[Star_Dust]

../images/Emo16.gif

 

[mirchell]

ליאת -

מחבקת אותך ואת ספיר ,בטוחה ששי עכשיו מסתכל עליכם מלמעלה ,שומר עליכן ואוהב אתכן כל-כך.

 

[das3]

../images/Emo16.gif ליבי אתכם ביום זה חמודה

 

[liat1953]

../images/Emo24.gifליאת יקרה

לא הייתי כאן ב-11.09.02 הייתי הרחק מכאן, אך את היית בליבי במשך הימים האחרונים ,את וספיר וידעתי היטב את תחושתך בימים קשים אלו. ליאת

 

[חצי-אורן]

../images/Emo16.gif חושב עלייך ../images/Emo16.gif

 

[אחת מהצד]

../images/Emo24.gif גם לך

 

[BooBee]

ליאת יקרה ../images/Emo23.gif

איתך ביום הזה. שולחת לך חיבוקים עוטפים. שלך, רויטל.

 

[danitra]

ליאת וספיר היקרות

איתכם ביום קשה זה. דנית

 

[inbale]

חושבת עליך כל הזמן ../images/Emo16.gif

 

[the silence girl1]

../images/Emo16.gif

משתתפת בצערך ויודעת שהוא שם למעלה. שומר עליכן! תהיי חזקה

יהי זכרו ברוך

 

[ברוריהה]

ליאת יקרה

היום לפני שנה עצר העולם מלכת. עצר לרגע קצר והמשיך הלאה. כל אחד המשיך לדרכו. אבל שי אינינו, והעולם שלך פשוט עצר ... ולא המשיך ... את שי הכרתי לפני הרבה שנים בצבא. איש גדול ! תרתי משמע. בחור מבריק עם טוב לב שופע. אח"כ נפרדו דרכינו, אבל שי הוא לא אדם ששוכחים. יום חמישי 20 בספטמבר בערב. טלפון מצלצל. "ברוריה, השם שי לוינהר אומר לך משהו ?" ואני : "בטח ! פגשת אותו ? מה קורה איתו ? " ואז התשובה: " יש כתבה בעיתון של החג ... הוא היה במגדלי התאומים..." ושתיקה. יצאתי לשיטוט לילי ... שעות הלכתי והלכתי והלכתי והמחשבות מתרוצצות והזכרונות עולים והכל בבלאגן אחד גדול בראש ...ומחשבה אחת מעל כולן "מה הסיכוי שהוא עוד חי ?" וכל כך רוצה לחשוב שכן ... אבל, מה הסיכוי ? 16 לאוקטובר "רואים עולם" ובטאג ליין למטה רצה הידיעה "נמצאה גופתו של הישראלי שי לוינהר ..." ואז זה מכה ... הוא מת ... עכשיו זה בטוח. והדקות עוברו ושעות וימים ... שבועות הופכים לחודים ... וכבר שנה שלמה עברה. ועד כמה שזה נשמע מוזר לא עובר יום בלי שאני חושבת על שי. סתכלת על ביתי שקטנה מספיר בחצי שנה וחושבת עליכן. אני לא מכירה אותך אבל חושבת עליך המון. שנה אחרי ... שולחת

ונשיקות לך ולספיר. חושבת עליכן.

 

[nypx]

../images/Emo16.gif

 

[yaffa123]

../images/Emo16.gif

 

[הרמוניה]

../images/Emo16.gif

 

[נוס נוס]

../images/Emo16.gif

 

[טל פרנקל]

אין לי מילים ובכל זאת

אני אשלח הודעה במילים, במקום בו למילים אין כלל משמעות. זמן רב לא ביקרתי כאן, והיום, כך נדמה, יום נכון לביקור. איתך בצער, איתך בכאב, איתך בהתכווצות הבטן, בעווית הפנים, בבכי, בצעקה, ואני מקווה, גם בתקווה. טל

 

[לללששש]

../images/Emo16.gif

 

[אחת מהצד]

יקרה

מחבקת. בשקט. ו..מתי שתרצי שלך אני

 

[אני במבי]

../images/Emo16.gif

כל היום חושבת עליך מחבקת אני

 

[הורים גאים וכואבים]

חיבוקים וניחומים

מחבקים אותך ואת ספיר ביום זה שהוא קשה במיוחד