מכתבי ביעור חמץ

ה מוזה

New member
../images/Emo159.gif מכתבי ביעור חמץ ../images/Emo159.gif

אז ניקינו את הארונות , קירצפנו פינות זרקנו אינספור חפצים ישנים בדקנו שאין חמץ עשינו את ניקיון הפסח השנתי ועכשיו זהו הזמן לניקיון החשוב ביותר בחג הפסח
ניקיון פנימי - טיהור הנפש ממיני חמץ לסוגיהם כל מה שנפשכם שותקת , כל המיותר שאין בו צורך עוד לטהר ולנקות את הנפש מ.. כל מה שאיחסנו ואיפסנו במגירות הלב שרשור מכתבי ניקיון הנפש כל מה שרציתם לזרוק , לנקות , לאוורר עכשיו זה הזמן הטוב ביותר שחררו את הנפש ואת הלב נעשה ניקיון פנימי בכדי שנוכל להמשיך את המסע בתחושת ניקיון פנימי וחירות נפשית
שרשור מכתבי ביעור חמץ
 

לקשמי

New member
אפשר גם נקיון הגוף?

יד שמאלית יקרה שלי: זה כבר המכתב השני שאני כותבת לך. הפעם גם את משתתפת בכתיבה שלו, כך שאת באמת הולכת ומבריאה. את כואבת כבר כמה שבועות, כמעט חודש, אנשים אומרים לי שזאת כנראה דלקת בגיד שלך אבל עוד לא בדקתי אותך, אנחנו נלך ביום חמישי לבדוק את העניין, בגלל החג לא הצלחתי לקבוע בשבילך תור יותר מוקדם. בימים האחרונים כבר כמעט הבראת לגמרי אבל עשיתי משהו לא טוב: השתמשתי בך לנקיונות של פסח, נתפסתי לשאננות כמו שאומרים כי הכאב כבר התחיל לעזוב אותך. ולכן הכאב גם חזר וחזק. אתמול והיום מרחתי עלייך משחה שקצת מקלה על הכאב. אני מנסה לשמור עלייך כמה שאפשר ולא לעשות יותר שטויות עד שתבריאי לגמרי. בדרך כלל אני עושה איתך את רוב הפעולות אבל עכשיו עברתי לעבוד עם יד ימין. מישהו צחק ואמר שאני מפתחת יכולות מוטוריות. אבל מכיוון שאני צריכה אותך בריאה אני יכולה רק להבטיח להמשיך לטפל בך.
 

ה מוזה

New member
לקשמי ../images/Emo20.gif

מאחלת לך שחרור של כל מכאוב ומחלה שהיד תחלים לה במהרה גוף ונפש שזורים זה בזו כל כאב הוא סימפטום ואור אדום שהנפש מציתה כשהיא מנסה לומר לנו דבר מה .. נשמע לך הגיוני ? שיהיה לך חג חירות מופלא
 

לקשמי

New member
לא חשבתי על כך אבל...

זה הגיוני בהחלט.
תודה, אני בדיוק הולכת לכתוב מכתב שכבר כתבתי אותו בראש במהלך הערב הזה.
 

בדדי

New member
יש

בי דבר אחד שבוער לו להשתחרר אבל לא מסוגלת לשחרר אותו במילים זה עדין סוד שלי עם עצמי... הלוואי ויבוא יום והוא ישתחרר החוצה ולא יזרום בדמי... היום אני שוב אעלה אותו למודע אולי זה יהיה עוד צעד קדימה... חג שמח לכולם...
 

ה מוזה

New member
עת ועיתוי

שלדים קבורים בתיבות נעולים בבריחים כבדים מצמררים ומפחידים מכדי שנעיז לשחררם לחופשי וכל צעד קטן מעניק לנו עוד יכולת ועוד עוצמה בכדי שבבוא העת יהיה בנו הכוח לשחרר אותם מכלאם ואת עצמנו .. יבוא היום והוא ישתחרר החוצה אל תנסי לדחוק בו או בך הכל בעיתו ילדה ,הכל בעיתו
חג של אביב
 

