חרדת פסח

[טירמיסו]

אני באמת ובתמים מאמינה

שזה היה רק החלק הראשון. יש גם פולניות כאלו, לא?! אמא שלי מקריבה את עצמה על מזבח ה.., נו, טוב, על הרבה מזבחות, אבל אין לה כוונה מודעת לאמלל אחרים. או שאולי המודעות פה אינה חלק מהמשחק? כי אצלה באמת החיבור למודעות העצמית לא ממש פועל. לפי תפיסתך, הבסיס של סוף המשפט הוא כוונת זדון?

 

[צימעס]

לא, לא כונת זדון

אבל גם חוסר מודעות. כשנאי חושבת על זה - אז כן, גם זדון (בלי כוונה. זה פשוט מושרש כל כך, שהם(ן) לא יכולים אחרת). תראי כמה ייסורים את עוברת בגלל שאמרו לך "תלכי לאן שאת רוצה", וחשבו "ואנחנו נסבול פה לבד". בסיס הפולניות הוא "אני אשב בחושך" שהסאבטקסט שלו "אתם תהנו במסיבה שלכם, ואני אסבול פה, וחס וחלילה שאני אגיד מה אני באמת חושבת ואבקש שתתקינו לי נורה או תקחו אותי למסיבה".

 

[טירמיסו]

טוב, אני עוברת לנושא הפולניות

ולא בהכרח בהקשר הנ"ל, כי זה באמת מעניין אותי. דווקא באמירה "עדיף לך שם? ולא פה אתנו" יש הצהרת רצונות- דבר שפולנייה טובה לעלם לא תעשה. היא תימנע מהודאה בחולשות שלה ובהכרזה על הרצונות שלה. זה הבסיס של "אני אשב בחושך", לא?!

 

[gali 3]

לפי המעט שקראתי, נראה לי שאת בבעיה

מאוד אוניברסלית. כשהאמא אומרת תהיי איפה שטוב לך, זה אומר שהיא מאוד רוצה שתהיי אצלה (ככה זה כל אמא) אלא שהיא רוצה בטובתך אז היא אומרת את זה. לדעתי אפילו שלא טוב לך אצלה, תהיי אצלה: א. כי זה ישמח אותה ב. אחכ אולי תייסרי את עצמך שלא היית

 

[gitta]

אילו הייתי במקומך טירמיסו

ואילו חשתי דחייה כזאת מצד המשפחה, גם אני לא הייתי רוצה להסב איתם לסדר. אבל להסב לשולחן הסדר עם אנשים זרים מהאינטרנט, זאת כבר הענשה עצמית בעיניי. תבדקי במחלקת הרווחה בעירך אולי יש לך אפשרות להתנדב לליל הסדר לסייע בפנימיית ילדים, בבית חולים וכדומה, ובוודאי שבבתי אבות זקוקים בחג למתנדבים. במקומות אלה גם תוכלי לשהות עד צאת החג. כבחורה דתית גם תזכי במצווה גדולה, וגם תרגישי שלא הלכת רחוק מדי ממשפחתך. מה דעתך?

 

[צימעס]

גיטה, אבל גם אלה זרים.

מצד שני - נכון - אולי יש לך (טירמיסו) חברים קרובים שאינם זרים להסב אתם.

 

[טירמיסו]

לפעמים

כשאתה במצב של נתינה, אז תחושת הנזקקות שלך עצמך מתגמדת. ולגבי חברים, ברור שאם היה מסתדר הייתי בוחרת בזה, למרות שלפעמים להיכנס למשפחתולוגיה הסבוכה של החברים, לא נעים בכלל. הרגישות שלי למתחים בין אנשים גבוהה, ולהיות נוכחת לכאלו, גם אם הם של אחרים, זה לא נחמד.

 

[gitta]

צימעס, הם אמנם זרים

אבל אפקט הנתינה, כמו שטירמיסו כתבה, מגמד את תחושתה השלילית. לכך בדיוק התכוונתי. מכיוון שאת, טירמיסו היקרה, כתבת על מודעות, חיבור לעצמי, הרי שאת בוודאי יודעת שהעדרותך מהסדר בבית היא פגיעה קשה, מכוונת ומודעת בהורים, וזה לא משתלב עם מודעות גבוהה. תשבי עם אימך בשקט ותסבירי לה אלו אופציות את שוקלת, ותשאלי אותה מה היא תוכל לעשות כדי שתוכלי להישאר איתם למרות הכל. חג שמח לך.

