לזכרם...

סבבב

New member
../images/Emo16.gifלזכרם...

אנחנו כאן בשבילם... אנחנו כאן, כי הם שם... הם עפר ואפר, סבונים ומספרים... ואנחנו, אנחנו הקמנו מדינה ואנו עצמאיים... הם נרצחו ונטבחו על עצם היותם יהודים, ואנחנו נלחמים על קיומנו מאותה סיבה בדיוק... הם זה אנחנו, ואנחנו זה הם... ובכל פעם שאני שר את ההמנון הלאומי, מניף את דגל המדינה
ומסתכל על מגן-הדוד
ונזכר בתלאי הצהוב - אני מתמלא בגאווה ועיניי מתמלאות בדמעות, ואומר לעצמי: "אנחנו הנקמה שלהם!!! אנחנו כאן בשבילם!!! לעולם לא נשכח ולעולם לא נסלח!!! לעולם לא עוד!!!" דבריי אלה שנכתבו מתוך הלב, מוקדשים לזכרם של כל משפחות סביי וסבתותיי ונכחדו כמעט במלואם בשואה הנוראה, ולזכרם של כל ששת המליונים שנרצחו ע"י הצורר הנאצי... יהי זכרם ברוך.
 

סבבב

New member
../images/Emo16.gifנר וירטואלי לזכרם...

כל מי שרוצה, יכול להדליק פה נר וירטואלי לזכר משפחתו או סתם לזכר ששת המליונים שעל גבורתם קיבלנו את תקומתנו אנו... יהי זכרם ברוך...
 

likud1

New member
../images/Emo16.gif אנחנו העדות שלהם

הדור ההוא הולך ונעלם, הדור ההוא כבר לא יוכל לספר, כבר לא יוכל לדבר. הם רוצים לשכוח, הם רוצים להכחיש, הם לא רוצים שנזכור. אנחנו לא נשכח, את סיפורם אנו נספר ועדותם אנו נעיד. אנחנו השרידים של אותם ניצולים, שעברו את אותן הזוועות שההגיון לא מבין ולא מקבל. השרידים של אותם אלו שהמשיכו לחיות והקימו מחדש משפחות. אנחנו כאן גם בשביל אלו שלא שרדו, אלו ששם נרצחו. בדם קר, ברוע לא אנושי, בשנאה נוראית, הם פשוט רצחו ורצו אותנו להעלים. לכן יש לנו מדינה, לכן יש לנו גאווה, אנחנו יהודים וכאן לעולם נשארים. תהה נשמתם צרורה בצרור החיים.
 

מנסון1

New member
../images/Emo16.gif מצטרף לדבריך המרגשים

ורוצה להעלות על נס גם את גבורת האבות והאמהות שמסרו נפשם על הצלת ילדיהם, ומסרו אותם להצלה בידיעה שלא ייראום יותר, או שלא עזבום והלכו איתם לתאי הגזים, את אותם הצעירים שלא היו מוכנים ליטוש את הוריהם המבוגרים ולברוח, את המלחמה על קיום צלם אנוש בתנאים מחרידים, את ההורים שעודדו את ילדיהם לקפוץ מהרכבות, את הילדים שנאלצו להתבגר ולאלתר דרכי הצלה לעצמם ולמשפחתם, שסיכנו עצמם והבריחו מזון לתוך הגטו, את המשפחות שנפלו ירויים לתוך הבורות כשהם מחובקים, או שנפחות נשמתם בתאי הגזים מחובקים יחד, את כל הדברים הנוראים האלו הקורעים את הנשמה לגזרים ולא נותנים מנוח.
 

dkey

New member
לקחי השואה לא הופקו והופנמו ע"י המין האנושי

כולל היהודים עצמם. השואה היתה אולי הדוגמא האכזרית ביותר בהסטורית המין האנושי לחוסר סובלנות לזולת השונה אלא שחוסר הסובלנות, האפליה והבידול נמשכים עד עצם היום הזה. שואות קטנות וגדולות קורות כל העת. הפתרון של גטו יהודי בארץ ישראל הוא אולי סוג של פתרון אך אינו פתרון ברמת המין האנושי כי אינו פותר את בעיית התפתחות השנאה לזולת השונה. יש לזכור לתמיד את השואה וללמדה מדור לדור למען עתיד טוב יותר.
 
