תהייה

[אזרחית בדימוס]

../images/Emo17.gifתהייה

אני לא יודעת למה בחרתי לפרוק את אשר ליבי דווקא על גבי פורום,על גבי מסך מחשב..אבל אולי כאן אקבל תשובה מטאפורית לשאלה-למה אנשים גורמים לעצמם ולסובבים אותם סבל ביודעין?" אנסה לתמצת..לפני כמעט שנתיים אבא שלי לקה בהתקף לב(כחולה אסתמה מלפני כן),זה היה כשהייתי עדיין בצבא,די בהתחלה.עשו לו צינתור,והחייאה,ובקיצור-יצא מזה. הרופאים טענו(וסביר להניח שגם צדקו)שההתקף בא בעקבות עישון במשך הרבה שנים,לחץ דם גבוה בעקבות עודף משקל,ותזונה לקויה. הוא הפסיק לעשן..בכול זאת-איך אפשר להמשיך להכניס את הרעל הזה לגוף בידיעה שכמעט היה מוות?! החל לקחת תרופות,טיפה לעשות ספורט,ולדעתי לחץ דם וכולסטרול גבוה כבר לא היו מנת-חלקו. אני קיבלתי את הידיעה על המקרה בצבא,מהודעה קולית שסבתא שלי הותירה לי בטלפון-'אבא בבי"ח,תתקשרי הביתה\לאחים". אז,קצת לפני ששמעתי שהוא בסדר ובבי"ח,חשבתי שזה הסוף. נכנסתי לשוק ולמחשבה שכבר לא יהיה לי אבא,נורא נלחצתי בגלל זה.. מאז,יש לי טראומה שכאשר לא עונים לי בטלפונים(הורים\אחים\בית),אני נלחצת ומסוגלת להגיע למצב של אי-תפקוד וכמובן בכי. כל דבר כזה מכניס אותי ללחץ.. בעקבות אותו מקרה אפשר לומר שכמה דברים טובים נכנסו לתודעה שלי: להעריך את החיים,לשמור על הבריאות הפיזית(כולל לא-לעשן)והנפשית,ולמצות כל תקופה טובה כאילו היתה האחרונה. אני חושבת שכבת אוהבת ותומכת,למדתי להעריך את אבא שלי יותר,לעזור לו,לא להעיק עליו ,ובעיקר,ביני לבין עצמי להבין ולהפנים לתוך הנפש שזה שהוא נשאר בחיים(ד"א,פרט שולי וקטן-הוא חלה בסרטן לפני 7 שנים,וגם מהמחלה הארורה הזו הוא יצא בשלום

) זו כבר מתנה ותודה גדולה,ורק צריך להפנים את הוראות הרופאים-ולחיות טוב. רק מה...הנה הגיע הפאנצ'-ליין: היום תפסתי אותו מעשן.אחרי שנתיים.אחרי התקף לב והחייאה שהצילה... הרחתי את הריח של הסיגריות,וכבר מלפני-כן לא ממש הרגשתי טוב,והמחנק מהסיגריות(ביחד עם ההלם הרב)פשוט גרם לי לטרוק מאחורי את הדלת של המרפסת לא לפני ששאלתי אם הוא עישן-"מה פתאום" היתה תשובתו..כן בטח..על מי אתה עובד? אחרי זה נכנסתי לחדר שלי להירגע..לא נתתי לעצמי לבכות למרות שנורא הרגשתי צורך בזה..הרגשתי מפורקת אולי בגלל העובדה שאני מנסה גם לגרום לאמא שלי להפסיק לעשן,ואבא שלי בשנתיים האלו אמר לי "תדברי איתה שתפסיק כבר לעשן ולגרום סבל". הרגשתי שכל מה שהוא חינך אותי וגרם לי לחשוב-שבריאות ולהעריך את החיים מעל הכל,זה פשוט נחת למתחת לקרשים. כואב לי על זה כ"כ.מן כשלון מצידו שגם אני מרגישה חלק ממנו..חלק לא מבוטל,כי חס וחלילה בעתיד,יכול לקרות מצב דומה של התקף לב,ואז אני ארגיש אשמה שלא עשיתי מספיק..שאולי במקרה הזה-אני לא חינכתי אותם להפסיק לעשן. אבל מה אני כבר??ילדה קטנה בת 21 כבר,לא ראתה מספיק...איך היא יכולה לגרום למישהו להבין שהחיים שווים כ"כ הרבה..הם יקרים מאוד..ואם לא להפסיק לעשן בשביל עצמו(כנ"ל לגבי אמא שלי)-אז לפחות בעבורנו-הילדים. אני לא חושבת שאני יכולה להתמודד עם זה.או יותר גרוע-איתו. כואב לי על זה שאני לא יכולה לגרום להם להפסיק לחשוב שסיגריות כל כך מזיקות ונוראיות,במיוחד במצב הרגיש שלו כאדם אסמתי עם סיכון גבוה למחלות לב. מה עושים? או שאלה אחרת- איך מחנכים הורים? תודה על האפשרות לכתוב את המגילה שלי כאן, והערה קטנה מראש לאלו המעשנים מבינכם שלא חושבים שסיגריות זה נורא- בעבורי זה כן..אני סובלת מזה וזה מזיק.לא רק לי...

