנוחה, תוספי מזון מסוימים.. מאכלים מסוימים.. הכל, רק לא לקחת כדור או תרופה קונבנציונאלים או ללכת לרופא. אמא שלי תמיד השתדלה לטפל בי כך, וכמעט מעולם לא נתנה לי אנטיביוטיקה, ואני ממשיכה את המסורת הזו גם כשאני כבר מחוץ להשגחתה, כי זה באמת מעולה לי!
 

BellA עלמה

New member
אצלי זה תלוי

כי אני חולה במחלה חרונית. אני משתדלת מאוד שלא להחסיר ימי לימודים\עבודה אבל ישנן תקופות שהמחלה פשוט משביטה אותי(לא קורה הרבה למזלי). לרוב אני פשוט סוחבת הלאה למרות שכואב או עייפה. שיטפלו בי? רק שאני ממש אבל ממש" גוססת ". אגב אם את עובדת עם ילדים קטינים לא חושבת שזה נכון ללכת לעבוד כשחולים
 
ולכן לא הולכת ../images/Emo13.gif

למרות שמרגישה יותר טוב, עדיין חלשה ועם סחרחורות, אז העדפתי לא לבוא היום ואני גם אלך לרופאה שלי.
 
למעלה