- אבל...

[yupy9]

מסכימה עם דברים שנכתבו לך כאן

לגבי ההשוואה הלא נכונה שלך (כאשר אתה משווה את המקרה לתאונות דרכים וכו') אבל אני דוקא חשבתי על הטרגדיה בפאן היותר אנושי שלה. יש כאן מיקרה של אדם אנונימי שהפך בין לילה למטאור תיקשורתי. אדם נערץ שהגיע בחייו למילוי פיסגת שאיפותיו-חלומותיו שלו עצמו ושל עוד רבים וטובים... ויחד איתו סחף וריגש מדינה שלמה, משפחה, אישה, 4 ילדים. וממרומי האולימפוס- הוא התרסק למעמקי השאול. מין נחיתה מטורפת מהנקודה הרמה ביותר, לשפל המזעזע ביותר, למוות כה טראגי כמעט ונראה טיפשי ומיותר... עומדים אישה וארבעת ילדיה על כדור הארץ ו-16 דק' תמימות מפרידות בינהם לבינו... וממתינים בשקיקה ממש לאדם הכי אהוב אליהם שיחזור לכדור הארץ, אל האדמה. והבזק אחד לא צפוי בשמיים- מבשר להם שזה כבר לא יקרה... לדעתי זה ממש קורע לב. זה שוק בלתי יאמן. וזה אכן מקרה יוצא דופן שראוי לזכרון ולציון יוצא דופן.

 

[freedom rider]

את זוכרת את הכלה?

את זוכרת את הכלה שהמתינה לאהובה שהיה בדרך לחופה? המתינה בשקיקה לאדם הכי אהוב עליה שיגיע וישא אותה לאשה, ואז התבשרה כי נהרג בתאונת דרכים בדרך לחתונה? זה היה לפני כמה שנים טובות, פה בישראל. אותה נערה ירדה ממרומי האולימפוס למעמקי השאול. מין נחיתה מטורפת מהנקודה הרמה ביותר, לשפל המזעזע ביותר, למוות כה טראגי כמעט ונראה טיפשי ומיותר...

 

[yupy9]

שוב, לא שאני מזלזלת...

אבל היא (אותה כלה) לא ייצגה אותנו כעם בזמנים קשים שכאלה למדינת ישראל, בשיא השפל שלא ניתן היה לדמיין שמדינתו הקטנה תגיע אליו (בכל פן שהוא), פתאום ישראל, נקודה על המפה נכנסת להסטוריה העולמית. ישראל היתה אמורה מכאן ואילך להיות שותפה לפרויקטים בינ"ל מהמדרגה הראשונה עם המעצמות הגדולות בעולם- ארה"ב, רוסיה, אז עם כל הכבוד... יכול להיות שמוות של ילדה קטנה מגידול במוח הוא לא פחות עצוב, כמו גם תינוק שאחרי 9 חודשים נולד מת. אבל זאת שיגרת החיים בעולם הזה. עצוב- אך זה מה יש. ולא, אני עדיין חושבת שהמיקרה של אילן רמון הוא מיקרה יוצא דופן. יש כאן יותר ממוות בנסיבות שכיחות. לא השתכנעתי...

 

[Spidey with tiny]

אני חולק נמרצות על דעתך

נכון שבעולם כל הזמן מתים אנשים אבל ישנה סיבה אחת פשוטה למה לא מורידים את הדגל לחצי התורן בשבילם. מכיוון וכל יום מתים אנשים אז כל יום יצטרכו להוריד את התורן ואז אנשים כמוך יגידו שאלה שמורידים כל יום את התורן מורידים את המורל הלאומי והבינלאומי של האנשים בעולם. לכן משתדלים האנשים שאחראים על התורן להוריד אותו רק במקרים של אסונות גדולים, בהם נכנסים בעיקר אסונות אנושיים כמו מוות מלחמה טבח וכד'. אתה לא תראה אנשים מתאבלים על צמח שמת למרות שהצמחים חשובים לעולם הזה הרבה יותר מאיתנו. אנחנו(המין האנושי) בחרנו לא להיות עצובים כל הזמן אך לא בחרנו לשכוח.

 

[SlamminDino]

פרידום ריידר...