הנושאים בשואה שנגעו ביותר לליבי.../images/Emo165.gif

כל נושא השואה נוגע בנימי נפשי, וצרוב בתודעתי הפרטית כמות שצרוב בתודעת בני עמנו, ויש בו נקודות רגשיות חזקות ביותר, וגם נקודות שכליות חדות ( וכמובן הנקודות הרגשיות הן היותר דומננטיות). בעקבות המסע לפולין, וקריאת ספרות בנושא השואה , גם תולדות חיים של נצולים, וגם ספרות מחקרית, הנושאים בשואה שנגעו ביותר לליבי ולנשמתי הם: גטו לודז בפולין בגטו לודז בפולין עיקר המאבק היה המאבק לחיים ולהשרדות היום יומית, ( עד ליום שבו חוסל על ידי הגרמנים ושארית יושביו נשלחה למחנות ההשמדה) וזה נושא שמאוד נגע לליבי,. כמו כן בגטו היתה תנועת הנוער בני עקיבא - שנכתב ספר על נושא זה " תנועת בני עקיבא בגטו לודז". נושא נוסף שנגע לליבי הינו הילדים בשואה מליון וחצי ילדים נספו=והושמדו בשואה, זהוא נושא קשה ורחב הקף. וביד ושם בירושלים ישנו מקום הנצחה בשם "יד-לילד היהודי" ומממולץ מאוד לבקר שם , ולחוש תחושות חזקות לאחר הביקור אלו הנואים בשואה שנגעו ביותר לליבי. אסף.
 

SmartToyBoy

New member
../images/Emo16.gif יהי זכרם ברוך ../images/Emo16.gif

לצערי לא היה לי זמן לכתוב כל כך השנה... ואולם - ערכתי את הטקס הקטן שהיה לנו בענף, ודבר אחד חשוב לי לומר: זה יום השואה שלי הראשון כחייל צבא ההגנה לישראל, ואני גאה: אני גאה לחיות במדינה שאבות אבותיי חלמו רק לנשק את עפרה. אני גאה להיות בצבא העם היהודי. אני גאה בכך שדם יהודי לעולם לא יהיה עוד הפקר!!! "אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו..." אמרנו בהגדה של פסח, משפט שיכולנו לחשוב שיהיה "אגדה" אחרי יותר מ-60 שנה..... אבל הנה, נוכחנו לדעת שלא סתם אמרו כך, וגם בדורנו, עומדים עלינו לכלותינו. שהקב"ה יצילנו מידם! ושיחזק אותנו לעמוד תמיד מול כל שונאינו בגבורה ובפחד. תהי נשמתם של קורבנות השואה באשר הם - צרורה בצרור החיים.
 