 

[מלאכי עליון]

יקירה, אי אפשר לחנך הורים-

וביננו- הלוואי והיה אפשר, הייתי עושה סדר ומשנה דברים אצל ההורים שלי long time ago

אני חושבת שאת צריכה לשתף את אביך במה שאת מרגישה, בכך שאת מאוכזבת שהוא חזר לעשן ועוד שיקר לך, כשהוא יודע כמה חשוב לך שהוא יחיה באורח חיים בריא ושהוא יקר לליבך. בטוחה שגם אם הוא לא יפסיק לגמרי, לפחות ככה הוא ידע מה את מרגישה ויהיה לו את זה בראש כל פעם שהוא יצית עוד סיגריה ועוד סיגריה.

 

[אזרחית בדימוס]

הוא יודע מה דעתי,וגם אמא שלי

אני עישנתי עד הטירונות שלי,כמו שנאמר-השפעה חברתית. אבל הפסקתי עם זה כי הבנתי כמה זה מזיק,ומגעיל ומסריח ועוד הרבה תיאורים.וההורים יודעים את דעתי,הם לא מעשנים(לפחות בתקופה שאבא שלי עישן באופן סדיר)בבית אף-פעם,ואני יכולה להימנע מלהריח,אבל כמו שאמרתי בהודעה הקודמת-יותר חשובה לי בריאותו,מאשר הריח שאני אריח פעם אחת..זה לא יהרוג אותי. תודה על התשובה

 

[לקשמי]

את צודקת, זה נורא

אחד הדברים שאני לא מבינה הוא באמת, איך לא הוציאו מחוץ לחוק את הרעל הזה שנקרא סיגריות. כשמישהו מנסה להתאבד באופן מהיר (קפיצה מגג, כדורים או כל דבר אחר שגורם למוות מהיר יחסית) שולחים אליו משטרה אם אפשר וכו'. אבל התאבדות איטית, כלומר עישון היא לגיטימית. למה? כי המוות שבא בעקבותיה הוא יותר איטי מהתאבדות מהירה. וזאת לא רק התאבדות אלא באמת, כמו שאת אומרת, פגיעה באחרים. לגבי אבא שלך, אני לא יכולה לחשוב על דרך לגרום לו להבין שהוא מתאבד וגם פוגע בך ובאחרים. אולי רק לדרוש ממנו שלא יעשן בסביבה שלך, לא בבית ולא במקום שבו את נמצאת. זה לא אומר שהוא לא יפגע באנשים אחרים במקומות אחרים אבל כרגע זה מה שיש. החוק עדיין מאפשר פגיעה והתאבדות איטית.

 

[thankful]

או ... מזכיר לי מאד את אבא שלי

אפילו כתבתי לו את השיר הבא (מקווה שהוא לא קורא את זה כאן ...) : העישון מזיק לבריאות , אתה תמות מהר . זה לא כדאי , כדאי לא לעשן . לכן עשן פחות , וכך לדבר תתרגל . כיף לחיות בשלום , מאשר לעשן תמיד . אנא , אל תעשן . (הוא לא הקשיב לי ולשיר שלי (הקשיב = הפנים) , והמשיך לעשן ... כל הזמן .) אגב , לשיר הנ"ל יש גם מנגינה ... ליאור .

