דליה מכפר עין הוד
New member
../images/Emo151.gif
(הכותרת חייבת להיות קשורה?!)
לפני הקריאה, אני מזהירה אתכם מראש.
הנאום הבא ארוך במיוחד, ולא מיועד לאנשים עם חיים.
אלא אם כן אין לכם משו יותר טוב לעשות, תקראו. על אחריותכם בלבד. הערב התחלק לו לשניים, ולכן גם הנאום יהיה בהתאם. לפניכם החלק הראשון, בתקווה שלא תתייאשו, ותפרשו לגמלאות, לפני החלק השני. הוא יגיע מאוחר יותר. יום כתום לכוווולם. ----------------------------------------------- התאריך: 14.6.02 השעה: 5:43 הדמויות: שלוש שמנדריקיות, איש/בובה/סירים/whatever. החפצים: בית, אוטו, 2 עיתונים, דף ועט. המיקום: רחוב כלשהוא בגוש דן. האירוע: מן השמיים נוחתת לה במפתיע, בלי שום הודעה מוקדמת, ללא כל אזהרה, נוחתת באכזריות וחודרת לראשי באלימות: תובנה. אני צריכה טיפול נפשי דחוף.
ועתה, לאחר הפרולוג המרתק משו, נעבורה לערב, שאני באופן אישי, לא אשכח זמן רב. ובכן, הערב התחיל לו, כאשר יצאתי מביתי, ופיספסתי את האוטובוס. נפלא. אחורי חצי שעה שהתייבשתי בחוץ, הגיע לו אוטובוס אחר, ולמזלי הרב, האוטובוס היה מלא בפועלים מכל רחבי העולם אחרי עבודה, ובניחוחות לא מן העולם הזה... היתה חוויה ריחנית.
קיצר, הגעתי איכשהו בשלום לעיר הגדולה, לא היה סקס, היה עידו.. (שזה מן משחק מילים מרתק כזה, שה... טוב, לא משנה).
(ע"ע: מנהל זמניישן), הוא אסף אותי ונסענו יחדיו לצוותא. ליבי יצא אליו, בכלל לא היה לו כרטיס להופעה, אבל כולנו נשבח אותו על האומץ והגבורה שהפגין, ועל זה שהוא לא פרץ בבכי (לפחות לא לידינו...).
ובכן, הגענו ומצאנו איזו שמנדריקית מסתובבת בחוסר מעשה, אז החלטנו לצרף אותה לחבורה (ע"ע: שמנדריקית גאה זמנית). יחדיו עמדנו ורקמנו חלומות שטופי זימה ושחיתות, על איך אנחנו פורצים לחדר ההלבשה ומה שיקרה שם...
עוד אנו עומדים, מי יוצא? אלוהים עם כאבי גב וחולצה הפוכה. למה שהוא יהפוך? פרט שולי. ולמה הוא לא בא אלינו? היינו עושים לו טיפול עשרת אלפים.
מן האפילה הגיחה לה מורן (ע"ע: תוקעת שלום ו/או אהבתיה
), ועוד איזה שמנדריק על כסא גלגלים, שכמעט חטף התקף לב, בגלל מתנה קטנה שקיבל...
ובכן, ובכן, ובכן, לאחר ייבוש קל בחוץ, נכנסנו לאולמיישן. ישבנו שני כיסאות מהצד, אז טרחנו להטריד את היושבים לידינו, שיועילו במטוטה להעיף את הצורה שלהם משם, כי אנחנו צריכות להיות במגע עם אלוהים, כשיעבור במקרה בסביבה. הם הסכימו ברצון, ולא נאלצנו להשתמש באלימות.
והנה, נכבה לו האור. זה השלב שהלב מפסיק לדפוק שניה, ואז הוא מתעורר לחיים, ונדמה שכל האולם שומע מה הולך אצלי בלב עכשיו.
השמנדריקית טרחה לציין כמה שהאל חטוב היום. התפתח ויכוח פילוסופי עמוק: היא אומרת שהוא חטוב, אני אומרת לה שהוא לא, ואז הסכמנו שנשתוק. היתה לו חולצה, שלא הבנתי מה היא אמורה להביע, אבל נו, מילא..
בשורה הראשונה ישבו חבורת אנשים, וכולם, ללא יוצא מן הכלל, היו עם הרגליים על הבמה. עכשיו, כל פעם שהקדוש בא לעבור, הם היו צריכים לקפל את הרגליים, כדי שהוא יוכל לעבור. אז חווינו הסתלבטות קשה מצד האפיפיור עליהם, שצחק על מה שהם עושים... COOL.
לקדוש היו קפיצים באיזור האחורי, והוא כל הזמן קיפץ מצד לצד. זכינו לשמוע את "בדרך", בפעם הראשונה, ואני חייבת לציין שלמרות שזה השיר הפחות הטוב בדיסק, לטעמי, אהבתי את הביצוע בהופעה.
הקדוש הביא אותה בהצהרה שהוא רוצה שיער כמו של דיוויד בקאהם, וגם טרח להדגים מה זה אומר... הוא אמר שאולי הוא ישכור מישהי שתעמוד כל היום לידו ותחזיק לו את השיער למעלה.. אני מוכנה לשלם עבור זה.
עד כאן חוויות מההופעה... חלקו השני של הערב, יבוא בהמשך...
(הכותרת חייבת להיות קשורה?!)