נושא השואה

עפר ואפר אנוכי לרגליהם של אלו, שחוו את השואה על בשרם. משום כך אני רוצה לכתוב אבל לא יכול. המלים נעתקות מלשוני. המעט, שאני יכול לספר, הוא, שאני דור שני לניצול שואה. אבי ע"ה עבר את המחראות הנוראים בילדותו אולם שתק כל חייו. רק בערוב ימיו, כאשר היה במצב סיעודי, הסכים לגלות ולו מעט מזעיר מכל שעבר עליו. מצמרר היה לשמוע מפיו את המעט אולם בשום אופן לא יכולתי לקלוט את גודל האסון ואין איש, שיוכל לעשות זאת. בשבוע הבא, ערב יום העצמאות, תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מספר תושבי ישראל ובהם כ- 6 מיליון יהודים. עכשיו אפשר רק לןהשוות את גודל האסון לחורבן כל מדינת ישראל. מיש/הו מסוגל לקלוט את זה?! ב"ה יש לנו היום מדינה וצבא וגם אם הדברים אינם מתנהלים בדיוק כפי שצריך להיות, עדיין רחוקים אנו מהמושגים של הימים ההם. אחת השאלות, שהועלו בנושא זה, הייתה: למה??? לאיש אין תשובה לכך אבל ישנם כאלה (מכל הסוגים והמינים), שנהנים להכות על החזה של הזולת דווקא. חלק (קטן ביותר) מהציבור הדתי טוען, שזה בגלל החילוניים (כך הם קיבלו בדוא"ל מפי הגבורה...), וחלק אחר מהצד השני טוען, שהשנאה.לכל השונה עלול להוביל לשואה נוספת, חלילה. אז חלילה לכולנו להיות הדוברים של הקב"ה. אילו היינו מבינים את מעשיו, כבר מזמן היינו נגאלים. אולי הגיע הזמן לבדוק, מי שונא את מי. קל מאוד לדבר על האחר. וכבר היו רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך ועולין לירושלים. הגיעו להר הצפים וקרעו בגדיהם. הגיעו להר הבית וראו שועל יוצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הם בוכים ורבי עקיבא מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו: מקום שכתוב "והזר הקרב יומת" ועכשיו שועלים הילכו בו, לא נבכה?! אמר להם: לכך אני מצחק, מפני הכתוב "ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו". וכי מה עניין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני היה! אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתוב: "לכען בגללכם ציון שדה תיחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער" ובזכריה כתוב: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים איש על משענתו מרוב ימים". עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה,.הייתי מתיירא, שלא תתקיים נבואתו של זכריה. עכשיו, שנתקיימה נבואתו של אוריה, בידוע הוא, שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו: עקיבא, ניחמתנו! עקיבא, ניחמתנו! (מעובד ע"פ הגמרא בסוף מסכת "מכות"). מדוע הבאתי קטע זה? רבי עקיבא ראה למרחוק. למרות גורלו האכזר הוא היה אופטימי ובכאופטימיות זאת הוביל אותנו גם, כאשר סרקו את בשרו במסרקות של ברזל. השבר אז היה גדול ביותר. חורבן הבית, שהיה קשה הרבה יותר מהשואה (אנחנו לא נדע לעולם, כי זה התרחש לפני כ- 2,000 שנה). מקום קודש הקודשים, שאליו היה נכנס רק הכהן הגדול ביום הכיפורים הפך ל"ב(ה)מות יער". האבדות בנפש לא נמדדו במיליונים, כי המלחמה הייתה רק בארץ ישראל. עם זאת החורבן של אז בהחלט היה שווה בערכו לכל מדינת ישראל דהיום ובתוספת השברא על חורבן הבית מכאן ההשוואה למראות השואה האיומים. אז מה עוד נותר לנו לעשות? מסופר על הרב קוק זצ"ל, שנשאל, מדוע הוא מקרה אליו באופן מיוחד את פשוטי העם? ענה להם הרב: כידוע, שבית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם. אני מעדיף "להיכשל" באהבת חינם, שעל ידי כך לא ייחרב הבית השלישי. אנו נמצאים עתה בימי ספירת העומר, שבהם אנו מתאבלים על תלמידי רבי עקיבא, שמתו על שום שלא נהגו כבוד זה בזה. גם כאן התשובה היא: "ואהבת לרעך כמוך" (מתוך פרשת השבוע הבאה). ע"י אהבת חינם נזכה לבניין הבית השלישי וכל ימי הזיכרון והאבל יהפכו ייהפכו לימי ששון ושמחה.
 
"למען תספרו לדור אחרון כי זה א-לוקים...