לחיות בחופש לא אומר שלא צריך לכבד את האדם שייצג אותנו באור כה יפה לעיניי העולם. סוף סוף הייתה לנו סיבה להיות גאים באדם שמביא עמו חלק מהטוב הרב שיש למדינת ישראל להציע. כן, אני ראיתי עוד אנשים שכתבו חלאס ושצריך להמשיך הלאה והריי מי אמר שאין אנו עושים כך? אנו לא נעצרים מלכת אבל חיינו לא יהיו שווים מאומה אם לא ניתן כבוד לאנשים שיצאו בשליחות למענינו. The Least we can do is Respect those who Died Yesterday.

 

[SlamminDino]

ועוד משהו--

לא הבנתי אם אתה ( פרידום) מציע הורדת הדגל לחצי התורן בכל יום או שפשוט לא אכפת לך משום דבר... אי הורדת הדגל לחצי התורן כשיש תאונת דרכים לא אומרת שהאנשים שנלקחו מאיתנו אינם ראויים לכך!! פשוט אי אפשר להיות 365 ימים בשנה באבל כי אסונות קורים כל הזמן. מה שקרה אתמול בהחלט היה אסון לאומי גם לנו וגם לאמריקנים שכן הם שליחיי המדינות ובשבילנו, נציג ראשון לחלל ופריצת דרך משמעותית מאוד שעושה אותנו לעם מלוכד. דווקא במותו הוא הצליח ללכד אותנו עוד יותר וזה הדבר הכי חשוב, אחדות ! כי בסופו של דבר אנחנו כולנו תחת גורל משותף וכשהמעבורת הזאת נעלמה כולם הרגישו זאת ביחד!!

 

[freedom rider]

לא וגם לא

אני לא מציע להוריד את הדגל לחצי התורן כל יום, וגם לא שלא איכפת לי משום דבר. מה שקרה אתמול היה אסון. זה לא היה אסון לאומי.

 

[אנדר וויגין]

ההשואה המתבקשת....

הכותב כנראה שכח אירוע נוראי שקרה לפני מס' שנים בו נרצח רבין ,כאשר אז פסטיבל האבל היה גדל באלפי מונים האם גם אז ראיתם אנשים מתריסים (אולי ימנים מכ''ך) כנגד האבל?? בעיקר ראיתם דו פרצופיים צבועים שפתאום נזכרו שרבין איש שלום פתאום היה אבל על איש שלא מזמן אותם אנשים קראו לו "בוגד" רוצח ,הוציאו עליו דין רודף ודין מיתה, אז שהריידר לא יבלבל לכם בראש , לכל אדם הזכות להתאבל איך שירצה, וכן בגלל אדם אחד, שאולי בעיני הכותב לא נראה מיוחד ,כן!! צריך להוריד את הדגל לחצי התורן.

 

[freedom rider]

אל סחף

האם אמרתי שאין לכל אחד זכות להתאבל כפי שירצה? והאם באמת התרסקות מעבורת שקולה לרצח אידאולוגי?

 

[לאזארוס לונג]

../images/Emo41.gif כן אמרת, ואני מצטט:

"תעשו טובה, תעברו הלאה". ליחס "המיוחד" שמקבל אילן רמון ופרשת התרסקות המעבורת יש כמה סיבות: 1) ההיבט התקשורתי - מה לעשות, סיפור היותו האסטרונאוט הישראלי הראשון עורר שמחה רבה וגאווה לאומית. העניין התבטא בלווי הכנתו, טיסתו ושהייתו בחלל בכל כלי התקשורת הטלוויזיונים, הכתובים והאינטרנטים, ובהרחבה (אולי קצת מוגזמת). לאחר כל ההייפ וההתרגשות שקדמו לטיסה, קשה שלא להתייחס גם לטרגדיה בהרחבה בתקשורת. התקשורת קובעת את סדר היום, אפילו את ההתנהלות האישית של כולנו, במידה רבה. 2) ההיבט הפסיכולוגי/אנושי (For lack of a better term) - אנשים ראו באילן כמעיין גיבור-על שהלך לצלוח דבר שרבים חולמים עליו - להגיע לחלל. תוכנית החלל נמצאת עדיין בחיתוליה ועצם המחשבה שמישהו ישהה בחלל מעוררת התרגשות ושמחה רבתי. שלא לדבר על הרגשת הנצחון - הנה האדם הקטן הולך לטוס בין הכוכבים. תוסיף לכך את העובדה שהוא "משלנו" ותבין שקשה להישאר אדישים. - ההבדל בין ההתייחסות שלנו לתאונות הדרכים לבין ההתייחסות לטרגדית החלל: תאונות דרכים הם דבר שבשגרה. גם בגלל שהם מתרחשות באופן תדיר (אך נסבל. עובדה שלא קמה צעקה רצינית בנושא מעולם) וגם בגלל שקל לאנשים לשבת שוב מאחורי ההגה ברגע שהם לא מתעמקים בנושא. טרגדיה כדוגמת התרסקות המעבורת אינה מתרחשת לעיתים תכופות, אינה מסכנת את קיומך באופן אישי או מיידי ולכן אתה מרשה לעצמך להתעמק בזה קצת יותר. ובכלל - נראה לי מוזר להגיד לאנשים איך להתמודד עם האבל שלהם. יש כאלה שבוכים, יש כאלה שמספרים בדיחות שחורות בצ'אט ויש כאלה שאדישים למצב. הכל מקובל והכל נורמלי.

