קודם כל
לא אמרתי שהתהליך יהיה מהיר. התהליך יהיה איטי למדי, ויקח כמה דורות, ומעבר לכך לעולם לא יהיה מושלם במאה אחוזים, אבל בהחלט כן בתשעים ומשהו. תראה, אני מודע לעובדה כי רוב הפורום הזה מכיר את העולם החרדי לא פחות טוב ממני (וחלקם גם יותר). ובכל זאת כמה עובדות. אגב, מבחינתי העובדות הבאות אומרות שאני מצטרף באופן רשמי פחות או יותר לפורום שאחריו אני עוקב לא מעט זמן. אני, חובש כיפה עדיין, כשלגבי לפחות הרלוונטיות של הסרתה הינה מועטת למדי. אני חילוני למדי, התהליך היה הדרגתי ואיטי למדי. וההורים שלי (שבין כך, אינם חרדים אמיתיים אלא סוג של חרדים אמריקאיים ליברליים/מזרוחניקים) הפנימו אותו באופן חלקי או מלא. החברים שלי מורכבים ממזרוחניקים, חילונים וחרדים במידה שווה. ואני ידוע בציבור בתור אחד חלש מאד מאד. במהלך חיי, עברתי במסגרות רבות. ישיבת מתנחלים (לא משנה איזו). ישיבה חרדית מודרנית (לא משנה איזו, אם כי אין הרבה אופציות) ישיבה חרדית פחות מודרנית (כאמור לא משנה) ושתי ישיבות הסדר (שאותם סוף סוף סיימתי), בשנה הבאה אהיה סטודנט רגיל, כשכאמור הרלוונטיות של הכיפה הקטנה - תהיה או לא תהיה הינה מועטת בכלל, והינה בעלת אופי סמנטי בעיקרה. זאת היתה הקדמה, בשביל להבהיר שאני עדיין מחובר יחסית לעולם החרדי. יש לי חברים רבים בעולם הזה, ואני עדיין מעורה בו באופן כזה או אחר, על אף לבושי וכיפתי המזרוחניקיים. אי לכך ובתהאם לזאת, אני יודע כמה דברים. אני יודע שסרטים על דיסקים הינם מצרך מבוקש מאד, אני יודע שבשבועות לפני "בין הזמנים" (סוף זמן) הישיבות מאד ריקות. אני יודע שיש המון ישיבה בוחרס שמסתובבים באילת ובסיני עם כיפה ובלעדיה. אני יודע שחלק גדול מהם לא אוכלים כשר. אני יודע שחלק מסוים מהם מזיין חופשי. אני יודע שחלק גדול מהם לא לומד מילה, ואני יודע שגם חלק גדול מאלו שלומדים מילה לא לומדים הרבה יותר מזה. מה שאני רואה, הוא עולם מתפרק. עולם שבו אנשים קלטו שהם לא יכולים להמשיך את המשחק הזה לעד. אני רואה עולם של אברכים שמתנדנדים על סטנדרים בלי סיבה אמיתית. אני רואה חברים שממורמרים מהנשים הדוסיות שלהם, וכאלה שמחפשים אותי בשביל בילויים "חילונים". אתם קוראים להם "אנוסים" אבל האמת היא אחרת, האמת היא שמדובר במיינסטרים שהולך ומתגבש לו בתוך החברה החרדית. מדובר כבר לא בשוליים, אלא ברוב. כמובן, הדרגות משתנות, יש את ה"פוייערס" ואת ה"פרוסטערס" ויש המון גוונים באמצע האפור. אבל מדובר בהמונים שמהווים את החוליה שבין חרדיות, לבין חרדיות פרוגרסיבית, או אם תרצו לחילוניות. אני מוכן להגיד משהו נוסף. דיברתי על חוסר הרלונטיות של הכיפה לגבי. אני חושב שהכיפה בכלל מתחילה לאבד המון מהרלוונטיות שלה, או מהאינדיקציה אותה היא מהווה במקרים רבים. כדוגמא אני יכול לציין את החרדיות המודרנית האמריקאית, שבה סקס וסמים הינם מוטיבים בולטים בדרך החיים, ועם זאת הכיפה נותרת (בינתיים). אני חושב שחרדיות כזו הינה חרדיות בעלת אפיל לא מועט לחרדים ישראלים היום, אני חושב שהחרדים של היום מזדהים איתה יותר ויותר, אני חושב שהיא תהיה דומיננטית תוך זמן לא רב. אני גם מקווה שכך.