א-לוקינו לעולם ועד, הוא ינהגנו על מות" אני חוזר הערב מטקס הנועל את ארועי יום השואה השנתי ואני שם לב שמאז הסתלקות השרידים האחרונים מבני משפחתי לגנזי מרומים, אותם אלה ששרדו את התופת, באמת יוצא לי רק ביום השואה להזכר בהם ובסיפורים ששמעתי בימי ילדותי. אולי גם ביום השנה לפטירתם..... ישבתי שם כדור שלישי, הי'ה קריר בלוחמי הגטאות הערב. הי'ה לי גם קריר בלב. ואולי אפילו בכלל לא הקשבתי לטקס עצמו....... נסגרתי בתוכי ונזכרתי בכל הסיפורים שגדלתי עליהם בבית סבא וסבתא. על הוריהם, אחיהם, אחיותיהם שנרצחו או פשוט סתם כך מתו בקור וברעב ועל דוד שהי'ה אמור להיות לי, אך נירצח בדרך. על אח אחד של סבא שלחם נגד הנאצים ימ"ש ונעלם מאז ועד היום.. ועל אותן 'פיסות פרווה' קטנות מהשטריימל של הסבא רבא שסבתא הצליחה לשמור על גופה במהלך הבריחה ממקום למקום במלחמה... חזרתי הביתה. רק לחשוב שבעוד שבוע יצויין יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. ורק לחשוב שהשנה זה כ"כ "פצע פתוח". אין כמעט בית בארץ הזו שלא שמע/יודע/מכיר אדם שניפצע או נירצח בפיגוע כזה או אחר. השנה זה יהי'ה קשה. אחרי מלחמת לבנון השני'ה כשהשכול עוד כ"כ טרי והפצע טרם הספיק להגליד. הכרתי אחד שנפל. זה עצוב מאד. איום ונורא. נקווה לימים טובים לעם ישראל ובבנין ציון ננוחם י'הי זכרון הנירצחים והנופלים - ברוך
הפליט משוק הדגים
 

סבבב

New member
אני חתמתי, מה אתכם?

זה המינימום שביכולתנו לעשות למענם, כי הם הקימו אתץ המדינה למעננו...
 
../images/Emo16.gif../images/Emo104.gif../images/Emo34.gif

לזכרם של היהודים, הצוענים, הנכים, ההומואים, הקומוניסטים - וכל התמימים והחפים שנרצחו ע"י הנאצים.
 
לא מסכים

תל אביבי יקר מאוד! אין לי ספק, שכוונתך טהורה וכשרה, ואינני חושד בך במאומה. עם זאת הרשה הנא לי להביע הסתייגות ממילותיך. רצח עם הוא פשע בינלאומי, וחבל, שלא נתלו בארץ גם את דנמניוק ימ"ש ביחד עם כל הפושעים הנאצים (למאעט אייכמן ימ"ש). אין הבדל בין השקפותיהם, דעותיהם, ונטיותיהם של היהודים השונים (ואף לא של העמים האחרים). לפיכך אינני חושב, שצריך לשאת את הגאווה כ"דגל". יש מקום לזכויות להומוסקסואליים (מבלי להיכנס לפירוט יתר כאן) אבל לדעתי גם יש מקום להציג אותם כשווים בין שווים. וכן גם את הנכים ואת כל השאר. אליבא דידי הנכים הם לא מסכנים ואני אישית משתדל להתייחס אל אלה כשווים בין שווים (אחד מהם - ידיד טוב - עומד להסיע אותי ברכבו אל מחוץ לעיר). אז מכאן והלאה גם אתה יכול לראות עצמך שווה לי מבחינת ערך (בלי חשבונות בבקשה) על אף שאנו חלוקים בנושאים רבים, והלוואי שנדע להתאחד באמת ולכבד זה את זה בכל.
 
לא ביקשתי להתווכח, חלילה.

