../images/Emo142.gif
אתם אנשים כל כך מעצבנים. חוסר התחשבות פשוט. תינוקות. תתבגרו כבר [לא קשור למוזיקה]. תתבגרו. תבינו שהחיים זה לא משחק. תבינו שחיים יכולים ללכת לאיבוד. תבינו כבר. כי זה מעצבן. אז יאללה. לכו תתלהבו. תעשו חיים. תמשיכו להאמין שמוזיקה זה לא לברוח. ואל תשכחו לקחת אותי איתכם בדרך. כי גם אני מתלהבת, לא? לא? ברור שכן כאילו כזה. אפילו להתמודד מולי אי אפשר. תתלהבו עלי. תתלהבו. זה כיף לא? רק אל תשכחו לרשום "זה לא במטרה לפגוע" כי זה כן פוגע. זה כן. ואני, למה שאני ארד לכזו רמה? למה שגם אני אתחיל להגיד לכם עד כמה שתם לא בסדר בעיני. למה? למה לא בעצם? אני לא יודעת למה. אולי כי שללו את הזכות הזו ממני. אז רציתי להגיד תודה לכל מי שאמר לי עד כמה מתלהבת אני. עד כמה רדודה אני. תודה. אתם חושבים שהכל כל כך קל... יש דברים שאתם לא יודעים. הרבה. אז רציתי להגיד תודה. כן, סתם עוד טריגר חברתי. זה מה שאתם. אז אני לא רוצה להשאר. אבל אני לא רוצה לעזוב. לא. כאילו שאכפת פה באמת למישהו אם אני אוותר על הכל הלילה. כאילו שאכפת. העיקר לרדת עלי. העיקר להגיד לי עד כמה שאני לא בסדר. עד כמה שהחיים שלי רדודים. זה בסדר, אני יודעת לבד. אז תודה. תודה על כל הפגיעות האלה הקטנות. יש הרבה דברים שאתם לא יודעים. הרבה. ומצידי תגידו שאני לוקחת ללב כל שטות וזה בסדר. זה תמיד בסדר. כי זה נכון. אני באמת לוקחת ללב. וראיתי שלא מחבבים אותי פה. ואני לא רוצה לעזוב. אבל מה בנאדם תקוע במקום שהוא לא שייך? ואני יודעת שאני לא שייכת. אמרתם לי. אז זה בסדר. באמת. אז אני לא אכתוב פה יותר חוץ מהשירשור הזה. כי אני לא מתאימה. ואם אתם לא רוצים אותי. אז למה אני פה? אני לא צריכה להיות פה. אז כנראה שאני עוזבת.. אחרי הכל, אין לי מה לחפש כאן. מה כבר רציתי? לברוח? כנראה שזה לא המקום. אז שלום.
אתם אנשים כל כך מעצבנים. חוסר התחשבות פשוט. תינוקות. תתבגרו כבר [לא קשור למוזיקה]. תתבגרו. תבינו שהחיים זה לא משחק. תבינו שחיים יכולים ללכת לאיבוד. תבינו כבר. כי זה מעצבן. אז יאללה. לכו תתלהבו. תעשו חיים. תמשיכו להאמין שמוזיקה זה לא לברוח. ואל תשכחו לקחת אותי איתכם בדרך. כי גם אני מתלהבת, לא? לא? ברור שכן כאילו כזה. אפילו להתמודד מולי אי אפשר. תתלהבו עלי. תתלהבו. זה כיף לא? רק אל תשכחו לרשום "זה לא במטרה לפגוע" כי זה כן פוגע. זה כן. ואני, למה שאני ארד לכזו רמה? למה שגם אני אתחיל להגיד לכם עד כמה שתם לא בסדר בעיני. למה? למה לא בעצם? אני לא יודעת למה. אולי כי שללו את הזכות הזו ממני. אז רציתי להגיד תודה לכל מי שאמר לי עד כמה מתלהבת אני. עד כמה רדודה אני. תודה. אתם חושבים שהכל כל כך קל... יש דברים שאתם לא יודעים. הרבה. אז רציתי להגיד תודה. כן, סתם עוד טריגר חברתי. זה מה שאתם. אז אני לא רוצה להשאר. אבל אני לא רוצה לעזוב. לא. כאילו שאכפת פה באמת למישהו אם אני אוותר על הכל הלילה. כאילו שאכפת. העיקר לרדת עלי. העיקר להגיד לי עד כמה שאני לא בסדר. עד כמה שהחיים שלי רדודים. זה בסדר, אני יודעת לבד. אז תודה. תודה על כל הפגיעות האלה הקטנות. יש הרבה דברים שאתם לא יודעים. הרבה. ומצידי תגידו שאני לוקחת ללב כל שטות וזה בסדר. זה תמיד בסדר. כי זה נכון. אני באמת לוקחת ללב. וראיתי שלא מחבבים אותי פה. ואני לא רוצה לעזוב. אבל מה בנאדם תקוע במקום שהוא לא שייך? ואני יודעת שאני לא שייכת. אמרתם לי. אז זה בסדר. באמת. אז אני לא אכתוב פה יותר חוץ מהשירשור הזה. כי אני לא מתאימה. ואם אתם לא רוצים אותי. אז למה אני פה? אני לא צריכה להיות פה. אז כנראה שאני עוזבת.. אחרי הכל, אין לי מה לחפש כאן. מה כבר רציתי? לברוח? כנראה שזה לא המקום. אז שלום.
