שיכרון האושר

[מטבע הדברים]

../images/Emo142.gifשיכרון האושר

שמה פעמיה,דרך הכרם שומעת קולות שיכשוך במורד הזרם, הוא עמד שם ברגליים יחפות עיניו הירוקות כאיזמרגדים חצופות, שיערו אדמוני וזוהר, וגופו החסון והשרירי בוער. רצתה למלא עיניה במראהו, ואת זרועותיה במגע גופו. אור השמש היסתנן בפסי זהב דרך העלים והסבך, זורק אור זהוב עליו, היתקרבה ,מטופפת בקלילות, מבט עיניו עוטפה בהיתפעלות, הוא חש את הדם זורם בפניו הרגשת מתיחות פשטה באבריו, כמה חלק עורה ומזמין, הוא לא האמין, גאה ריגוש בו, נחשול אהבה הציף אותו, לפותים,הם נפלו על החול, הגלים מלטפים אותם. שיכרון האושר וסערת החושים היו עילאיים.

 

[karmy66]

שיכרון התאווה

בליל חף מעננים הלך בשבילי עלומיו מנגד ראה אותה ועל עקביו שב עמד למולה רק ואדי איתן הפריד בניהם ראה את עינניה כגחליליות את גופו לוטפות החליט לעשות מעשה ואת הואדי יחצה והיא כאות תודה הגישה לו את עופריה כמנחה כי הרגישה בישותה שגופה מצא ארוכה מבטה נח על כתפו החסונה כי מחיפושים כבר עייפה ורק סרק גופה באצבעותיו המיומנות הטילה גופה על זרועותיו החסונות נפערו עינייו החומותחש חידודים בעורו כאשר לשונה חקרה אוזנו גלי חום הציפו פניו כבר שכח שרטוב הוא עד לשד עצמותיו זכרותו איימה למולך יצרו היכה בישותו פרט על גופה באצבעותיו כאילו הייתה גיטרה מעשה ידיו והיא ניגנה מנגינה נוגה בעיניים עצומות וחיכתה לבאות והבאות הגיעו בצורת ביאות משותפות הטילו גופם הבוער על הגדה כי בערה אש -התשוקה הלבנה במרום שלחה חיוך תודה כי מיימי שילטון וינוס לא ראה מעשי-אהבה

 

[מטבע הדברים]

שיכרון התאווה

כאילו והעולם עצר, ואין יותר מחר והוא חודר לתהומות נישמתה מגשש,,, מלחש מילים של אש, כולו חשקים יוקדים חובקים הרעידו מיתריה, רוטטים אבריה, והוא יוצא מדעתו מיתבוסס בתאוותו, הפקירה עצמה אליו, נפלה כפרי בשל לידיו, נגסבפיראות שוקע בעסיסיותו המיתפשטת.

 

[האיש מהמאדים 1]

שיכרון האהבה

מבט של שנייה עוברת בניהם ובין שנייה לרעותה נרקמת אהבה הוא הביט בה וידע ואפילו קולה לא שמע כי קולה כקול פעמונים כי ריח גופה כפריחת-הרימונים כי מור ולבונה לבטח טעם שפתיה נעצרה למול עינייו והשמש ניצבת בניהם קראה היא מחשבותיו את ליבם לחמם שמש של אביב ופריחה שמש נכונה לאהבה נעמדה היא בין השמש לבינו וגופה בפרופיל ניגלה למולו עופריה נצבעו בפז עינייה נצבעו בטופז גופה כפסל ברונזה מעשה ידי פסל אהבה ותשוקה השתרגו יחדיו אונו וליבו התנהלו יחדיו אך ליבו כה פג ממראות וידע שנועדו לאהבה להיות הוא הבין וידע בוודאות שאת חמדתה ישאיר לבאות פירפר ליבו כציפור כלואה בידו של זר קפא גופו כשרנה באוזנו מנגינת סיאטר