only you and me

New member
לספר../images/Emo14.gif

לא כתבתי לך ברכה ליום ההולדת....אני מצטערת...באמת שאני מצטערת.. הלוואי שהיו לי את המילים להסביר לך למה לא כתבתי, להסביר לך למה בשלב הזה של החיים אני לא יכולה לכתוב ברכות ומילים טובות. אני רוצה לספר לך, לחלוק איתך, אבל לא מסוגלת. רוצה לספר לך על המחשבות הרעות, רוצה לספר לך על ההרגשות העצב, רוצה לספר לך על הפחדים והתיסכולים... רוצה לספר לך על ההרגשה הזאת, ההרגשה שבכל פעם שאני נעמדת מול המראה נכנסת בחזרה לראש. לספר לך על הבגרויות שכל כך מפחידות אותי? לספר לך על האהבה שלא מגיעה? לספר על הכישלונות והאכזבות? לספר לך את כל הדברים האלה? לספר לך על הרגעים בהם אני מרגישה כל כך בודדה, הרגשה דוחה שכזאת... איך הכל השתנה בשנה...הכל נשבר ונבנה מחדש ושוב נשבר. לספר על הלחץ? הלחץ שהורס אותי, שאוכל אותי כל פעם מחדש... אני רוצה לספר, ובכל פעם שאני באה לספר מיתרי הקול שלי פותחים בשביתה... אמא...אם רק היית יודעת על כל הדעות שירדו השנה, היית נשברת.... הלוואי שיום אחד אני אספר לך...
 

ה מוזה

New member
ילדונת

אני כל כך מקווה שבחג הזה תצליחי לשחרר את המילים אין מקום טוב יותר מאמא לתת למילים להיות חופשיות היא אמא שלך , היא פעם היתה ..את . ילדונת שחווה אכזבה ,אהבה ,כאב פחדים וחששות .. כן, אמא שלך היתה גם ילדה ואולי ..אולי גם היא לא מצאה מילים ולא הצליחה לשחרר את מיתרי הקול , מקווה שהחג הזה יביא עימו שחרור למילים ולתחושות תהיה בך תחושת הקלה מופלאה ואם מיתרי הקול יהיו בשתיקה תמיד את יכולה ..לכתוב לה כמו שכתבת כאן וכ"כ נגעת .. הלוואי "שיום אחד" יהיה מחר .
שיהיה לך חג שמח
 

