ערבית מדוברת...
אתחיל ואומר, שבעיני כל תוכנית הלימוד של השפה ערבית במדינת ישראל היא דפוקה מהיסוד. מה שקורה שתלמיד לומד כמה שנים ערבית בבית ספר, ויוצא עם אוצר מילים יחסית לא רחב, שמאפשר לו רפרוף קל בעיתון ובמקרים טובים להבין כמה משפטים בחדשות. לא יותר. הוא לא יכול לכתוב חיבור רציני של עמוד 1 לפחות בערבית ( אפילו לא חצי עמוד ). הוא לא יכול לנהל שיחה עיניינית וקצרה. אז הוא יודע לנתח את הפועל לגוף זמן ושורש. ועם זה הוא נשאר. ובקשר לערבית מדוברת. אנחנו התחלנו ללמוד ערבית מדוברת כבר בתחילת כיתה יא. שעה בכל שבוע, שלא הספיקה לכלום. חוץ מלהגיד את המשפטים המפגרים שכל אחד יודע עוד מכיתה ד' : " אנא סאכן פי תל אביב פי שארע ..." הרגשתי שאין התקדמות ( למרות שיש לי מורה תותח שמתרגם המון שנים סרטים מצריים וכ' ), זה מאוד תיסכל אותי, אז החלטתי לעשות מעשה וללמוד בעצמי. קניתי את הערכה המעולה שאין משהו שדומה לה מכל ספרי הלימוד לערבית בארץ : " לדבר ערבית". ובאמת השקעתי מאמצים ועם הרבה רצון סיימתי את ארבעת הספרים. אחר כך התחלתי לנסות ולתרגם שירים, בהתחלה היה לי ממש קשה ואז זה נעשה יותר ויותר קל. אני משתדל לראות כל יום שישי את התוכניות בערבית בשעות הבוקר לפני הצהריים, לרשום מילים /משפטים ולתרגל דיבור. ויש גם המון ערוצים בכבלים כמו זה המצרי, הלבנוני, הסורי והכ'. אני חושב שמי שלמד ערבית ספרותית בלבד, לא יכול להגיד שהוא "יודע ערבית". כדי לדעת ערבית צריך לדעת ספרותית וגם את השפה המדוברת, שאסור לזלזל בחשיבות שלה כי מה לעשות, כשמה כן היא "השפה **המדוברת**". אם לי היית את האפשרות הייתי מחייב את בתי הספר להתחיל ללמד ערבית מדוברת כבר מכיתה י' עד יב'. וכמובן להפוך את הלימוד לאינטנסיבי הרבה יותר.
אז ככה, לאחרונה יצא לי להפגש עם חברים מבתי ספר שונים, ולשמוע מהם שבנוסף לערבית ספרותית הם לומדים גם ערבית מדוברת, מה שהיה לי מאוד מוזר... אז רציתי לשאול אתכםם מה אתם בעצם חושבים על ערבית מדוברת, האם אתם לומדים אותה (לבד, בבי"ס, באוניברסיטה)? מעדיפים אותה על פני הערבית הספרותית? ולמה? חושבים שצריך להכניס אותה לתכנית הלימודים באופן קבוע? ומה מיוחד בה בעצם? ואם בא לכם להוסיף, זה מבורך
. שבת שלום לכולם!
