טיפת דמעה..

../images/Emo182.gif טיפת דמעה..

ערך החיים.. סבתא שלי נפטרה ב12:30 בצהריים, היא הייתה בת 86. הסבתא היחידה שהייתה לי בחיים. סבתא.. אני אוהבת אותך. עוד לא עיקלתי את זה לגמרי, אני מפחדת ממה שעומד לבוא.. איך מתמודדים?
 

EdisonGirl

New member
../images/Emo201.gif

אני לא יודעת. אני מניחה שאת צריכה לבכות, לחשוב עליה, להתאבל עליה כמו שצריך, להיפרד- ולהמשיך בחיים, מחוזקת. ככה זה לפחות אמור להיות, כנראה. בכל אופן, תנחומיי!
 
מצטערת לשמוע על אובדנך ../images/Emo7.gif

לפני 4 שנים איבדתי את סבתי ולקחתי את זה מאוד קשה, זה היה קצת אחרי הטירונות שלי ולצערי סבתא שלי לא הספיקה לראות אותי על מדים, וזה היה כי התעצלתי לנסוע עד אליה באוטובוס. לקחתי מאוד קשה את מותה כי היא הייתה מאוד יקרה לי וטיפלה בי הרבה בילדותי ולמרות גילה המבוגר תמיד שיחקה עימי שעות והקשיבה לכל הדברים שהיה לי לספר, הייתה לה הסבלנות שלהוריי לא הייתה... לי מאוד עזר לכתוב לה, לספר לה מה שעובר עליי, מה שמרגישה, וזה הרגיש כאילו היא עדיין שם למרות שהיא נפטרה, וזה באמת נכון כי כל אדם שיקר לנו למרות מותו, יהיה תמיד בליבנו.
 

TheBigBrother

New member
אמממ,

אני יודע שזה אמור לפגוע, אבל לדעתי גיל 86 הוא גיל שבו כבר מזמן הבן אדם צריך לעזוב את העולם..
 
למעלה