../images/Emo16.gifתנצב"ה.
אני רושמת פה שיר שאחותי, הילה מכני ז"ל, כתבה לידיד שלה יותם שנהרג בפיגוע בלבנון.. היום ששמעתי היום שנהרגת אני לא מאמינה ואיתַי ממלמל ובוכה "הוא הבטיח שביום שלישי יתקשר, אני מחכה" והיום נהרגת מכל הימים עוד מוות, עוד כמה דמים? נהרגת בשביל חלקת אדמה ואמך המומה..המומה... ואיתַי עוד בוכה ממלמל "זה לא יכול להיות יום אחד אתה איתי ויום אחרי בבית-קברות" ושוב אנו מהצד עומדים בחוסר אונים משווע בוכים בלי הפסקה עליך ועל העולם שהפסיק להזדעזע ואביך אוזר קצת חוזק- "נתגבר" הוא בוכה ואימך ממשיכה לעמוד, בטוחה שתחזור, הלוואי שהיית רואה. סתם ככה כי הסיפור מוכר, אז שתדעו.. אחרי שיותם נהרג, חברו איתי התאבד [בין חודשיים לשלושה חודשים אחרי, אני לא סגורה על הזמנים..] ואחותי נהרגה אחרי צבא בכלל, בתאונת דרכים. מקווה שאהבתן.