 

[טירמיסו]

חשבתי על זה

אבל לא הצלחתי למצוא מקום. מבחינתי מקום להתנדב בו מחייב גם מקום לינה, בלי שאשאר בבית. מה גם שבכ"ז נראה לי שעדיף באווירה משפחתית, גם אם לא שלי. בנוסף מרגשת אותי החוויה של סדר באווירה משפחתית בריאה. אני כ"כ רוצה לראות סיטואציה משפחתית נעימה. זה חסר לי בשנים האחרונות. אני מחפשת לראות וללמוד. ואני יודעת שאולי אני מגזימה בציפיות שלי, זה בסדר. אני לא שוגה בחלומות יותר מדי. שמעתי על משפחות שליל הסדר אצלם הוא הפקה של ההורים והילדים כאחד. יש שלוקחים ברצינות את עיקר החג "והגדת לבנך", ומוצאים דרכים יצירתיות כדי לגרות את הילדים לשאול שאלות ו"להגיד". גם זה נשמע לי שונה ומעניין. טוב, זה היה כבר קצת off.

 

[האגס 1]

ועדיין

לא הייתי ממליץ שהמגע הראשון שלך עם אותה משפחה - יהיה דווקא בליל הסדר, האירוע הכי משפחתי שיש במהלך השנה. נחמדים ומכניסי אורחים ככל שיהיו - בליל הסדר את תרגישי שם כמו נטע זר. זה עלו ללהשפיע גם על המשך הקשר שלך איתם. אם את רוצה לספוג אוירה משפחתית שאין אצלך בבית - התארחי אצלם בימים אחרים, אם הקשר באמת יהיה חזק - אולי בשנה הבאה זה יהיה נכון אם תתארחי אצלם בליל הסדר, כשכבר לא תהיי זרה שם. דווקא הרעיון למצוא מקום להתנדב בו נשמע רעיון טוב, אפילו שזה דורש לינה (ואם זאת הבעיה היחידה - למה לא, בעצם?).

 

[צימעס]

אני לא טבוחה שאתה צודק

בליל סדר לא מרגישים כמו נטע זר במשפחה זרה - 1 - יש לה מארחת "שלה". 2 - יש טקסט קאנוני אליו ניתן להדבק.

 

[האגס 1]

וטוב שכך

ואני לא מאחל לך להיות טבוחה...

 

[dana2909]

גם אני לא מסכימה

אם כבר בחג כלשהו, הרי זה החג. עם כל היין ששותים וכל החד גדיה, אין משהו טוב יותר לשבור את הקרח איתו...

 

[מוּסקט]

הזכרת לי

(וואי איך נזרקתי לאחור 30 שנים!!) פעם, כשהורי היו סטודנטים בחו"ל ואני ואחותי ילדות, הוזמנו לחוג את ליל הסדר הראשון שלנו ב"גולה" בביתם של יהודים טובים על תקן "כל דכפין". מזל שלא היינו ה"כל דכפין" היחיד, והוזמנו גם חברים טובים שלנו - ישראלים אף הם - שאז היו זוג צעיר והיום הם הורים גאים למישהי שבאה לפרקים לבקר בפורום

בכל מקרה, זה היה ליל הסדר הכי הזוי שהייתי בו בחיים שלי. הכל נקרא בשתי שפות - דף אנגלית ודף עברית. עד שהגענו לשולחן ערוך, היה כבר נורא מאוחר ופשוט הלכנו להתעלף ברעב. זו הייתה הפעם הראשונה בה ראיתי הודו ממולא במצות כוורסיה כשרה לפסח להודו ההוא מחג ההודייה (כל קרבה לשם מקרית בהחלט). בעל הבית עטה ברוב טכסיות סינר וורוד, נטל את הסכין החשמלית וניסר פרוסות מההודי ההוא - מחזה שלא אשכח כל חיי. בקושי החנקנו צחוקים. יש משהו מאוד מביך בלהגיע לאכול אצל אנשים שלא מכירים - אבל אם עוברים את הקטע המביך - שווה!

 

[אטיוד5]

או, הזכרת גם לי

ראש המחלקה למחשבים באוניברסיטה שבה למדתי בארה"ב היה יהודי, איך לא (זה היה לפני שכל אלו נהיו הודים ומלוכסנים). אז הוא הזמין אותי לסדר אצל הבת הפמיניסטית שלו. היה משעשע ומבאס כאחת. משעשע כי כל פעם שהזכירו את אלוהים דיברו על She. ומבאס כי הבת שלו דווקא היתה חתיכה, אבל לך תתחיל עם הבת של המנחה שלך. No-No.

 

[dana2909]

אז מה החלטת?

מה את הולכת לעשות בחג? האם הפולניות ניצחה?