ה מוזה

New member
זרקתי היום את כל החמץ

במעשים ובמילים , הקלה עצומה לא עוד מכתבים כאן שלא נשלחו לכם - "משפחתי היקרה " היום הכל נאמר לכם וזעקה ששמורה בתוכי קרוב לשנתיים השתחררה לה לחופשי צרחתי לכם בכאב הכי עמוק שיש בי "אתם נטשתם אותי "!!!! אז אל תצפו שהשנה אני אשחק בהצגה הזו ששמה "משפחה " . לא עוד . משפחה שנפגשת פעמיים בשנה פעם אחת באזכרה ,פעם נוספת בחג פסח . ואיפה הייתם כל השנים ? איפה הייתם בשמונה שנים האחרונות ? בין אזכרה לליל הסדר ..איפה הייתם ?!! ואת הכל , הכל , הכל אמרתי אחרי הרבה זמן שלא הענקתי לעצמי את הדבר שעבורו בעצם קיים החג הזה - החירות להיות אני ולומר כל מה שאני חשה .החירות לומר במעשה ובמילים מבלי להיות משועבדת למניפולציות רגשיות או למה יגידו .. היום - היום זו אני . השנה החלטתי שאתם לא ראויים לי . לא ראויים שאשב שם עם חיוך מזויף ואעמיד פנים שהכל בסדר והמשפחה הזו קיימת . היא לא . היא מתה לפני שמונה שנים המשפחה היחידה שהיתה לי ,אבא שלי . אתם ? אתם גרועים מאנשים זרים איפה הייתם כשאיבדתי את קורת הגג ?! איפה הייתם כשרעבתי לחם ?! כן ..אני יודעת מהי חרפת רעב "משפחה יקרה " וזו אכן חרפה . אך החרפה הגדולה מכולן היא - אתם שנטשתם אותי פצועה רעבה במקום זר ללא איש לפנות אליו שזעקתי לכם ואוזניכם היו אטומות וליבכם קר מאבן . אישה זרה הביאה לי אוכל ! אני ..שיש לי משפחה נותרתי נטושה כמה טוב היה היום לצרוח מולכם את המילים האלו "נטשתם אותי ושום שום ארוחת חג עם 18 מנות לעולם לא תפיג את הכאב או תכהה את הצלקת לעולם לא אשכח שמעולם לא הייתם עבורי לא בשמחה ולא בדמעות " אתם לא ראויים שאשב עימכם היום . שנים שכל מה הגעתי אליו עשיתי זאת בשתי ידיי גם כשהייתי לתקופה קצרה בתהום הכי שחורה בחיי אתם לא הייתם שם ! גם כשהייתי במרומי האושר אתם לא הייתם שם ! פעמיים בשנה באזכרה ובליל הסדר אתם נזכרים בי למה? כי ההצגה חייבת להמשך ? מה יגידו המוזמנים ? אז היום הורדתי את המסך על הההצגה העלובה שלכם . ושיחררתי את עצמי מהרבה אכזבה כאב דמעות ומילים - שנאמרו . היום אחרי שנים אני נותנת לחג הזה את המהות הכי אמיתית שקיימת בו עבורכם זה לילה אחד בו תחייכו תאכלו מנה אחרי מנה תטאטאו הכל מתחת לשטיח , כמו שנהגתם שנים . עבורי הלילה הזה כשיקראו בהגדה "מה נשתנה הלילה הזה .." אני אדע שהלילה השתנה הדבר החשוב ביותר - אני . לקח לי שנים של מסע של פציעות של דמעות של אכזבות ..של שתיקה ללמוד לשחרר את המילים ולומר ללא חשש את - הכל . מאום לא שמרתי זרקתי הכל , בפניכם . אתה - שמתיימר לקרוא לעצמך אח שלי היום הבנת שאחותך הקטנה היא בן אדם היום הבנת במעשה אחד שלי - שכאן נגמרה ההצגה עלובת הנפש שלך ,שאני לא אספוג יותר ולא אשתוק יותר שאני לא אחייך חיוך מזויף בכדי שאתה תוכל להציג את הצגת המשפחה מול פני האורחים והמוזמנים . וכשישאלו אותך הערב היכן אחותך - האם תענה בכנות ? שנטשת את אחותך הקטנה כבר לפני שנים .שאין לך זכות להקרא אח שלי . את - שמתיימרת להקרא אמא שלי גם לך נאמרו היום כל המילים . איפה היית שצעקתי לך שאני גוועת ??!! איפה היית כששכבתי פצועה בלי נפש חיה קרובה לידי ?!! איפה היית כשבכיתי לך שתבואי ?!! אמרתי לך היום שיש מישהי אחת חשובה - וזו אני אני לא אשחק בהצגת החג שלכם כפי שביקשת "תעשי זאת בשבילי " גמרנו לשחק ! לא אעשה בשבילך דבר שאין אני שלמה עימו היום אני משתחררת מהמניפולציות שלך . השתחררתי . ואת עמדת מול המילים שלי - ושתקת . כי מה כבר יש לך לומר ? נטשת את הבת שלך בתהום הכי שחורה .. מה כבר יעזור לילה הסדר אה? ולך - שאת המתנה היחידה בכל "המשפחה " אחותי , אמרתי תודה שקיבלתי אותך ,שיש לי אותך אני ואת , מעולם לא כתבתי לך כאן כי אין לי צורך הכל אני יכולה לומר לך .. גם כמה שאני אוהבת אותך אמרתי היום גם לאישה שהולידה אותך ..אמרתי לה " שיש לי רק תודה אחת לומר לה , שעשתה לי אחות " ולך - האדם שמילא וממלא את חיי ,אבא שלי היום אחרי שמונה שנים זרקתי ..דבר מה ששמור עימי מאז שאתה אינך שמרתי לי את המעיל הישן שלך . לפעמים כשהיה לי ממש עצוב הייתי מוציאה אותו מהשקית ,בהתחלה היה לו עדיין את הריח שלך והייתי מחבקת אותו חזק חזק .. זרקתי אותו היום ,את המעיל שלך . הבנתי שאני לא זקוקה לדבר חומרי בכדי לחבק אותך ולאהוב אותך הבנתי שהענקת לי דברים כל כך חשובים ,אני כבר לא זקוקה למעיל שלך פחדתי שנים שאם אזרוק אותו תבוא פרידה סופית ,כל עוד משהו שלך נמצא איתי היתה בי הרגשה ..שזה לא פרידה , נתתי לך היום אבא חירות , שיחררתי את האחיזה ..בכאב בדמעות ובלב מלא אהבה אין לי צורך במעיל , יש לי אותך לתמיד איתי . הנפש שלי היום חוגגת לה חירות
 

בדדי

New member
..........................

