הגיון

../images/Emo182.gifהגיון

בתוך השקט שלי מוצאת קולות של הגיון מציצים אליו, מעירים לי לא לשם! לא לשם! הר של שתיקה, ובתוכו חיים שלמים מתקיימים המחשבה תופסת מקום של קול וביטוי, מבחירה שורדת מחוויותיי שלי, מהכוון ההוא שירים שברקע נותנים טעם וגלים של נוסטלגיה. הררי אינפורמציה חודרים לתודעה, גומלים לעיתים על תהיות שהיו, לעיתים מוסיפים תהייה. בלילות עוד יותר צלולה, אין לי זמן אין לי שעה בטווח הקצר ועוד נשימה.. להישאר על פני מים.
 

tairon

New member
הגיון...

בתוך השקט הוא מבקש לערוך סדר.. ובשתיקה שלי הוא צף ועולה כמו איזה אב רוחני מזהיר מזה ומשם.. תהיות ושאלות אינספור עם כולם הוא מנסה להתמודד כמו איזה מתחרה בתחרות יוקרתית.. הוא עובד שעות נוספות לפעמים גם בשינה לא יודע מנוחה...
 

יונית38

New member
איזה יופי איזו עוצמה - את כותבת

נפלא. כאילו את יודעת מה יש לכל דמות בראש, באיזה זמן, מתי, ואיך זה קורה? מה זה? למה מי ואיך. באמת חוצ, את כותבת מקסים.
 

תלתלית

New member
כמה יפה

לקרוא את מילותייך ... חוצי שלי את מזכירה לי לא לוותר ולהרים את הראש מעל המים אני אוהבת אותך
 

Mוניk

New member
את בכלל כולך הגיון עם נשמה ענקית

אוהבת אותך על מה שאת יעל
מוניק
 

טאKילה

New member
הגיון ..../images/Emo24.gifחוצנית וואוו אהבתי..

השקט פותח מגרות מגרות,מציצה והנה מגירה של שתיקה. היא נושאת עימה מחשבות בצלילים רכים הנה היגיון, ובמגירה ההיא שוכן לו צווח רגע של שיגעון, לוקחת לך נשימה מעט דממה ומבינה שאת מלאה מגירות של צחוק,דמע,כאב, שמחה, חוכמה,היגיון, השטטות, טימטום,ואפילו שיגעון, כולם כל המגרות בתוכינו,רק לשלוף ולצוף בעולם.. פעם אנחנו גדולים,פעם אנחנו קטנים,רק שהשאר היגיון.
 
למעלה