10 שנים היום

[יול6]

../images/Emo16.gif 10 שנים היום ../images/Emo7.gif

מיקי שלי התאבד לפני 10 שנים היום. אהבנו והכרנו בסה"כ שנתיים וחצי, ואני מתאבלת עליו כבר 10 שנים. לא נראה שינוי באופק. מוזר לי שהיום יום האהבה, ואהבת חיי כבר איננה 10 שנים.

 

[להתחיל להמשיך]

../images/Emo24.gif

אין לי כל כך מה להגיד.. אני לא יודעת איך אפשר לסחוב את העצב הגעגועים האלה 10 שנים שאני בקושי סוחבת שבוע עם ההתאבדות של דוד שלי

תהיי חזקה.

 

[skooby]

הזמן

הזמן של הלב והזמו בשעון הוא בכלל לא אותון זמן, הוא לא מתקדם באותו קצב. החיים שלנו משתנים במהירות, אנחנו לומדים, מכירים אנשים חדשים, מתחילים עבודה חדשה אבל לפעמים נדמה שהלב נשאר כפי שהיה. ואולי מה שיעזוור ללב זה לווא דווקא הזמן, אלה הסבלנות, ההדברות וההבנה שמכאב אפשר להפרד במידה רבה אבל אהבה גדולה אי אפשר למחוק.

מריאלה

 

[iditush forever]

ולפעמים נדמה לנו שהזמן קופא מלכת

שכל התיאוריות האלו שהזמן הוא הרופא הכי טוב, ושהזמן כן עושה את שלו.. אינן כ"כ נכונות, ולא באמת נתפסות במציאות היום יומית שלנו. אני למדתי שהדבר היחידי שהזמן כן עושה הוא לא לבטל את הכאב אלא מכהה אותו ומשנה פרופורציות. אנחנו לעולם לא נפסיק להתגעגע לאלו שהלכו מאיתנו בטרם עת, אבל יחד עם זאת נזכור אותם לטוב ולרע. הכאב מלווה לאורך השנים אבל אין לי ספק בכך שאנו גם לומדים לחיות יחד עימו, בכפיפה אחת, בלית ברירה. יקירתי אני מבינה אותך, וכואבת אותך עד עמקי נשמתי. אני מתאבלת על אהבת חיי כבר שמונה שנים ולפעמים נראה לי שאין לזה סוף, וחוט הגעגוע נמתח יותר ויותר. זכינו לאהוב אותם לתקופת זמן מוגבלת את זה אף אחד לא יוכל לקחת מאיתנו... שלך באהבה עידית

 

[unlovebale]

לא רוצה לפתוח פצעים

אך מדוע הוא התאבד?