 

[סלינוש]

אם לא אכפת לך...

יש לזה משמעות לאומית... הוא בכל זאת האסטרונאוט הישראלי הראשון. הוא ייצג את המדינה. כל מוות הוא נוראי. כל פיגוע, תאונת דרכים, מעשה טרור... הם נוראיים וכואבים. אין ספק. אבל הוא ייצג את המדינה שלנו. ולדעתי יש לזה משמעות גדולה. יהי זכרו של אילן רמון וזכרם של צוות מעבורת "קולומביה" ברוך.

 

[nicos]

אני עם לזארוס וגם...

צודק ב100%!! זה מקרה יוצא דופן. כולנו ציפינו,רצינו,המתנו וזה מה שקיבלנו... זה ממש עצוב ונוגע ללב! (וגם מעלה תהייה למה למושג "ישראלי-יהודי" נצמד כל הרוע והחוסר מזל המשווע הזה, שרודף אותנו שוב ושוב ושוב...)

 

[guznik]

אני יכול להגיד איך אני רואה את זה

נכון, הרבה אנשים נהרגים בדרכים לא טבעיות. מה שמייחד את צוות הקולומביה זה שהמוות שלהם היה במהלך תפקיד שבניגוד להרבה תפקידים אחרים, היה למען האנושות כולה. על כמה אנשים באמת אפשר להגיד שהם פועלים למען האנושות? הניסויים שערכו האסטרונאוטים לא בוצעו כדי לתת למדינה אחת כח על פני מדינה אחרת, או כדי לגרום להתעשרות מהירה של קבוצת אנשים. אלה היו ניסויים מדעיים שתוצאותיהם יכולות לעזור לכלל האנושות, ואותם אסטרונאוטים ידעו טוב מאוד מה הסיכונים כשהם בחרו במקצוע. זה מעלה בעיני את הרמה של האנשים האלה על פני הרבה אנשים אחרים. לא שזה בסדר שהרבה אנשים מתים בתאונות או בפיגועים, אבל אנשים כמו אילן רמון שסיכן את חייו למען האנושות כולה (ישראל הייתה יכולה פשוט לבקש שאסטרונאוטים אמריקאים יבצעו את הניסויים שלה) ראויים לדעתי לכבוד והנצחה יותר מרבים אחרים.

 

[lioriano]

לפי מה שאתה אומר

אם היו מורידים על כל פיגוע או תאונת דרכים את הדגל לחצי התורן...הדגל לעולם לא היה מגיע לראש התורן הורדת הדגל מסמלת טרגדיה אמנם...אבל טרגדיה...לא יומיומית כמו פיגוע (ושלא תחשוב שאני מזלזלת בנפגעי פיגועים- פשוט אני מציאותית, מה לעשות שהארץ שלנו הודעה על פיגוע בחדשות זה חלק מהשיגרה)

 

[jhondow]

אל תהיה לי יפה נפש!

