בוקר טוב

הפתרון שלי

בדרך כלל אני עוקפת או הופכת (וולטר וג'ון במקום ג'ון ווולטר), אבל אם אי-אפשר לעקוף, ו"ו החיבור: ו-וונדרלנד.
 

tafustafus

New member
תודה, אכן הפכתי את סדר המחוברים

אבל עניין אותי לדעת מה דעתם של חכמי הלשון על תקינות צירופ של יותר משני ווים.
 
ולדוגמה, בכללי העריכה של "ידיעות":

"האות וי"ו לעןלם לא תופיע שלוש פעמים בזו אחא זו: *ניו יורק וושינגטון* (ולא: ניו יורק ווושינגטון)" זו כמובן רק דוגמה לדרך שבה בחרה ההוצאה להתמודד עם העניין, ולא התקן...
 

1haam

New member
יש כמה פוליטיקאים, ואחרים

שפתרו את הבעייה ואומרים "וָשינגטון"
 

henor

New member
תתפלא, אבל יש גם הוצאות מכובדות

המורות לכתוב "ושינגטון".
 

tafustafus

New member
../images/Emo32.gif ה../images/Emo133.gif של../images/Emo43.gifלא מכוון../images/Emo35.gif

 

tafustafus

New member
../images/Emo155.gif מונח בפילוסופיה של הלשון

(במיוחד ליפתח, אך השאלה פתוחה לכל בעלי הרעיונות) איך אומרים בעברית ostension בהקשר של תיאוריות הגדרה ולמידת משמעות ב-ostension? לעתים קרובות מדברים על הצבעה: הילד שומע את המילה ורואה את המדברים מצביעים על דבר, וכך הוא לומד שהמילה היא סימנו של הדבר. הבעיה היא שהכוונה היא במפירוש לא רק להצבעה, אלא באותה מידה גם להדגמה ולעוד כמה דברים נוספים בסביבה. לדוגמה, כאשר אני רץ, ואומר 'אני רץ', בכך אני מגדיר כך את המילה או מסביר אותה לזולת.
 

יפתח ב

New member
../images/Emo45.gif הצבעה, בהחלט.

כל סוג של הפניית תשומת-הלב (של האחר, ובעיני אחדים שלך) למושא לא-מילולי כדרך להגדיר מונח בלשון יכול להיחשב כהצבעה; אין הכרח שהמחווה תהיה דווקא באצבע, וזה לא משתמע מהמושג "הצבעה" בהקשר זה.
 

tafustafus

New member
תודה. הצבעה דווקא נשמע די דיגיטלי

ואני חושש שבמיוחד מי שלא רגיל למינוח לא יוכל שלא למצוא מוזרות בשימוש ב"הצבעה" להצבעות הנעשות בדרכים אחרות. אם כך אאלץ פה ושם לחרוג מן המינוח הטכני שבמקור.
 

יפתח ב

New member
רק דע שהביטוי אכן משמש את העוסקים ב

פילוסופיה של הלשון בארץ, ויש חלופות אפשריות שעלולות ממש להטעות (למשל, חס-ושלום אל תכתוב "הוראה", "התכוונות" וכד', שמציינות מושגים אחרים בתחום). האפשרות האחרת היא "אוסטנציה", כמובן. אני יודע שלא תבחר בה. וראה בעניין זה השרשור שהיה כאן על "אילוקיושנרי אקט", שתורגם כ"מעשה אילוקוציוני".
 

tafustafus

New member
תודה, אל דאגה, אני מודע לכל אלה

לגבי שימוש במונחים הלועזיים, בתחילת דרכי בתחום הזה נטיתי לחפש מונחים עבריים אפילו מן השוליים של תחום הסביר, אבל עם הזמן התחוור לי שאי אפשר כך, וכשאין מילה עברית סבירה ופשוטה, אני בוחר בלע"ז, אפילו אם הוא מוזר כמו הדוגמאות שציינת. אבל נדמה לי שהיו בהיסטוריה פרוייקטים מוצלחים של יצירת vocabulary פילוסופי בלתי קיים, למשל כאשר כאשר הלטינית התחילה לתפוס את מקום היוונית כשפה שראוי לכתוב בה פילוסופיה. מעניין כמה מוזר זה היה אז, כמה מן המילים היו המצאות חדשות לגמרי וכמה מהן היו הסבות של מונחים לא-פילוסופיים. מדוגמאות שאני נתקל בהן פה ושם (מבלי לדעת אף אחת מן השפות האלה) נראה לי שאף על פי שיוונית היתה במובהק שפת הפילוסופיה והמדע, המונחים הלטיניים החדשים אינם רומאיזציות של מילים יווניות.
 
למעלה