זה נגמר

[goolo123]

../images/Emo7.gif

 

[CrazyGirl22]

../images/Emo7.gif ../images/Emo7.gif עדיין אבלים ולא מצליחים להתאושש. איך?

איך מצליחים לעכל את האובדן הזה? איך מפסיקים לבכות כשנזכרים במבט הזה, בהתגרות שלה, בנחירות שלה, בנשיקות לה? כדור פרווה שלי, אני כל כך מתגעגעת אליך, כל כך חסרה לי. למה נפרדתי ממך? למה? למה? למה? למה לא יכלנו לנצח את זה?! לא מצליחה לעצור את הדמעות... לא מצליחה להפסיק לחשוב עליך. מנסה להעסיק את עצמי, אבל את חוזרת להופיע מולי.

 

[טון טון1]

../images/Emo7.gifזה קשה מאד להתגבר על האובדן

להתרגל לחיים בלעדיה. לא לשמוע את הצעדים שלהם בבית, או את כל הדברים הקטנים שהיינו רגילים אליהם. פתאום הבית נראה שקט ומרגישים שמשהו חיוני חסר בו. קחו את הזמן והתאבלו עליה כמה שצריך. עוד יגיעו הימים שתוכלו להזכר גם בדברים המצחיקים שהיא עשתה וברגעים השמחים שהיו לכם יחד ולחייך. ותזכרו דבר חשוב אחד, כשהייתם עצובים היא תמיד הרגישה, אני בטוחה, ואני יודעת שהיא לא תרצה שתהיו עצובים להרבה זמן. היא רואה אותכם מלמעלה ורוצה שיהיה לכם טוב כי היא אוהבת אותכם. אז תאחזו בזכרונות הטובים ותחשבו איזה חיים טובים היו לה וכמה היא היתה מאושרת איתכם. תהיו חזקים

 

[ניל´´י]

תהיי חזקה....

וכשאת עצובה תנסי להזכר בימים היפים שלכם יחד... מבינה את כאבך וצערך... סבתא ניל"י....

 

[רֵעוּת]

../images/Emo16.gif../images/Emo201.gif

 

[קולי הגבול]

../images/Emo7.gif יהי זכרה ברוך!

 

[קולי הגבול]

../images/Emo7.gif יהי זכרה ברוך!

 

[CrazyGirl22]

החלטנו לתרום חלק מהדברים של צ'אפה

לאחת מהעמותות. היינו רוצים שכלבים אחרים יהנו מהם, חבל שהם סתם ישכבו. אז ככה, שק אוכל כמעט מלא של 9 ק"ג של פרופלן הבטחתי כבר ל-SOS. אבל יש גם את השמיכות והמגבות שהיא אהבה לישון עליהם וכואב לי הלב להסתכל עליהן. הן עברן כביסה עם רתיחה ונקיות ובהחלט ראויות לשימוש. יש גם את השמפו היקר שקנינו לה, לא מזמן כל כך

, כי היה לה עור רגיש מאוד ופרווה יחסית ארוכה שטיפחנו כמה שיכלנו לגילה. בטוח שימצא לזה שימוש. טוב את המסרק שלה, ו-2 החליפות שלה אין לי בנתיים לב להביא לכלב אחר. כנ"ל גם המחסום הקטן ששימש אותנו לתחבורה ציבורית, אני אשאיר לי ואת הרצועה כמובן. לדעתכם יסכמו לקבל את תרומתי: שמיכות ומגבות ובגדים חמים, שמפו ומשחה לשיניים למניעת הצטברות אבן? או שיגידו שזה לא תרומה ושעדיף שאשאיר אצלי?

 

[רעות של הכלבים]

כולי צמרמורות

החזרת אותי עכשיו כמעט 9 חודשים אחורה, ליום בו שוקו, הטרייר שלי הלך למקום בו צ'אפה נמצאת עכשיו. וכל מה שנותר לי, זה לשלוח לך מכאן חיבוק חזק ועוטף, ואהבה רבה. לצ'אפה טוב יותר עכשיו, הוקל לה, והיא מחכה כמו שרק היא יכולה, ליום בו תגיעו אתם, בינתיים יש לה הרבה כלבים שישחקו איתה, ירדמו איתה בלילה, יחזקו אותה ויתמכו כשתתגעגע.. יקירה, הדמעות הן טובות, ועשיתם את ההחלטה הנכונה.