מה שמת עם אילן רמון ז"ל זוהי לא החללית,אלא הגאווה,זוהי הציפיה למשהוא טוב שיקרה וזה פשוט נהרס,ואין לך את מי להאשים! זה הנוראות שבעיניין! אילן רמון ז"ל הוא היה ישראל בחלל הוא היה הדבק שלנו מבחינה מיומת תיקווה למשהוא טוב ויום בהיר אחד אומרים לנו זוכרים אותו - זהו הוא מת ,למה? ככה!,בבום להרוס את כל הציפיות שלנו לגיבור לאומי וכן,בלי יפות נפש, הוא אכן גיבור אל תחפש תמיד את הצדק הפוליטקלי קורקט,תהיה חכם ותפסיק לבקר מוות של אדם שכולנו היכרנו,הערכנו ועדיין מעריכים. למשפחת רמון אני משתתף בצערכם,איני יכול להביע את הכאב במילים,אילן תישמור עלינו שם למעלה מהשמיים שכל כך אהבת,גיבור.

 

[nutmeg]

יווו איך שראיתי את ההודעה של פרידום

ידעתי שתפתח תיבת פנג'ורה. האמת העצובה היא שאין לנו יכולת לשפוט עוצמה איכות או משמעות של אבל - לא פרטי ולא לאומי. עם הלאומי יש בעייה נוספת - כי בכל זאת מישהו (או מי-שהם) צריכים להחליט על טכסים, תרנים, דגלים ושירים ברדיו... והמי שהם הללו הם לא אנחנו. וכמו תמיד כשמחליטים החלטה לקבוצת אנשים יש מי שיסכים עם ההחלטה ויש מי שלא. כל עוד לא מדובר בהחלטה המסכנת את חיי הקבוצה (כמו למשל ההחלטה לצאת למלחמה), אנו יכולים לדבר עד כלות ותמיד ישארו אלו שמסכימים ואלו שלא. ככה זה, מה לעשות. כמובן שעם החלטות המסכנות את חיי הקבוצה יש יותר בעיות לכן מנסים להמנע עד כמה שאפשר מלקבל אותן... אין - לא יגמר הדיון הזה כי יש דעות שונות בכל קבוצת אנשים והן ישארו כך.

 

[freedom rider]

זה בסדר

גם אני ידעתי שהתיבה תיפתח. אמרתי את מה שאני מרגיש. מוצא חן, לא מוצא חן, זה מה שיש. אני חושב שיש הרבה דברים נכונים בטענות שנטענו נגד דעתי והרגשתי, ובכל זאת, אני עדיין מרגיש כפי שהרגשתי אתמול. תודה לכל המגיבים.

 

[מכשפית]

אני עם ריידר, כי...

עם כל הכבוד והצער (גם אני הזלתי דמעה מול הטלויזיה) - אסטרונאוט שיוצא לדרכו יודע היטב את הסיכונים. משפחתו יודעת היטב שיציאתו לחלל אינה דומה לטיסה קצרה לחו"ל או לביקור בעיר שכנה. ילד קטן שיוצא לבית הספר בבוקר, בחור שיוצא לרקוד במועדון, או בחורה שיוצאת לקפה - ומתפוצצים להם סתם-כך, זו טרגדיה גדולה יותר לצערי. אתם מדברים על "תקוות לאומיות שהתנפצו" בטיסה של רמון, שבגללן ראוי להוריד את הדגל ולהתאבל. רבאק, עם כל פיגוע מתנפצת תקווה לאומית הרבה יותר גדולה: התקווה "להיות עם חופשי בארצנו". זהו. מכשפית. *פוף*

 

[ליאן.]

אני מאוד מקווה שיום השואה או

יום הזכרון לחללי מלחמות ישראל לא נחשבים בעיניך לפסטיבלי אבל לאומי. לצערי, פיגועים ותאונות דרכים הפכו למעין דבר ש'בשגרה' מבחינת תדירותם, כשמרבית האנשים משתדלים למרות הכאב והצער שבעניין להמשיך בחייהם איכשהו. באופן אישי, אני ממש לא רוצה שכל יום בשנה המדינה תהיה באבל בגלל פיגוע נוסף או תאונה נוספת, כך שרצוי מאוד להמשיך בשגרת חיים 'תקינה', בעיקר בשביל שפיותנו אם לא בשביל היצר הקיומי שלנו להשרדות. אני מבטיחה לך שכל אחד שנהרג, ולא חשוב איך, משאיר אחריו משפחה הרוסה. דגל או או לא דגל, חגיגה תקשורתית או לא - זה לא מה שבאמת משנה.

 

[yuval155]

כל השמחה הפכה לעצב

אם הוא היה כאן היום היינו שמחים כולנו ועושים פסטיבל של חגיגות ולא נפנה לו עורף ונשכח ממנו כלאחר יד רק בגלל שהוא מת