מחבקת בשקט בשקט הרעדת כל מיתר שבליבי עם הכתיבה על החרות שלה זכית... וזכית בגדול אני גאה בך ילדה את אמיצה את כנה את את וזה נפלא... מאחלת לכולנו להגיע לדרגות הנתינה ,ההבנה, ההקשבה שלך מאחלת לכולנו חרות כמו שאת נגעת ונוגעת בה עכשיו מפעם לפעם אוהבת אותך יותר ויותר ואת בליבי עכשיו יותר מאי פעם.....
 

רעוּת

New member
וואו....

השארת אותי בלי מילים ממש (ותאמיני לי שזה קשה) רק שתדעי שאני גאה בך, וכל הכבוד לך, כמה שאת חזקה... וזה רק הפסד שלהם, הם לא יודעים מה הם מפסידים בא לך לבוא אלינו לסדר? יש כיסא ריק, אפילו שניים!
 

The Experience

New member
"מופתע"

אני יודע שאני בשרשור הלא נכון (כהרגלי) אבל אני פשוט רוצה לאחל לך מוזה ולכל שאר חבריי הפורום....חג שמח וכשר.... אני עדיין דיי מופתע/בשוק ממה שכתבת....כל כך הרבה אומץ וכאב התפרצו לדף הוירטואלי....תשמרו על עצמכם...
 

תלתלית

New member
אני קוראת אותך

ובוכה, הריח של המעיל הזה נוגע לי באף. אני מרגישה את השחרור שלך בוער בתוכך, אני שמחה איתך. אני מבינה את כאבך. מה אאחל לך? שתהיי מוקפת בכאלה שגם יתנו לך קרני אור, ולא רק יקחו. הלוואי.
 

ענבר1

New member
למוזה..

נורא כאב לי כמו לכולם כאן לקרוא את דבריך הקשים על מה שעבר עליך אני מקווה שתמשיכי להתחזק כול יום יותר ויותר. משפחה זה ממש לא עיניין ביולוגי זה האנשים שתומכים עוזרים מקשיבים ומושיטים יד אלה שנותנים את הנזיפה את כשצריך ואת החיבוק כשאת צריכה ולצערי הם נכשלו. אבל הם קיבלו את העונש הכי גדול-הם הפסידו אותך אחד האנשים הכי מדהימים שיצא לי להכיר..אל תתעצבי כול פעם שתיזכרי בהם.. תחשבי כמה את חזקה ועל כול האנשים שאוהבים אותך..כי יש לך משפחה..אולי לא עם אותו מטען גנטי אבל איתך בלב היום חג החירות שם חזק לחג עם זכרונות מרים תחגגי את חירותך,חרות נפשך וליבך אוהבת ענבר
 

יעל :-)

New member
../images/Emo23.gif

הדהמת אותי במעשייך... האומץ לזעוק באמת את אותן מילים שבלב. כאב לקרוא על כל מה שעבר עלייך, ושהמשפחה לא היתה שם לצידך. גאה בך על העובדה ששיחררת את האמת שבך, שהיית את. תמשיכי לחגוג...
 

ה מוזה

New member
../images/Emo51.gif

למי שהגיב כאן ובאופן אישי על מילים עוטפות מחזקות ומבינות
 

ב ל

New member
../images/Emo20.gif

וואוו, קוראת ובוכה ומצטערת שאלו כל מילותיי, מתרגשת לקרוא אותך את הכוח שבך... יש בתוכי רוגע מהודעותך ובאותה נשימה גם פחד לא יודעת למה אבל אומרת לך תודה... תודה שחלקת... מקווה לעשות כמוך... את אמיצה. תהיה חזקה. את מדהימה.
 
למעלה