 

[אזרחית בדימוס]

התאבדות איטית

זה נכון,אבל אי אפשר לשלוט על מה שאחרים עושים,ואיך הם נוהגים בחיים שלהם. יותר מאשר פגיעה בי(אמא שלי לא מעשנת בבית,וגם כשאבא שלי עישן בעבר,לפני ההתקף לב,מעולם הוא לא עישן לידי),אני מרגישה שהוא פוגע בעצמו.הוא הרי בקבוצת סיכון גבוהה למחלות לב,ולמה לגרום עוד סבל ולקצר את תוחלת החיים? אני בנאדם צעיר,יכולה לבחור אם להיות בחברה של מעשנים(ולצערי אני צריכה לסבול עישון של אחרים כל פעם שאני יוצאת לבלות בפאב\מועדון),וחברים שלי שבוחרים לעשן-זכותם..אני לא אחנך אותם,ואני בטוחה שהם יודעים מה הנזקים. אם להגיד את האמת,חשובה לי בעיקר הבריאות שלו מאשר בריאות של מישהו אחר.. סליחה על האגואיסטיות,אבל אני יודעת מה מצבו וזה שהוא אסמתי ומעשן,עם היסטוריה של סרטן והתקף לב,אז פה נכנס המצב שהוא לא דואג לעצמו,ואני לא יכולה לחנך אותו ולמנוע ממנו..למרות שהוא מאוד מסכים איתי לגבי המחלות..וגם אמא שלי-רק שהם לא עושים כלום כדי להפסיק.וזה חבל לי כי בסוף אני אצטער על כך שלא עשיתי מספיק. אני לא יכולה להשפיע על דרך חשיבה של אנשים אחרים,אבל עליו אני מניחה שיש לי כושר השפעה מסוים,ולדעתי למי שיש לו ילדים והוא חולה לב-אז פשוט שיפסיק לעשן.יותר מאשר זה נזק פיזי עבורי,זה נזק פיזי שאני חושבת "מה יקרה אם פעם שניה יהיה התקף לב?"...זה מה שמדאיג אותי בעיקר. כשמישהו מודע לדבר גרוע כלשהו,והוא מסכים עם מה שנאמר על אותו אופן התנהגות-אז למה לא להפסיק עם זה? זו התחשבות בי ובאחים שלי שיהיו הורים בריאים,וגם הבריאות טובה יותר.

 

[200611]

עישון גורם הנאה רבה

אחרי האוכל זה עוזר בעיכול האוכל. אחרי סקס זה מעולה. עם קפה של בוקר זה הנאה צרופה. לגבי הלא מעשנים דיי נמאס מהגישה הפטרונית שלהם לכל הענין. סתם פלצנים מתחסדים. אם כבר יאסרו על נהיגה במכוניות שנוסעות על דלק וסולר כי הפיח שלהם הורג את כולנו באיטיות. אז לעשן זה 1 מהתענוגות שיש - כן ירבו המעשנים (תפילה). הרי בסוף כולנו נמות. מקסימום הלא מעשנים ימותו בריאים...

 

[EdisonGirl]

זו גישה ששמה את ההנאה במרכז

ובחשיבות נעלה יותר מהבריאות. ובכן, בינתיים מכוניות הן דבר "קצת" יותר חיוני ונחוץ מסיגריות, ועד שישדרגו את כל המכוניות לפעול באמצעות גז, אין הרבה ברירות מלבד הפחתת השימוש ברכבים, ויש מקום לכל אלה- גם להפחתת/הפסקת העישון וגם להפחתת/הימנעות מנסיעה ברכבים המונעים על דלק. זה לא סותר, ולכן טיעון מעין זה לא יכול להוות סיבה. בכל אופן, על אף שאני עצמי לא מעשנת ולא תומכת בעישון, אין לי שום בעיה להיות בסביבת מעשנים ואני משתדלת גם שלא להעיר על כך, אבל אם כבר התחלנו לדבר על זה..

 

[thankful]

מדוע לשדרג את כל המכוניות לפעול

באמצעות גז , אם אפשר - למשל - כמו בארה"ב (כך שמעתי מסטודנט שלמד איתי בזמנו) , שהמכוניות יפעלו (תפעלנה) על סוכר ? משהו שכלל לא יזהם את הסביבה , הרי גם גז מזהם בצורה כזו או אחרת - כך אני חושב ... ליאור .