כולנו מזדהים עם זכר הקדושים שנספו. בסך הכל ביקשתי להביע את דעתי, שלא נכון לציין כיתות באופן מיוחד בהקשר זה. הנא6צים ימ"ש לא הבחינו בין מי שהיה הומו לבין סטרייט, בין דתי לבין חילוני, בין חרדי לבין דתי-לאומי, בין נשים לבין ילדים ועוד. כל אחד' מהחיילים, שהשתתףפ במאורעות אלו, הוא חיית אדם. לכן אני סבור, שכל הנספעם הם קדושים. זו ההגדר4ה היחידה, ש/הולמת אותם (ובאותה מידה גם כל הנספים בפעולות טרור). זה, שאני הומו או סטרייט איננו משנה את העובדה, שבראש וראשונה אני בן אדם; יציר אנושי, ואם מחלילה אינני בן אדם, אין זה משנה, אם אני הומו או סטרייט. כזכור לך שם הפורום שונה לפני מספר חודשים ע"פ בקשת הגולשים ולאחר סקר מקדים. השם "דתיים גאים" עורר התנגדות בעיקר, משום שרבים (ואף אני בתוכם) אינם רואים בהומוסקסואליות גאווה. אז מה אם אני הומו? האם זה עושה אותי חשוב יותר? יש על מה לדבר, להתווכח לאו דווקא בנושא ציון האבל, שהוא כללי ואחיד ובאותה מידה אני גם מתנגד לסירובם של קבוצות מסוימות לעמוד דום בשעת הצפירה במקומות ציבוריים (אצלך בבית אתה יכול לעשות, מה שאתה רוצה). עד כמה שידוע לי בחלק מרשתות הרדיו הפיראטיות מקדישים את הדקתיים הללו לקריאת פרקי תהילים ואינני רואה שום מניעה, שגם אלה, המתנגדים לצפירה מטעמים של מנהגי הגוים, יעצרו בפינה כלשהי ויקראו פרק תהילים לעילוי נשמות הנספים כולם. לןמותר לציין, שעל-פי זה גם את יום הזיכרון לחללי צה"ל יש לציין באופן אחיד על אף שבין הנופלים ישנם גם דרוזים, בדווים וצ'רקסים, דתיים וחילוניים, הומוסקסואלים וסטרייטים וכיו"ב. אין שום הבדל בין כל אלו לבד מהעובדה, שכעולם מצאו את מותם במלחמות או בפעולות מבצעיות או בפעולות טרור. לסיכום: תנוח דעתךם, שאין לי התנגדות לקהילות הומוסקסואליות ובתוך הקהילה לציין גם ההומואים עצמם אבל כחלק בלתי נפרד מכל הנופלים. רק הלוואי, שבאמת לא יהיה עוד על מה לדון בעתיד בעניינים אלו, משום שלא יהיו עוד מלחמות ולא יהיה עוד שכול.
 
לזכר 6,000,000,000 היהודים שנרצחו בשואה

יהי זכרם ברוך ... אני לא יודע מה איתכם , אני מכיר את אלי ויזל ניצול השואה ? חתן פרס נובל לשלום ? אף פעם לא נפגשתי איתו... אבל אני יודע שהוא קרוב רחוק של אבא שלי ... ורק היום שמעתי שאלי ויזל נפטר לפני כמה חודשיים . יהי זכרו ברוך . אני מלא גאווה להערכה לבן אדם הזה למרות שאני לא יודע מה היו מעשיו אבל אני מלא גאווה בזה שאני קרוב רחוק רחוק רחוק מאוד של הבן אדם הזה . ומאחל לנו ולכל עם ישראל לא לפחד כלל ולהיות מאוחדים ותמיד ולהשאר שמחים ומאושרים . כיום אי אפשר לגרום לאנשים ששונאים אותנו פתאום לגרום להם לחשוב אחרת , גם כתוב בתורה "עשו הורג ליעקוב" ומתוך זה מבינים שלא משנה מה עם ישראל ירצה לעשות שלום תמיד האוייבים שלנו יחפשו סיבה נוספת לפגוע בנו . ונגמור בזאת שאני מאחל לכולנו ביטחון ורצון להיות חזקים מול החלשים ולא שאנחנו נהיה החלשים מול החזקים .
 
למעלה