../images/Emo142.gifחזרתי
אומנם קצת
אבל בכל זאת כאן.... אז ככה הכל התחיל ביום שבת 21/10 שהייתי צריכה להתחיל לשתות את הסופודקס
הדבר הכי מזעזע ששתתי בחיי!!!!!!!!!!!!! לקח לי 6 שעות לסיים אותו( אני חושבת ששברתי שיא חדש
) אבל השילשולים היו דווקא בסדר( אולי בגלל שלקח לי 6 שעות ). ביום ראשון המתח כבר גבר גם עלי ועוד לא הייתי ראשונה
נכנסתי לחדר ניתוח רק ב 1100. שכבתי קשורה למיטה בחדר ניתוח עד בערך 1145 שסוריאנו נכנס בקשתי ממנו שימור עלי ונרדמתי
המנתחים סוריאנו ,גולדנברג,זולטי,גורביץ ואופיר עבדו עלי למעלה מ 4 שעות שיצאו ספרו שהניתוח היה ממש קשה , ממש שדה קרב שם בבטן פרט למוקדים ומעט הדבקיות בסרעפת ובכבד הם ניקו הכל . נפרדתי לשלום מציסט'ה בגודל 6 ס"מ בשחלה
חתיכה מהנרתיק
ושתי החצוצרות
חוץ מזה הכל חזר למקומו ועכשיו הכל אוירירי ומשוחרר שם אצלי בבטן
. אתמול ( יום רביעי ) חזרתי הביתה ואני לאט לאט מתאוששת , סה"כ לא נורא כל כך כמו שחששתי, אפלו לא השתמששתי במשככי כאבים עד כה . בכל אופן קפצתי להגיד תודה ענקית על כל היחס החם, הדאגה, התענינות, החזקת האצבעות והאהבה שכוכן מעריפות עלי
ותודה ענקית לליאת נשמתי
אין לי מה להגיד .. פשוט אוהבת אותך
אומנם קצת
